בכל מקרה מי שעוסק בשאלה המשפטית זה משרד המשפטים, לא הנשיא הרצוג על אף שגם לו יש את היועצים שלו כמובן, אבל התיק עדיין לא שם בכלל.
בשאלה המישפטית מכריע
רק הנשיא. כי החנינה נתונה רק לסמכותו
הבלעדית, ללא שום סייגים.
נהוג, שמשרד המישפטים נותן את ייעוצו,
ונהוג שהנשיא יאזין למשרד המישפטים.
אבל גם
נהוג שאין חנינה ללא מישפט,
אז צריך לשכוח ממה ש"
נהוג", ולהסמך רק על
החוק (ופרשנות בג"ץ).
הרצוג לא צריך יועצים.
הוא בעל תואר במישפטים, עו"ד, לימודים נוספים בקורנל, והיה שותף
בכיר במישרד המפורסם "הרצוג, פוקס, נאמן ושות"
החוק מחייב שהנשיא יתן חנינה רק ל"עברינים".
11 ב) לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון
עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם.
במקרה של "קו 300", המושג "עברין" קיבל פרשנות מאד רחבה,
לגבי הרוב,
ההודאה שלהם בעבירה, איפשרה את הגדרתם כ"עבריינים".
לגבי אחד מהם, שלא לקח חלק ברצח, ושלדעתו היה יוצא זכאי, היתה הסכמה שיכתב "שחושבים בציבור שהוא עברין".
כך כותב השופט שמגר בבג"ץ קו 300:
"המילה 'עבריין' לא צריכה לקבל פה את המובן, של אדם שהורשע, אלא של אדם שבא לנשיא ואומר:
עברתי עבירה ואני מבקש שתחון אותי.
אינני מעלה על דעתי שהוא יכול לבוא לנשיא ולומר: אני אמנם לא עברתי עבירה אבל אם עברתי – אנא, תן לי חנינה.
אם הנשיא יחליט לחון את נתניהו, ולא משנה באיזה תנאים
הוא יזדקק לניסוח אקרובטי מאד מאד יוצא דופן.
גישתי האישית
לנשיא אין סמכות חוקית לחון,
לנשיא אין סמכות חוקית להתערב במישפט תוך כדי ניהולו.
אם אפשר, להגיע ל"הבנה", לא לבטל את המישפט, אלא
לדחות אותו, עד שנתניהו לא היה יותר ראש ממשלה.
וכך למדינה יהיה ראש ממשלה מכהן בכל הזמן והאנרגיה, שיוכל לעשות עוד יותר שגיאות, אבל זו זכותו הדמוקרטית,
והדין לא יבוטל.
.