להיות לבד

קשה לי כאן! הלבד הזה נוראי.
אין לי מושג לאיזה כיוון ללכת או עם מי לדבר?
אין לי עם מי לדבר, אין לי הרבה אנשים או משפחה לידי ומי שהיה קרוב אליי לא מבין וכועס עליי.
לא יודעת מה הצעד הבא אני אבודה ונמצאת באבדון הזה לבד.
חזרתי לארץ זרה לי עם הרבה כעס מהסביבה, כעס מופנה אליי שעד עכשיו אינני מבינה אותו ובחרתי להתעלם מרעשי הרקע (הכעס) הללו ולנסות לבנות חיים חדשים כאן אבל אני מתפרקת ואיני יכולה לאסוף את עצמי.
אני יודעת שאני הולכת סחור וסחור אבל עכשיו במצב הקיים כך עובד המוח שלי.
עצוב לי וקשה לי ואני צריכה אוזן קשבת ואין לי😔
 
למעלה