זה לא רק פטור ממע"ם
אגב, נדמה לי, אבל אינני בטוח שזה בכלל לא היה פטור ממע"ם. פשוט, בתור עוסק ברגע שיש לך הוצאה המע"ם על ההוצאה מתקזז עם המע"ם על ההכנסות, ככה שבפועל זה אכן הקטין את המע"ם שהעוסק עצמו היה צריך לשלם לשלטונות המס. מה כן? רכב שהוכר כהוצאה מוכרת היה מקנה מספר הטבות, חלקן ממש רציניות. א) כל ק"מ מעל 10,000 בשנה (והממוצע הוא כ-16,000 ק"מ בשנה לנהג ממוצע) ההוצאות על הדלק היו הוצאות מוכרות. ב) הפּחת, ירידת הערך, של הרכב היתה מוכרת. כלומר, אם הרכב יורד ערכו בשנה 10,000 ש"ח, הרי שכל הסכום או למצער חלקו הגדול היה הוצאה מוכרת. ככה, שאם יש לך רווחים בתור עוסק, הרי שתוריד מהרווח ברוטו השנתי שלך את סכום ירידת הערך. על הסכום שנשאר אתה משלם מס, כלומר, נשארת יותר הכנסה פנויה על אותם רווחים (כי לשכיר הפחת על הרכב לא מוכר וממילא לכולם יש אוטו וממילא כל מכונית יש לה ירידת ערך).
זה לא רק פטור ממע"ם
אגב, נדמה לי, אבל אינני בטוח שזה בכלל לא היה פטור ממע"ם. פשוט, בתור עוסק ברגע שיש לך הוצאה המע"ם על ההוצאה מתקזז עם המע"ם על ההכנסות, ככה שבפועל זה אכן הקטין את המע"ם שהעוסק עצמו היה צריך לשלם לשלטונות המס. מה כן? רכב שהוכר כהוצאה מוכרת היה מקנה מספר הטבות, חלקן ממש רציניות. א) כל ק"מ מעל 10,000 בשנה (והממוצע הוא כ-16,000 ק"מ בשנה לנהג ממוצע) ההוצאות על הדלק היו הוצאות מוכרות. ב) הפּחת, ירידת הערך, של הרכב היתה מוכרת. כלומר, אם הרכב יורד ערכו בשנה 10,000 ש"ח, הרי שכל הסכום או למצער חלקו הגדול היה הוצאה מוכרת. ככה, שאם יש לך רווחים בתור עוסק, הרי שתוריד מהרווח ברוטו השנתי שלך את סכום ירידת הערך. על הסכום שנשאר אתה משלם מס, כלומר, נשארת יותר הכנסה פנויה על אותם רווחים (כי לשכיר הפחת על הרכב לא מוכר וממילא לכולם יש אוטו וממילא כל מכונית יש לה ירידת ערך).