להכוות פעמיים.

[אשדודיה]

להכוות פעמיים.

פעם אחת מהאלימות של הבן זוג כלפי האשה או כלפי הילדים.. ופעם אחת בגלל החברה שמפנה גב לאותה אשה. מפנה גב בתקופה שהאשה צריכה אותם יותר מכל. ולמה החברה מפנה גב? בגלל שהם לא מאמינים לה שהגבר החייכן כלפי חוץ יכול להיות אלים לילדיו...לא מאמינים שהגבר שתורם תרומה נכבדה לאחד המוסדות לא דואג לילדיו שהם עצמו ובשרו...ולא רק שהם לא מאמינים אלא מפנים אצבע מאשימה כלפיה ולמה? בגלל שאשה בונה ואשה הורסת ואם זה נהרס היא אשמה...היא יוצאת הלא בסדר, הוא מכה אבל היא הרע בתמונה..היא לא ידעה לשמור על ההרמוניה בבית...היא מעלילה סיפורים כדי לקבל משמורת על הילדים....היא הפסידה בעל פרח...אפעם לא יחשבו שאולי הוא הפסיד פנינה? שאולי הוא באמת היה לא בסדר? כבר שכחו את צעקות הילדים? את נידת המשטרה שבאה להפריד...או שבאמת במקום להעניש גבר מכה צריך לשאול מה היא עשתה שהצליחה לעצבן אותו? אותה אשה שצריכה להתמודד עם גידול ילדיה לבד, עם הפרנסה וגם עם הבדידות החברתית שנכפתה עליה, עם מבטי הבוז של השכנים וגם עם רגשות הנחיתות כתוצאה מכל זה. איך אנשים או חברה יכולים להיות כל כך עוורים? כאילו לא מספיק מה שאשה עברה בבית היא צריכה לעבור מסכת כמעט דומה עם החברה? לפעמים הצד הכי כואב זה היחס של החברה לאותה אשה. קרן

 

[atidih1]

אני עם קרן

היותה גרושה רק מחזקת אותי בתמיכתי בה ועל הזוגיות כתבתי הרבה בפורום המתאים. גם הפורום הזה מתאים לדברים שקרן כותבת כי כמו שכתבתי אני כאחרים, שאלימות זו אלימות וזו מחפשת לעצמה כל מקום "להתבטא". חבל רק שטרם היגענו לכך שהאנטרנט יפנים את המאבק באלימות וממנו יחדור למעשים בנדון. למרבה הצער, גם אותם אמצעים הקיימים בהעברת מסרים, כמו עיתונות ונציגי ציבור על אמת, טרם קיימים כפי שצריכים היו להיות אבל בינתיים, מקווים ו...כותבים. עתידי המנחם

 

[s h o o s h a]

יחס החברה

פורום זה, הרעיון לו נולד בדיוק בשל העובדות שהבאת מעלה. החשש הנורא והעונש הכפול שצפוי למי שחווה/חוותה אלימות. עונש כפול בשל האטימות שמגלה החברה, האטימות שמגלים המוסדות והאנשים המופקדים על שלומנו. אל הפורום הזה נקראים להגיע כל מי שנפגע מהאלימות או שיודע על אלימות ומתוך תקווה שמתוך החדר הקטן הזה, הפורום הזה, אולי נצליח יחד להוציא זעקה מספיק חדה וחזקה שתערער את אמות סיפיו של כל המגזר שאמור לטפל בנפגעים. בפורום זה אין מטאטא ואין שטיח ואין כל דרך לטייח דברים. אולם, ישנם גם את אלו שאפילו לבמה זו חוששים להגיע. חוששים לחשוף את עצמם. ואני תקווה שאלו שנמצאים כרגע בין הצללים קוראים ומבינים כי כאן נבנה עבורם לאיטו, בית מבטחים. העשיה שלנו מתחילה במתן אוזן קשבת וכתף תומכת ותמשיך בהתקשרות עם הגורמים המתאימים ובמקרים מסויימים אולי אפילו יותר מזה. ברור לי שיש בינינו שחושבים כי רק דיבורים והקלדות אינם תורמים דבר. אולם אני טוענת כי גם לאלו תרומה אדירה. כי אדם שנמצא במצוקה וחושש פן יזהו אותו וידעו מיהו ולפיכך, בנוסף לכל צרותיו ייאלץ להתמודד גם עם התנכרות חברתית ומשפחתית, לעג ובוז, הרי שכאן יוכל למצוא נוחם. בבית הזה יוכל גם למצוא אדם/אנשים שיוכלו לסייע לו באופו אקטיבי מבלי שתיחשף זהותו ברבים. מסכימה עם עתידי המנחם כי האינטרנט עדין לא תפס את מלוא כובד משקלו בחיי החברה והעשיה אולם הדרך היא נכונה. היא ארוכה, יש בה מהמורות, יש מתנגדים ובכלל, היא די 'זוחלת'. אבל אט קט היא נכנסת לתודעה ויש לי הרגשה שלא ירחק היום שגם 'חזונותיו' של עתידי ורבים כמוהו יתגשמו. סבלנות- זו הדרך. ובהזדמנות זו, כמעט שכחתי לברכך על הצטרפותך אל בני הבית. נשמח אם תישאר עמנו

 

[seeyou]

היחס של החברה לאותה אשה

לא מכיר את הסיפור שאת כתבת,לכן קשה לי להגיב באופן ספציפי אבל באופן כללי יש ניגוד אינטרסים בין החברה לפרט שבתוכה. OSHO כותב: "The society means all that is around you - not you, but all that is around you. All, minus you, is the society Society is concerned with itself They are concerned that you should become an efficient part in the mechanism of the society. You should fit into the pattern. " יוסי

 

[אשדודיה]

אפשר תרגום?

הסיפור הוא גרושים על רקע אלים כאשר לגבר יש מעמד מכובד בקהילה ועל כן הוא זוכה לתמיכה החברתית ולא היא.

 

[שילה1]

ובקיצור:עצוב,גרוע!

 

[seeyou]

למה ?

אם ההוריים היו מחנכים את הילדים כפי שצריך,לא היו מרגישים אותו דבר. אבל במציאות אנו גדלנו על ברכיים של אגדות בתוך "צמר גפן" לכן מקבלים זעזוע במפגש הראשון עם החיים האמיתים. keep smiling יוסי

 

[שילה1]

לא כולנו גדלנו על אגדות.חלקינו

גדלנו על מציאות,אלא שלחוות זה שונה,ובכך מסכימה איתך. ומה שהתכוונתי הוא ש..המצב הנוכחי,כפי שהסבירה אשדודיה,ואני מסכימה עמה-גרוע,ויש לשנותו.

 

[seeyou]

גם אני מסכים איתך../images/Emo45.gif- אבל השאלה

היא איך לשכנע את החברה להשתנות? להיות יותר צודקת-אוביאקטיבית. מי ישמור על הזכויות של האזרח הקטן? שוב הפוליטיקאים? בכול חברה ,בכול הזמנים בעל הדעה הוא בעל המאה. ניסו לפני כ-100 שנה לבנות חברה חדשה...העם למען העם... מה יצא מזה הוחלף שילטון שולט בשילטון אחר שולט(אותה גיברת בשינוי הדרת).

 

[seeyou]

משתדל לתרגם

"The society means all that is around you - not you, but all that is around you. All, minus you, is the society Society is concerned with itself They are concerned that you should become an efficient part in the mechanism of the society. You should fit into the pattern. " החברה פרושה כול מה שמסביבך חוץ ממך. החברה מעונינת רק בעצמה ורוצה שאת(הכוונה לפרט) יהפוך לחלק של המנגנון אשר יתאים לדפוס של החברה. תוספת מאותו מאמר: החברה מלמדת אותנו מוסר.... לדוגמה אדם הורג(רוצח) הוא עומד לדין אם אותו אדם עושה אותו דבר בשליחות החברה מקבל שבחים. לחברה לא אכפת על ההרג-אכפת על האינטרס שלה. בקשר לסיפור בכול חברה 1-קיימים גרושים על רקע אלים 2-לגבר יש מעמד מכובד ביחס לאישה גם אם הוא לא מכובד בקהילה 3- הוא זוכה בגלל שצדק קיים רק בשמיים. כאשר השילטון יהיה בידיים של נשים המצב יהיה שונה-מבטיח לך....וגם אז יהיו תלונות-גם מבטיח לך. יוסי

 

[מטומטמת מטמטמת]

החברה מפנה גב לאשה

שמשלימה עם בעל אלים ומתפייסת איתו אחרי שהוא מבטיח להיות "ילד טוב".

 

[s h o o s h a]

הפניית גב החברה

לצערי, החברה מפנה את גבה אל אשה שכל מנת חלקה היא אלימות עוד הרבה בטרם ידעה ושמעה את מלוא הסיפור ובכך למעשה חורצת את גורל חסר וחסרי הישע מלצאת ממעגל האלימות בו הן שרויים. זהו מין לופ כזה שבו החברה מאשרת התנהגות אלימה, נותנת 'הכשר' לנהוג בנשים באלימות כי ברור לכל שהן אלו שאשמות וזה מגיע להן ואילו הגברים, בחברה החרדית, לא ייתכן כי מפלצת תעטה על גופה בגדי שבת ותצא לדרוש בבתי כנסיות את החוקים הבסיסיים עליהם מושתתת היהדות. והרי הם הדוגמא והמופת. האמנם??? החברה מקצה את האישה מתןך מיאוס וממררת לה את חייה ומפעילה עליה לחצים כבדים כדי שחס וכרפס לא 'תגלוש' הבושה אל מחוץ לכותלי השכונה. כי אוי לבושה ואוי למעמד של משפחת החתם שאביון האדמו"ר ואמו בתפקיד בכיר אחר. אוי לבושה ולכן, תסתמי את הפה, תבליגי, תסבלי, הרי בסה"כ ראי לאיזו משפחת יוקרה שודכת. תקבלי מכה כאן, תקבלי בעיטה שם, תינעלי בתוך ביתך ותהפכי בו לאסירה של זה שאמור לדאוג ולטפח אותך. אבל המחיר שווה. רק אל תעיזי לספר על זה בחוץ. שם הכל מחוייך ורוד ויפה. ואני מכאן זועקת לכל אלו שנמצאות במצב דומה\ לא לשתוק עוד. לבוא ולספר. ואולי אם נהיה יחד, אולי נצליח לחבור גם לאנשי מקצוע שיהיו מוכנים לתת לנו מידיעותיהם ובסיועם נוכל לחולל שינוי. האשה איננה שק אגרוף. לאישה יש זכות לחיות וזכות להחזיר למי שפוגע בה. ואם זו הכתובת עבור אותן אלו, אשמח אם נאזור אומץ ומעשה מעשה. שינוי שעלול לקחת ימים רבים, זמנים ארוכים, מאמבקים קשים, מסעי שכנוע, אולם, איש לא ירמוס עוד את כבוד האישה. אולי מכאן ומעוד מקומות דומים יקום קולה של האשה. הדתית, החרדית, החילונית.

 

[מטומטמת מטמטמת]

מה קשור לחברה החרדית?

מי שהולכת להיות חרדית או דתית מוותרת מראש על כל זכויותיה ועד שלא יכניסו את כוהני הדת לכלא ויתלו אותם עם הזין למעלה לא יהיה לכך פיתרון.

 

[אשדודיה]

האם דברייך מבוססים?

דווקא לי הרבנית מאוד תמכה בהליך גרושין ועמידה על זכויות ילדיי ואני לחיים איכותיים... החברה היא חברה ופה שושה צודקת אפילו שרבנים תמכו וניהלו את הגרושין שלי החברה עדיין הפנתה גב...אבל מה שלא עושה השכל עושה הזמן והיום אני כבר לא מוקצה...חחחח

 

[s h o o s h a]

שיר שנזכרתי בו עקב הכתובים

היא חזרה בתשובה מילים: יענקל'ה רוטבליט אז נפלתי שדוד, בגרוני יבבה הם אמרו שגם היא חזרה בתשובה צדיקים מלמדים לה דיני יראים - לא תשוב עוד לפקוד את שדותי החוטאים. עטופה כל כולה, מבלי סדק פעוט צחוק שדיה כיסתה במלבוש של צניעות קרסולה העדין בפוזמק הארוך על חלקת ירכה מתחתל הוא ברוך. שערה הארוך הגולש ויורד נאסף והושפל וכלאוהו כעת במטפחת שביס נאנק מתפרץ והרבי אומר שצריך לקצץ. מבטה אור אחר, לא עוד גץ וברקים נאלמה לשונה שידעה תפנוקים, ושפתיה רכות ונעות בתפילה מתחשק לי לבכות בשבילי, בשבילה. מאושר הספרון שאוחזת ידה בזריזות אצבעות אשר אין לה מידה. בדפיו תעלעל, עמודיו תדפדף, היושב במרומים בודאי מזדקף. וכעת לשידוך הוציאוה לשוק ואני הנגזל מרומה ועשוק חילוני עד כאב ואוהב כמאז הותירו אותי מחוץ למכרז. והיא שוב לא תבוא, מתגנבת בלאט בין סדיני הרכים, לעונג שבת. ואני האומלל, מה אוסף לדבר לו היתה לי תשובה, אז הייתי חוזר.