להיות עם ולהרגיש בלי

[נתנאל6589881]

אני גם חושב שיצאה מוסדות זה דבר חשוב

ואני לא חושב שעל זה הוא מדבר אבל חכה להבהרה .

 

[נתנאל6589881]

כי הוא תמיד מדבר

על כמה איום הגורל של האוטיסט במוסד סגור או אפילו הוסטל אז בוודאי שהוא לא מזלזל בסבל שלך ובישקום הזה גם אני לא כי אני גם בא מאותו רגע .

 

[גורג42]

ברור. זה בדיוק חוסר-העקביות הזה שעליו ניסיתי להצביע.

כל העניין הוא, שמרוב זה אראנה התלהב לצאת נגד "פוזות" ו"קיטש" וכל השטויות האלה, הוא קצת שכח את המציאות בשטח ואת הדברים החשובים באמת.

וזה לא רק עניין המוסדות. אני גם לא נתון לגחמות של אף אחד, ב-90% מהזמן. אני ואישתי יצרנו לעצמנו "מובלעת אוטיסטית" שבה אנחנו האדונים של עצמנו.

ואתה יודע משהו? כן, אני חושב שהרווחתי ביושר את הזכות להתלהב מהשינוי הזה. לא נשמע לך סבבה? שים לב, אגב, שאני לא מדבר על להתלהב מעצמי (זה הכל מאלוהים בכל מקרה) אלא מעצם התהליך.

ולזה אראנה קורה "פוזה". טוב, שיהיה לו לבריאות

 

[arana1]

שום דבר לא נורא חוץ מהיומרה לגלם פתרון של בעייה

אם שמת לב אז גם אני מצדד במרד במשפחה ובמימסד הרפואי טיפולי,
רק שגם בגלל זה לא רוצה להשלות אנשים שגם אם מצבם ישתפר ככל שהם יתרחקו מהמימסד והתפישה הנ"ט שכאילו מחכה להם איזה התגלות גדולה או פתרון אקסטטי מהסוג של מהפך,
וכיוון שאני קורא מהתגובות שלך, מעמדותיך, לא מעט דברים שמייצגים בבטחון נטול ספקנות את כל מה שהכי פסול בעיני בסדר הנורמטיבי,
אז בכלל

 

[גורג42]

מי אמר לך שאני מצדד ב"מרד" במשפחה?

אני מצדד בלעמוד על שלך ולא לתת לאף אחד - כולל המשפחה - לדרוך עליך.

ולגבי ה"ומרה" - אם זה כל-כך מפריע לך, תפסיק לפרש את דבריי בצורה כזו. אני מספר על עצמי ועל הניסיון שלי ועל החוויה שלי (בסגנון שמרגיז אותך, כך נראה), ושכל אחד ייקח מזה את מה שהוא רוצה.

ואם מה שאתה רוצה לקחת מדבריי זה יומרה וקיטש ונרטיב של תוכנית טלוויזיה זולה - זו בעיה שלך ולא שלי.

 

[arana1]

אתה

 

[חרסינה משורינת]

זה לא מה שתיארת אם המשפחה שלך

דרכה עליך כל השנים ולא צידדה ביכולת שלך לעמוד על שלך?
נכון זה לא "רק" ולא בשם המרד לשם מרד-
אבל נניח רק במקרה של נתי ספציפית והרבה אספים די ברור שהמשפחה שלהם עומדת בין היכולת להיות עצמם לבין היכולת להתגמש ולהקרע מהדרישות שלהם.
אני לא חושבת בכל אופן מהכרותי עם ארנה שהוא קורא למרד, למען האמת בכל פעם שהעליתי טיעונים שכללו את המילה "מאבק" הוא מיד היה מסתייג.
מניחה שהוא יותר מאמין בשינוי פנימי ואישי שמתרחש "בשקט" ואם זו מרידה , כי מוכרח שתהיה כשהעולם לא רואה אותך זה מורד בעל כורחו.
הוא לא מביע שום גאווה אלא אמונה שזה מי שהוא ויהי מה.
הוא לא מצדד בלעמוד על שלך בצורה "נוקשה" ובלתי מתפשרת-
הוא מציג יותר התנגשות ומנתח אותה ומשם מסיק שאין ברירה מכך ולכן למעשה מתרחק מבני אדם וזהויות שיוצרות פיצוצים כאלה. אני לא חושבת שבשמחה הוא בקשר רופף אם בכלל עם משפחתו ואני לא חושבת שמתוך מרד הוא חש צורך להסביר שהגישה הזו מאפשרת לו לנשום.

אתה בטח תשאל איפה אמרתי מרד גלוי -
ובכן בתיאור של "לעמוד על שלך ולא לתת *לאף אחד* כולל המשפחה- לדרוך עליך" זה יותר תיאור מלחמתי, מרדני , נאבק.
אני לא חושבת שהמקום שלו מנסה לצייר את הדברים ככה וכמו שהוא אמר זה עניין של צליל. אני מניחה שפשוט הוא הגיע למסקנה שהמשפחה כמו שהיא ומה שמשדרת גם מעבר למילים ולצלילים לעולם לא תוכל לראות אותו ותמיד תעשה לו רע מטעם זה שהוא רגיש ולכן מתרגש ונקשר למילים ולציפיות הלא מדוברות של מי שלפניו. הוא מניח שתמיד תהיה פעולה שבה אדם - כולל המשפחה שלך תשפיע עליך בדרך כזו או אחרת בנפשך ולכן הניסיון להתגמש ולהיות בקשר עם מי שרואה אותך לא יכול להעלות ארוכה (החלמה- צלקת) - זה רק יצלק אותך יותר.
בגלל שנתי מאוד מתעוות מזה אולי הוא מנסה לקרוא לו לרופף את הקשר המחייב הזה שפשוט הוא לא יכול לו . שתמיד יהיה נוכח שם. זה הקטע שלו .

הקטע הוא שבדיוק כמו שאתה אומר שלא תתן לאחד להפריע ולפגוע בך -
אני חושבת שבכל זאת זה קורה וזה אולי כוונתו בין תוכנית טלוויזיה למציאות - כלומר אי אפשר באמת לעמוד על שלך כשאתה אדם הדדי- הדברים נכנסים ללב שלך אפילו אם נדמה לך שלא ואפילו אם אתה סוגר את עצמך ויוצאים אחר כך החוצה (אולי לכן במקום אחר הוא רשם שמי שיש בו עוד הגינות לא לאמץ את הקו של הסובב אותו ולא יכול לו - לא שרמזתי שאתה אדם כזה, זה יוצא לו בדפיקות הראש בקיר ... ) .

אנחנו מושפעים . זה ככה. אנחנו יכולים לומר עד מחר שלא ניתן לאף אחד לעמוד בדרכנו אבל זה בהכרח ישפיע ואני חושבת שיש גם משהו מתון בכל זאת כי הוא לא קורא בהכרח לנתק קשר הוא אומר שכל עוד הקשר הוא בעל משקל של השפעה חד כל כך ולא רך כרגע אולי - עדיף לשמור מרחק ולבנות מקום חזק יותר פנימית בלי צורך לנסות "לעמוד על שלך בלי לתת לאף אחד" .
כי מטבע היותך רגיש - כל אחד נחשב. אז מה בדיוק אפשר להציע?
אני משערת שלא לחינם הוא הסתובב עשר שנים חסר בית וגיבש בו מקום שמאפשר לו לחוש ולשקול את משקל האחר שנמסך בו במקום יותר "שפוי" מבחינתו ובסופו של דבר הצליח ליצור משהו שנכון בעבורו ושווה ערך ל"משפחה" כמו בתו שהוא מגדל אותה.

במובן הזה זה לא תוכנית טלוויזיה, כי גם אם נרצה להכחיש את השפעת האחר הוא עדין נכנס ושוהה שם ועד שאין לנו המקום הפנימי שגם כשחודר לרופף ולפרק קשרים כאלה למקום של התבוננות יותר רך , בלי מרד ובלי תופי מלחמה -
ממילא עדיף שנשמור מרחק כי ישפיעו על נפשנו וירוקנו ויחללו את הוויתנו.
ככה אני מבינה את זה בכל אופן.

 

[נתנאל6589881]

נכון מאוד

אין דבר כזה שאדם רגיש כמו אוטיסט לא אהיה לו קושי אם התרחש סביבו שהיה לגמרי אדם שלם , אף אחד לא נגע בידו של אלוהים אף אחד לא אימץ לחיקוי את אהבה לכן יש רק ניצוצות כמו בקבלה אף אחד הוא לא האור אין סוף ...

 

[חרסינה משורינת]

כן

אני גם חושבת שיש משהו מהותי בזה שאראנה למשל לא מחפש "לעזור"
ובאמת במשהו לא סופר אותך שדווקא כשהוא מדבר הוא מנסה לבצע רפלקסיה לדברים שנוגע לך במקום מסוים שאמיתי ומשמעותי לך ואותו אתה מחפש -
שבאמת נוגע ולא נוגע, ולא כי זה הוא כי זה בכל אדם -
ולכן גם מאפשרת לך קיום שיכול לחוש את המשקל של הכללי והפרטי באופן שווה (שלך ושל האחר). רק כשאדם לא מנסה לשנות משהו אלא פשוט מעלה את מה שעולה וזורם דרך מה שנוצר. בגלל זה נדמה לי שאתה מחפש אדם שיוכל להכיל אותך כמו שאתה וקורא לזה אדם חסר מוסר, אבל אפשר שלא ללכת על הדיכוטומיה הזו והמאבק גם כשאתה אדם "מוסרי" שלא מבצע הפרדה כזו שהיא לא טבעית גם לי .

אבל בגדול עדיף שלא אגיב , פעם אחרונה שזה קרה די כופף לי את התודעה לטירוף. מעדיפה לא להתגרות בזה שוב. לטעמי וזה מה שאני אומרת שכמו הטירוף שלי בזמנו יש משקל לאנשים ולצלילים שלהם בנפש גם אם נאמר שלא ולכן מאוד ממש הכי משמעותי לגלות איך המשקלים והיחסים יכולים לאפשר מקום רך קצת יותר והכי מאחלת לך חבר, חברים , אהבה.
בכלל

 

[נתנאל6589881]

השאלה למה זה מוביל אותך לטירוף

בעיני הדרך של ארי מאוד כמה כי הוא לא מבטיח כלום אין לו השורה או ישוע רק צליל שהוא מנגן בדיון או נוגע הנבטים שלך ויכול להיות בגלל שהוא פאסיבית
יותר ולא שם ממש עבורי באופן סלקטיבי הוא פחות משתגע אולי זה
הגנות שלו אם נשתמש רגע במושג פסכלוגי שאני לא שש להשתמש בהם אבל אולי יש נגיעה כזו אך לא באופן שגור וגם אני מאחל לך טוב את בן אדם טוב ...
שנוגע באהבה או מנסה וזה אקט מאוד חיובי בעיני .

 

[חרסינה משורינת]

זה לא קשור להגנות

זה לא להתערב בחלום של אחר , לקטוע את הרצף , הסדר של הבניה, ההתהוות,
הצורך לקחת את מרכיבי העולם גם אותו חזרה למרחב-מרצף החלומי ולבדוק.
כולם רוצים לאהוב אבל למה לא את הדממה?

 

[נתנאל6589881]

השממה כדממה אולי

אולי כי מכוח הדברים מרצון ראשוני האדם רוצה אור כנו שנכתב במקרא ויה אור ואיר כך את יודעת מה על פני תהום כל עולם המושגים שלנו נוגעים באור באין סוף באלוהים כעין שמש עצומה אבל בעיני גם בסטרא אחרא גם בקליפות גם בהכי קטן יש אין סוף אור לכן צריך לנוע בין הקטבים בין המנכלוליה לאופריה לפנים חוץ לאל ולאדם ואוטיסט נוטה לזה יוצר בעיני לכן נענש ..

 

[arana1]

הדממה אינה שממה, הדיבור משמים

 

[arana1]

ההגדרה של פסיבי משתנה

ובצורה שיכולה ללמד אותנו הרבה, אלא שגם בגלל שהמחקר נגוע בגזענות ממאירה אף אחד לא בודק את זה,
אז שים לב, פסיבי ואקטיבי, אובייקטיבי וסובייקטיבי, כפי שמסומנים כיום הן בעיקר מוסכמה, המוסכמה לא זהה לאמת, בהרבה מקרים היא דווקא רחוקה ממנה,
אז אם מישהו היה טורח לברר או היה מסוגל לראות מילימטר מעבר למוסכמה הוא היה מגלה ממש בקלות למה אוטיסטים רגישים למבט ולצליל יותר ממהממוצע,
כי זה נוגע מהותית בדרך השונה שבה אנשים חשים את היחס בין הפסיבי לאקטיבי, בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי,
אז זה מה שאני מבטיח, ולדעתי זו אחלה שורה תחתונה, בוודאי הרבה יותר מדוייקת ומציאותית ומקדמת מכל החרא ששרלטני המקצוע והנ"ט שופכים עלינו.

מי שלמד אי פעם היסטוריה, סוציולוגיה, פיזיקה... יודע שהקוו בין הפסיבי לאקטיבי הוא דינמי, ובצורה שמאירה המון, לצערנו מקצועות מיותרים כמו פסיכולוגיה לא דורשים השכלה בכלל, אז אנחנו בבעייה.

 

[arana1]

הכללי שזור בפרטי, ולהפך

לתחושתי, מה שמבדיל את האדם ההדדי מהאדם ההיררכי, את האדם האוהב מהאדם הכחני, זה גם תחושה הרבה יותר חדה והרבה יותר ספונטאנית של הקשר בין הפרטי לכללי,
בעוד שהנ"ט או/ו האדם ההיררכי חי את 2 מישורי הקיום האלה כנפרדים האדם ההדדי, האוטיסטי, חי אותם בו זמנית, מכאן גם חוויית הקיום הפתוחה, המציפה, שנדמית בגלל זה כחסרת מסננים למי שמסנני המוסכמה הם הבסיס לספונטניות ולאותנטיות שלו.

בגלל זה כאדם שחש גם את הלמעלה והלמטה בו זמנית למהלך ולכיוון היררכי אין משמעות לאוטיסט והשינוי שהוא מבקש שונה הכי מהותית מהשינוי שהרוב כופה כדרך היחידה והנכונה לקדם שינוי.

בגלל זה הסביבה לא מבינה שהאספי לא מדבר במילים גבוהות או נוטה להפשטה כי הוא "פרופסור קטן" כמו שאספרגר בעצמו זיהה אלא שבשבילו הפילוסופי הוא הקונרקטי, הגבוה הוא הנמוך, פרטי היום יום הם מהות הקיום ולא איזה חזון נשגב בעתיד, בשביל האוטיסט האוטופי הוא עכשיו, ואין לו ברירה אחרת כי נפשו שזורה בגופו בדרך שבה למופשט יש משקל ממש כמו למוחשי ( שזה גם הבסיס לזכרון אבסולוטי כמו גם ליכולתיו הגאוניות של האידיוט שבדיוק מאותה סיבה שהוא גאון הוא מתקשה לעשות את מה שנחשב לפעולות בסיסיות).

אני לא חושב שלנסות לדבר על זה, להבין את זה, זה להתמסכן ולהתקרבן או להתפרק מאחריות,
לדעתי להפך, ביחוד במצב שבו האקדמיה לא עושה שום מאמץ רלוונטי להבנת אוטיזם ולא מקיימת שום מחקר בעל ערך לפשרו,
אז את זה אנחנו, ורק אנחנו, יכולים וצריכים לעשות, כי זו התמודדות מהותית ואמיתית ומקדמת,
ולהתנשא על הנסיון הזה בכאילו עזוב את העולם דאג לעצמך זה פספוס הכי נורמטיבי של הנקודה הכי חשובה, אתה דואג לעצמך דרך דאגה לעולם, זה לא אומר שאתה צריך לרוץ עכשיו להאכיל את כל הילדים הרעבים אבל כשאתה מבין את הקשר בין הפרט לכלל ומבין שהסביבה הורסת אותך בגלל שהיא לא מבינה את הקשר הזה כמותך אז בלא הכי הבחירות שלך נעשות מדוייקות יותר גם לעצמך.

 

[גורג42]

וכמובן שאתה צודק שנק' פתיחה גרועה הופכת את העניין לקשה יותר

בדיוק בגלל זה אני עובד פה שעות נוספות לומר להורים שרק קיבלו את האבחון:

אנא מיכם, תנו לילד צ'אנס להתחיל את חייו על רגל ימין. אל תעשו טעויות שיגררו אותו לבור שממנו הוא עשוי לעולם לא לצאת.

כי לגדול כל חייך בסביבה שלא מקבלת אותך, עם צבא של "מומחים" שמנסה לתקן אותך, זה נזק לכל החיים. וזה לא קשור ספציפית לאוטיזם. זה נכון לכל ילד באשר הוא (רק שאוטיסטים - בהיותם רגישים יותר - יקחו את זה עוד יותר קשה).

 

[נתנאל6589881]

בדיוק גור על זה אני מדבר

המערכת היא הבעיה ועל זה אני מדבר ומתריע וזועק חיינו קשים בגללה לכן כדאי למצוא על העוול המתבצעת בנו ואת זה אני עושה מי שברתי לפורום הזה .

 

[נתנאל6589881]

וכן אני מסכים

שיש גם אנשים טובים גם אני הכרתי נשים שהיו מיוחדות וחברות טובות וגם חברים שקיבלו אבל מעט מאוד לבטל שיש עוד הרבה מה לתקן בחברה והסביבה היא לרוב .קשה כי קשה להכיל אדם שונה שנראה מוזר לכן יש קושי וצריך לדבר עליו .. ולנסות לתקן תכשלים .

 

[חרסינה משורינת]

אבל לא בטוח כמה זה ישקף מענה גם אם כך הדבר נתי

אם אדם שונה , הוא שונה לטוב ולרע ומה שיגרור יחס של כזה מעבר לתיוג
זה שהוא יגיב, יתנהג ויחוש ככה. או בשפה עממית החברה לא תקבל אותו .
אז אני לא רואה איך במקרה הזה התיוג כן או לא משנה
(הוא משנה מבחינתי רק מטעמים של למשל עזרה עם סל השיקום )

רוצה דוגמא ממני?
גם בלי התיוג לא הסתדרתי בשום סיטואציה חברתית מעולם -
בגן השאירו אותי שנה נוספת כי חשבו שיש לי בעיה בהתפתחות .
בבית הספר היו לוקחים את ההורים שלי לשיחות שאני נלהבת ללמוד לא פעם
אבל אין לי שום חבר אחד,
בתיכון אותו דבר , אפילו איזו מחנכת עזת פנים וחצופה קבעה בנחרצות שהבעיה היא שאני פשוט לא אוהבת בני אדם (אני אוהבת)
ובצבא אותו דבר למרות שבמפתיע שם לשם שינוי נהניתי , וסבלו את השטויות והמוזריות שלי כי באמת הייתי שקועה בתפקיד.
כמובן ההבנה שלי השתנתה עם השנים ואני מסוגלת הרבה יותר מאי פעם לשקף צרכים ולהבין מעט מהסובב אותי (הם עדין נראים לי חייזרים).
זה לא משנה התיוג ואני לא מדברת על "הטיפולים" שגם אני לא בדיוק בעדם
(אבל זו הכללה גורפת מדי) . בגדול , כשאתה שונה אתה שונה לטוב ולרע.

 

[נתנאל6589881]

אני לא טוען שזה רכ להיות חריג

להפך כמובן שזה גם חיובי אני אומר שהסביבה תפגע בך בגלל זה וחרוב אדם רגיש לוקח את זה מאוד קשה למשל אני שהחלטתינלהפסיק ליצור קשר באמצ במציאות ולהיות רק ברשת וגם לא ממש מפתח קש2 עם איש זה נורא קשה להיוצ אוטיסט על זה אני מדבר