לגבי הקו האדום המקדים, למה למעשה...

מצב
הנושא נעול.

עלה13

New member
לגבי הקו האדום המקדים, למה למעשה...

לגבי הקו האדום המקדים, למה למעשה...
אם איני טועה יש תשעים מטרוניות בתל אביב שזה מס' של של שלוש קווים בחיפה, למה לא לצרף אליו את הקו הירוק כקו מקדים, מטרופולין תל אביב זקוק למערכת תחבורה כבר עכשיו, כמערכת מקדימה אילו הייתי בן מקבלי ההחלטות, הייתי יותר מערכת של ארבעה קווים מקדימים.
תוואי הקו האדום - מטרונית
תוואי הקו הירוק - מטרונית,
142 - מפרקית ארוכה ארבע דלתות יורו 5
18 - מפרקית ארוכה ארבע דלתות יורו 5
השילוב של הארבעה הוא למעשה מערבת מטרופולינית של ארבעה קווים שיש בהם נקודות משותפת למעבר שתוכלל מצד אחד לצמצם משמעותית שימוש ברכב ותנועה למרכז העיר שתצמצם משמעותית שימוש ברכב בעיר גם לתושבי העיר, פתרון מצויין גם להגעה לעבודה וחזרה וגם לבילוי מהטבעת הראשונה של העיר.
יש מספיק מטרוניות ומפרקיות ארוכות יורו חמש ללקווים האלה וניתן בטווח של חצי שנה להפעיל מערכת כזו והיא תהפך בטווח של שנה מהפעלתה למערכת הטובה במדינה בתוך עיר.
 

cwen

New member
142 עובד לא רע כמו שהוא עכשיו

לגבי הקו האדום המקדים, למה למעשה...
אם איני טועה יש תשעים מטרוניות בתל אביב שזה מס' של של שלוש קווים בחיפה, למה לא לצרף אליו את הקו הירוק כקו מקדים, מטרופולין תל אביב זקוק למערכת תחבורה כבר עכשיו, כמערכת מקדימה אילו הייתי בן מקבלי ההחלטות, הייתי יותר מערכת של ארבעה קווים מקדימים.
תוואי הקו האדום - מטרונית
תוואי הקו הירוק - מטרונית,
142 - מפרקית ארוכה ארבע דלתות יורו 5
18 - מפרקית ארוכה ארבע דלתות יורו 5
השילוב של הארבעה הוא למעשה מערבת מטרופולינית של ארבעה קווים שיש בהם נקודות משותפת למעבר שתוכלל מצד אחד לצמצם משמעותית שימוש ברכב ותנועה למרכז העיר שתצמצם משמעותית שימוש ברכב בעיר גם לתושבי העיר, פתרון מצויין גם להגעה לעבודה וחזרה וגם לבילוי מהטבעת הראשונה של העיר.
יש מספיק מטרוניות ומפרקיות ארוכות יורו חמש ללקווים האלה וניתן בטווח של חצי שנה להפעיל מערכת כזו והיא תהפך בטווח של שנה מהפעלתה למערכת הטובה במדינה בתוך עיר.
142 עובד לא רע כמו שהוא עכשיו
עם אוטובוסים רגילים ומספר קטן של מפרקיות. באמת לא צריך יותר מזה. יש קווים שירוויחו הרבה יותר מתוספת מפרקיות.
 
אני נוסע קבוע, ואין עומס יוצא דופן.

142 עובד לא רע כמו שהוא עכשיו
עם אוטובוסים רגילים ומספר קטן של מפרקיות. באמת לא צריך יותר מזה. יש קווים שירוויחו הרבה יותר מתוספת מפרקיות.
אני נוסע קבוע, ואין עומס יוצא דופן.
לעומת זאת על קווים כמו 51, 82, 70, ובמיוחד 204 או 16, יש עומס-יתר באופן קבוע.
 

cwen

New member
העומס על 51 צפוי להפתר עם הפעלת הקו האדום

אני נוסע קבוע, ואין עומס יוצא דופן.
לעומת זאת על קווים כמו 51, 82, 70, ובמיוחד 204 או 16, יש עומס-יתר באופן קבוע.
העומס על 51 צפוי להפתר עם הפעלת הקו האדום
וכולי תקווה שגם על 82.

אבל זה עדיין משאיר מספיק קווים שיהנו ממפרקיות. 61 ו 161 למשל? יכול לעזור גם ל 63.
 
העומס על 82 לא יקטן מהותית

העומס על 51 צפוי להפתר עם הפעלת הקו האדום
וכולי תקווה שגם על 82.

אבל זה עדיין משאיר מספיק קווים שיהנו ממפרקיות. 61 ו 161 למשל? יכול לעזור גם ל 63.
העומס על 82 לא יקטן מהותית
המסלול של 82 הן בפתח תקוה והן בתוך תל אביב שונה משמעותית מהמסלול של 51.
רוב האנשים שעולים על 82 בפתח תקוה בשעות השיא בבוקר ובתל אביב בשעות השיא אחר הצהריים עושים זאת בקטעים הלא חופפים לקו האדום המקדים.
 

עלה13

New member
יש מצב שעם הפעלת המקדים יתפנו...

אני נוסע קבוע, ואין עומס יוצא דופן.
לעומת זאת על קווים כמו 51, 82, 70, ובמיוחד 204 או 16, יש עומס-יתר באופן קבוע.
יש מצב שעם הפעלת המקדים יתפנו...
מפרקיות, 104 יתבסס בביקוש ופופלריות שלו כקו רב קיבולית, 63 ו70 בהחלט זקוקים לתגבור של רב קיבולת.
הצעתי משהו שיכול ליצור תפנית במערך התחבורה של תל אביב ומטרופולין תל אביב שיכול להביא לשינויים בכל מערכת הקווים בצורה הדרגתית ובשיתוף ציבור וזה משהו שיכול לקרוא בטווח של חצי שנה ולהפוך את הנסיעה בתוך תל אביב כחוויה, פשוטה ומהירה
 

עלה13

New member
עם הפעלת המקדים,142 יקח נתח מקווים...

142 עובד לא רע כמו שהוא עכשיו
עם אוטובוסים רגילים ומספר קטן של מפרקיות. באמת לא צריך יותר מזה. יש קווים שירוויחו הרבה יותר מתוספת מפרקיות.
עם הפעלת המקדים,142 יקח נתח מקווים...
42 40, ולא רק מהם הוא עובר באלנבי, שד' רוטשילד, אבן גבירול ושד' שאול המלך, עם נסיעה במפרקית ארוכה ותדירה יש לה פוטנציאל ואין לי ספק שהקו יסע בתפוסה גדולה כאשר הוא חלק ממערכת שנוסעת בסוג כלי קבוע, רב קיבולת ותדיר, כארבעה קווים, אדום וירוק מקדים ו142 ו18 יהיה כיסוי עירוני ומטרופולי בסדר של מערכת, מערכת כזו תהיה ההצלחה התחבורתית הגדולה בישראל בעיר ומטרופולין, היא תשנה הרגלי נסיעה גם ליוממים וגם לאנשים שנוסעים ברכב ולמבקרים ותיירים מהארץ ומחו"ל
 

cwen

New member
אין שום סיבה שתהיה כזו התנפלות על 142

עם הפעלת המקדים,142 יקח נתח מקווים...
42 40, ולא רק מהם הוא עובר באלנבי, שד' רוטשילד, אבן גבירול ושד' שאול המלך, עם נסיעה במפרקית ארוכה ותדירה יש לה פוטנציאל ואין לי ספק שהקו יסע בתפוסה גדולה כאשר הוא חלק ממערכת שנוסעת בסוג כלי קבוע, רב קיבולת ותדיר, כארבעה קווים, אדום וירוק מקדים ו142 ו18 יהיה כיסוי עירוני ומטרופולי בסדר של מערכת, מערכת כזו תהיה ההצלחה התחבורתית הגדולה בישראל בעיר ומטרופולין, היא תשנה הרגלי נסיעה גם ליוממים וגם לאנשים שנוסעים ברכב ולמבקרים ותיירים מהארץ ומחו"ל
אין שום סיבה שתהיה כזו התנפלות על 142
עם הפעלת המקדים. אולי תהיה עליה קטנה (אם באמת אנשים יוותרו על רכב ויעברו לקו המקדים, ואז יצטרכו תחבורה משלימה) אבל התפוסה שלו היום כזו שיש איפה להכניס עוד אנשים בלי הרבה בעיה.
חוץ מבשעות מאוד ספציפיות הוא בדרך כלל מלא בישיבה עם מספר עומדים מאוד קטן.

בכל מקרה, נחיה ונראה. אם פתאום הוא יהפוך לצפוף במיוחד, אז דן בטח תכניס יותר מפרקיות לשם.
 

עלה13

New member
נסיעה בתחבורה ציבורית היא יותר...

אין שום סיבה שתהיה כזו התנפלות על 142
עם הפעלת המקדים. אולי תהיה עליה קטנה (אם באמת אנשים יוותרו על רכב ויעברו לקו המקדים, ואז יצטרכו תחבורה משלימה) אבל התפוסה שלו היום כזו שיש איפה להכניס עוד אנשים בלי הרבה בעיה.
חוץ מבשעות מאוד ספציפיות הוא בדרך כלל מלא בישיבה עם מספר עומדים מאוד קטן.

בכל מקרה, נחיה ונראה. אם פתאום הוא יהפוך לצפוף במיוחד, אז דן בטח תכניס יותר מפרקיות לשם.
נסיעה בתחבורה ציבורית היא יותר...
מלהגיע ממקום למקום, קו רב קיבולת מצליח להרים ולהפיל קו טוב, כל אחד מהקווים 18 25 40 42 63 61 82 ויש עוד שיעבור לפעול ברב קיבולת בכל שעות השרות יהנה מתפוסה גדולה שתלך ותגדל, אני מייחס לזה את חווית הנסיעה ואת התחושה של משהו אמין.
קו 142 יש מסלול שאני קורא לו מנצח, רכבת מרכז, שד' שאול המלך, אבן גבירול, שד' רוטשילד, אלנבי, נווא שאנן (יש לשונה הזו עתיד מצויין), תחנה ישנה(פרויקט מנשר ששלב א' שלו פועל), תחנה חדשה, פלורנטין, המושבה האמריקאית גרמנית, שכונת נגה, יפו, שד' ירושליים, הקו הזה עם קו רב קיבולת, תדיר והפצה נכונה הפוטנציאל שלו גדול והנסיעה תהייה בתפוסה מלאה ויהיה פופולרי מאוד.
קו 25 הוא קו מאוד חשוב שנעשה בו טעות שפוגעת בהתפתחות הפוטנציאלית שלו שהוא נוסעה במהלך היום בעירוני, המסלול שלו נהדר.
שימי לב שהקווים הפופלריים בעיר הם קווים שאחוז הנסיעה הדומיננטי שלו הוא רב קיבולת, בעיר שאין בה מערכת תחבורה ראויה ויש פוטנציאל גדול של מעבר לתחבורה ציבורית, זה נראה בשטח כשהתנאים בה משתפרים
 

cwen

New member
אבל כרגע אין שום צורך בתגבור הקו

נסיעה בתחבורה ציבורית היא יותר...
מלהגיע ממקום למקום, קו רב קיבולת מצליח להרים ולהפיל קו טוב, כל אחד מהקווים 18 25 40 42 63 61 82 ויש עוד שיעבור לפעול ברב קיבולת בכל שעות השרות יהנה מתפוסה גדולה שתלך ותגדל, אני מייחס לזה את חווית הנסיעה ואת התחושה של משהו אמין.
קו 142 יש מסלול שאני קורא לו מנצח, רכבת מרכז, שד' שאול המלך, אבן גבירול, שד' רוטשילד, אלנבי, נווא שאנן (יש לשונה הזו עתיד מצויין), תחנה ישנה(פרויקט מנשר ששלב א' שלו פועל), תחנה חדשה, פלורנטין, המושבה האמריקאית גרמנית, שכונת נגה, יפו, שד' ירושליים, הקו הזה עם קו רב קיבולת, תדיר והפצה נכונה הפוטנציאל שלו גדול והנסיעה תהייה בתפוסה מלאה ויהיה פופולרי מאוד.
קו 25 הוא קו מאוד חשוב שנעשה בו טעות שפוגעת בהתפתחות הפוטנציאלית שלו שהוא נוסעה במהלך היום בעירוני, המסלול שלו נהדר.
שימי לב שהקווים הפופלריים בעיר הם קווים שאחוז הנסיעה הדומיננטי שלו הוא רב קיבולת, בעיר שאין בה מערכת תחבורה ראויה ויש פוטנציאל גדול של מעבר לתחבורה ציבורית, זה נראה בשטח כשהתנאים בה משתפרים
אבל כרגע אין שום צורך בתגבור הקו
אני נוסעת בו לא מעט, ובאמת אין בזה צורך. התדירות שלו טובה והתפוסה שלו נאותה בהחלט. אני לא מאמינה שיש מישהו שנמנע מלנסוע בקו בגלל העומס. יש שעות מאוד ספציפיות שבהן הוא עמוס, ואז כל האוטובוסים עמוסים - וגם אז בקטע העמוס יש לו קווים אחרים שעוזרים לו.
 

עלה13

New member
זה לא יקרה לבד...

אבל כרגע אין שום צורך בתגבור הקו
אני נוסעת בו לא מעט, ובאמת אין בזה צורך. התדירות שלו טובה והתפוסה שלו נאותה בהחלט. אני לא מאמינה שיש מישהו שנמנע מלנסוע בקו בגלל העומס. יש שעות מאוד ספציפיות שבהן הוא עמוס, ואז כל האוטובוסים עמוסים - וגם אז בקטע העמוס יש לו קווים אחרים שעוזרים לו.
זה לא יקרה לבד...
נניח שיניחו מסילות לאורך מסלול קו 142 ותתחיל לנוע בו רכבת קלה עם ארבעה קרונות, השימוש בו לא יגדל?, נניח שבירושלים מחר בבוקר ינועו לאורך הקו עירוניים, השימוש בו ישאר כפי שהוא, לא תהייה ירידה?, כנ"ל למטרונית, ביקוש לא קורה הוא נוצר, תפעילי את קו 142 במיניבוס בתדירות של 20 דקות, השימוש בו יצטמצם,בהתחלה יהיה בלתי נסבל ויעורר מאומה, אחר כך יהיה לו קהל נאמן ומאושר ומצומצם, אין אלטרנטיבה משמעותית לתנועה בעיר חוץ מאוטובוסים ויש פוטנציאל לנוסעים למערכת תחתית וקלה תדירה עם חמישה קרונות ובתדירות של כמה דקות ובשביל זה צריך מערכת שעירוני לא יכול לספק.
אופי הנסיעה בקו נקבע ע"י הכלי שנע בו, למינבוס יש את הקיבולת שלו, לעירוני את שלו ולמפרקית את שלו
 
נניח שיניחו מסילות בין עזוז לניצנה ותתחיל

זה לא יקרה לבד...
נניח שיניחו מסילות לאורך מסלול קו 142 ותתחיל לנוע בו רכבת קלה עם ארבעה קרונות, השימוש בו לא יגדל?, נניח שבירושלים מחר בבוקר ינועו לאורך הקו עירוניים, השימוש בו ישאר כפי שהוא, לא תהייה ירידה?, כנ"ל למטרונית, ביקוש לא קורה הוא נוצר, תפעילי את קו 142 במיניבוס בתדירות של 20 דקות, השימוש בו יצטמצם,בהתחלה יהיה בלתי נסבל ויעורר מאומה, אחר כך יהיה לו קהל נאמן ומאושר ומצומצם, אין אלטרנטיבה משמעותית לתנועה בעיר חוץ מאוטובוסים ויש פוטנציאל לנוסעים למערכת תחתית וקלה תדירה עם חמישה קרונות ובתדירות של כמה דקות ובשביל זה צריך מערכת שעירוני לא יכול לספק.
אופי הנסיעה בקו נקבע ע"י הכלי שנע בו, למינבוס יש את הקיבולת שלו, לעירוני את שלו ולמפרקית את שלו
נניח שיניחו מסילות בין עזוז לניצנה ותתחיל
לנוע בה רכבת מגלב, השימוש במסלול בין ניצנה לעזוז לא יגדל?
אני מציע לבנות מסילת רכבת מהירה בין ניצנה לעזוז על מנת שאוכלוסיית עזוז תגדל פי אלף תוך חודשיים וחצי מהפעלת הרכבת המהירה.
במציאות שבה האמצעים מוגבלים ומוקצים לפי סדרי עדיפויות, הביקוש קובע את האמצעי יותר מאשר האמצעי את הביקוש.
אם וכאשר תהיה רכבת מהירה לאילת, זה לא יגרום לרבבות ישראלים לנטוש את גוש דן ולעבור לחיות באילת.
ולא חסרות בישראל דוגמאות לפרוייקטים תחבורתיים שתלו בהם תקוות גדולות והתוצאות בפועל אכזבו.
אם יפעלו אוטובוסים רבי-קיבולת בקווים בהם אין בהם צורך זה יבוא על חשבון אוטובוסים כאלה בקווים בהם יש בהם צורך.
אתה כותב הרבה על מערכת, אבל עושה שיקולים צרים של קווים מסויימים ולא מתחשב באילוצים ובדרישות של כלל המערכת.
השימוש באמצעים צריך להיות יעיל מערכתית.
הרי ברור לגמרי שזו שטות להשקיע משאבים במסילת רכבת בין עזוז לניצנה, נכון?
כך זו גם תהיה טעות לקחת אוטובוסים רבי-קיבולת מקו X שצריך אותם לקו Y שלא צריך אותם.
 

עלה13

New member
אם ההודעה שלך רצינית...

נניח שיניחו מסילות בין עזוז לניצנה ותתחיל
לנוע בה רכבת מגלב, השימוש במסלול בין ניצנה לעזוז לא יגדל?
אני מציע לבנות מסילת רכבת מהירה בין ניצנה לעזוז על מנת שאוכלוסיית עזוז תגדל פי אלף תוך חודשיים וחצי מהפעלת הרכבת המהירה.
במציאות שבה האמצעים מוגבלים ומוקצים לפי סדרי עדיפויות, הביקוש קובע את האמצעי יותר מאשר האמצעי את הביקוש.
אם וכאשר תהיה רכבת מהירה לאילת, זה לא יגרום לרבבות ישראלים לנטוש את גוש דן ולעבור לחיות באילת.
ולא חסרות בישראל דוגמאות לפרוייקטים תחבורתיים שתלו בהם תקוות גדולות והתוצאות בפועל אכזבו.
אם יפעלו אוטובוסים רבי-קיבולת בקווים בהם אין בהם צורך זה יבוא על חשבון אוטובוסים כאלה בקווים בהם יש בהם צורך.
אתה כותב הרבה על מערכת, אבל עושה שיקולים צרים של קווים מסויימים ולא מתחשב באילוצים ובדרישות של כלל המערכת.
השימוש באמצעים צריך להיות יעיל מערכתית.
הרי ברור לגמרי שזו שטות להשקיע משאבים במסילת רכבת בין עזוז לניצנה, נכון?
כך זו גם תהיה טעות לקחת אוטובוסים רבי-קיבולת מקו X שצריך אותם לקו Y שלא צריך אותם.
אם ההודעה שלך רצינית...
או שאתה לא מכיר את המסלול של הקו בתל אביב, לצד איזה אתרים, מוסדות ציבור הוא עובר ומה האופציה שלו בתל אביב.
אם קו 142 היה פועל כקו טרם במסלולו, הוא היה נוסע בתפוסה מלאה גם עבור משתמשי המטרופולין וגם עבור תושבי תל אביב וגם עבור מבקרים מחוץ לעיר ותיירים, המסלול שלו מצויין.
האם אתה סבור שאילו קווים 18 25 40 42 היו עוברים מחר בבוקר לעירוניים עם התדירות הקיימת, לא היתה ירידה דרסטית בכמות הנוסעים והיתה זליגה לקווים אחרים, אופניים, רכב.
אזכיר שהצעתי מערכת של ארבעה קווים שיש בהם נקודות משותפפות שעובדות אחת עם השניה ושהנסיעה היוממת של תל אביבים, או משתמשי המטרופולין, תיירים ישתמשו בארבעתם, אבל אני עדיין חושב שהקו יכול לעבוד טוב יותר עם רב קיבולת ובטווח של שנה להגדיל משמעותית את השימוש בו ואם צריכים רבי קיבולת לקווים נוספים, אפשר להגדיל מצבת כלי רכב
שים לב לעוד נקודה, בגדול מדובר בשימוש במפרקיות ארוכות לקווים 18 ו142, כך שיהיה מפרקיות קצרות שיחולקו בקווים שזקוקים לתגבור כ63 70 104 ועוד
 
אני לא מקבל את הטענה שלך שסוג האוטובוס

אם ההודעה שלך רצינית...
או שאתה לא מכיר את המסלול של הקו בתל אביב, לצד איזה אתרים, מוסדות ציבור הוא עובר ומה האופציה שלו בתל אביב.
אם קו 142 היה פועל כקו טרם במסלולו, הוא היה נוסע בתפוסה מלאה גם עבור משתמשי המטרופולין וגם עבור תושבי תל אביב וגם עבור מבקרים מחוץ לעיר ותיירים, המסלול שלו מצויין.
האם אתה סבור שאילו קווים 18 25 40 42 היו עוברים מחר בבוקר לעירוניים עם התדירות הקיימת, לא היתה ירידה דרסטית בכמות הנוסעים והיתה זליגה לקווים אחרים, אופניים, רכב.
אזכיר שהצעתי מערכת של ארבעה קווים שיש בהם נקודות משותפפות שעובדות אחת עם השניה ושהנסיעה היוממת של תל אביבים, או משתמשי המטרופולין, תיירים ישתמשו בארבעתם, אבל אני עדיין חושב שהקו יכול לעבוד טוב יותר עם רב קיבולת ובטווח של שנה להגדיל משמעותית את השימוש בו ואם צריכים רבי קיבולת לקווים נוספים, אפשר להגדיל מצבת כלי רכב
שים לב לעוד נקודה, בגדול מדובר בשימוש במפרקיות ארוכות לקווים 18 ו142, כך שיהיה מפרקיות קצרות שיחולקו בקווים שזקוקים לתגבור כ63 70 104 ועוד
אני לא מקבל את הטענה שלך שסוג האוטובוס
קובע האם נוסעים או לא נוסעים בקו. אם נוסע צריך להגיע מנקודה X לנקודה Y והקו הכי מתאים לצורך כך זה קו AA אז הנוסע יסע בקו AA גם אם זה קו שנוסעים בו בעיקר מיניבוסים.
אתה פשוט הופך את היוצרות - לפי גישתך רב-קיבולת מביא נוסעים לקו, אבל זה הפוך הרבה נוסעים בקו מביאים אליו רב-קיבולת.
האמצעים שבהם משתמשים בכל קו צריכים להיות מותאמים לביקוש בפועל ולביקוש החזוי בו.
 

עלה13

New member
אפשר לבדוק את זה....

אני לא מקבל את הטענה שלך שסוג האוטובוס
קובע האם נוסעים או לא נוסעים בקו. אם נוסע צריך להגיע מנקודה X לנקודה Y והקו הכי מתאים לצורך כך זה קו AA אז הנוסע יסע בקו AA גם אם זה קו שנוסעים בו בעיקר מיניבוסים.
אתה פשוט הופך את היוצרות - לפי גישתך רב-קיבולת מביא נוסעים לקו, אבל זה הפוך הרבה נוסעים בקו מביאים אליו רב-קיבולת.
האמצעים שבהם משתמשים בכל קו צריכים להיות מותאמים לביקוש בפועל ולביקוש החזוי בו.
אפשר לבדוק את זה....
קודם כל לגבי מיניבוס הוא כלי מאוד נוח והנסיעה בו היא בישיבה בלבד, אם המסלול משלב כניסה לרחובות צרים ועצירה בהינף יד כמו ב58,
לדעתך אם קווים 18 25 42 יעברו לעבוד עם עירוניות בלבד לא תהיה ירידה בכמות הנוסעים, או עם 61, 63 יעברו לעבוד במיפרקיות בלבד לא תהיה עליה בכמות הנוסעים, אני יומם בתחבורה ציבורית ורואה התנהגות של נוסעים בקווים 18 25 42 40 שעברו עליהם שינויים בשנים האחרונות מבחינת שילוב כלים ולא רק בקווים אלו ואך זה משפיע על נוסעים, התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב היום מורכבת בעיקר מנוסעים שבויים שאין להם ברירה, אין להם רכב או יכולת להחזיק רכב, אין להם טרמפ לעבודה, אחוז היוממים שעןשים זאת מתוך מודעות סביבית, או מנוחות, כאלה שיש להם בררות אחרות, הוא לא גבוהה, יש לפחות עשרה קווים שנכנסים לתל אביב שאם תעביר אותם לרב קיבולת בלבד, תראה עליה בשימוש בו, תחבורה רבת קיבולת תדירה, מאפשרת מיתון תנועה, הרחבת מדרכות, הצרת נתיבים לסלילת שבילי אופניים ונתיבים לתחבורה, לשיטתך לא צריך לעשות כלום פשוט להשאר כףך, בכל אופן הטענה שלי היא שמטרופולין תל אביב זקוק למערכת רבת קיבולת תדירה בן אם היא באמצעות מפרקיות, רכבת קלה, טראם או תחתית, עירוניות בלבד לא יכולות לתת מענה ובודאי שלא להביא לעלייה בנסיעה בתחבורה ציבורית, או להוות מערכת תחבורתית ראויה היום, עד שתהייה מערכת של רכבת קלה יקח בן עשור לשתיים וזה הרבה זמן ולא אמרנו דבר על חוויית נסיעה, על עירוב שימושים בתחבורה, על סידור פנימי שמאפשר עירוב בכלי עצמו, על תחבורה לא מזהמת.
 
לא, אתה מפרש לא נכון את מה שאני כותב

אפשר לבדוק את זה....
קודם כל לגבי מיניבוס הוא כלי מאוד נוח והנסיעה בו היא בישיבה בלבד, אם המסלול משלב כניסה לרחובות צרים ועצירה בהינף יד כמו ב58,
לדעתך אם קווים 18 25 42 יעברו לעבוד עם עירוניות בלבד לא תהיה ירידה בכמות הנוסעים, או עם 61, 63 יעברו לעבוד במיפרקיות בלבד לא תהיה עליה בכמות הנוסעים, אני יומם בתחבורה ציבורית ורואה התנהגות של נוסעים בקווים 18 25 42 40 שעברו עליהם שינויים בשנים האחרונות מבחינת שילוב כלים ולא רק בקווים אלו ואך זה משפיע על נוסעים, התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב היום מורכבת בעיקר מנוסעים שבויים שאין להם ברירה, אין להם רכב או יכולת להחזיק רכב, אין להם טרמפ לעבודה, אחוז היוממים שעןשים זאת מתוך מודעות סביבית, או מנוחות, כאלה שיש להם בררות אחרות, הוא לא גבוהה, יש לפחות עשרה קווים שנכנסים לתל אביב שאם תעביר אותם לרב קיבולת בלבד, תראה עליה בשימוש בו, תחבורה רבת קיבולת תדירה, מאפשרת מיתון תנועה, הרחבת מדרכות, הצרת נתיבים לסלילת שבילי אופניים ונתיבים לתחבורה, לשיטתך לא צריך לעשות כלום פשוט להשאר כףך, בכל אופן הטענה שלי היא שמטרופולין תל אביב זקוק למערכת רבת קיבולת תדירה בן אם היא באמצעות מפרקיות, רכבת קלה, טראם או תחתית, עירוניות בלבד לא יכולות לתת מענה ובודאי שלא להביא לעלייה בנסיעה בתחבורה ציבורית, או להוות מערכת תחבורתית ראויה היום, עד שתהייה מערכת של רכבת קלה יקח בן עשור לשתיים וזה הרבה זמן ולא אמרנו דבר על חוויית נסיעה, על עירוב שימושים בתחבורה, על סידור פנימי שמאפשר עירוב בכלי עצמו, על תחבורה לא מזהמת.
לא, אתה מפרש לא נכון את מה שאני כותב
אם בקווים שיש להם ביקוש גבוה ישתמש באמצעים לא מתאימים לביקוש הגבוה ברור שזה יפגע בדרישה לקווים כי מדובר בפגיעה בשירות. אם לקו יש ביקוש שמצדיק שימוש במפרקיות ולא ישתמש בו במפרקיות ובעקבות זאת הוא יככב בפרויקט סרדין אז ברור שיהיו נוסעים שיירתעו משימוש בו.
אבל קו שעונה על הביקוש היטב גם ללא שימוש במפרקיות, לא ימשוך אליו עוד נוסעים רק בגלל המפרקיות.
והפיכה של קו לקו של מפרקיות בלבד גם לא תעשה את זה.
לרוב משתמשי התחבורה הציבורית אוטובוס זה אוטובוס. לא משנה להם כן מפרקי או לא מפרקי. אם יהיה להם מקום ישיבה באוטובוס רגיל לא יעניין אותם מפרקי או לא.
שימוש באוטובוסים מפרקיים בקו שאין בו צורך בהם לפי הביקוש לקו, זה בזבוז של משאבים.
מלבד קיבולת אין שום זוהר מיוחד לאוטובוס מפרקי לעומת אוטובוס רגיל.
אם אני נניח עולה על קו בתחנה הראשונה שלו ויודע בוודאות שיהיה לי מקום ישיבה - אני אעדיף דווקא שזה יהיה אוטובוס רגיל ולא מפרקי. אם יצאו שני אוטובוסים ביחד ותהיה לי בחירה - אבחר לעלות על הרגיל.
שימוש במפרקיות בפני עצמו לא ימשוך נוסעים לקו, אלא אם כן המפרקיות פותרות בעיית קיבולת ומשנות סטטוס של קו סרדין.
בקו שאין לו בעית קיבולת אין צורך בכך.
 

עלה13

New member
מסכים עם חלק מהדברים...

לא, אתה מפרש לא נכון את מה שאני כותב
אם בקווים שיש להם ביקוש גבוה ישתמש באמצעים לא מתאימים לביקוש הגבוה ברור שזה יפגע בדרישה לקווים כי מדובר בפגיעה בשירות. אם לקו יש ביקוש שמצדיק שימוש במפרקיות ולא ישתמש בו במפרקיות ובעקבות זאת הוא יככב בפרויקט סרדין אז ברור שיהיו נוסעים שיירתעו משימוש בו.
אבל קו שעונה על הביקוש היטב גם ללא שימוש במפרקיות, לא ימשוך אליו עוד נוסעים רק בגלל המפרקיות.
והפיכה של קו לקו של מפרקיות בלבד גם לא תעשה את זה.
לרוב משתמשי התחבורה הציבורית אוטובוס זה אוטובוס. לא משנה להם כן מפרקי או לא מפרקי. אם יהיה להם מקום ישיבה באוטובוס רגיל לא יעניין אותם מפרקי או לא.
שימוש באוטובוסים מפרקיים בקו שאין בו צורך בהם לפי הביקוש לקו, זה בזבוז של משאבים.
מלבד קיבולת אין שום זוהר מיוחד לאוטובוס מפרקי לעומת אוטובוס רגיל.
אם אני נניח עולה על קו בתחנה הראשונה שלו ויודע בוודאות שיהיה לי מקום ישיבה - אני אעדיף דווקא שזה יהיה אוטובוס רגיל ולא מפרקי. אם יצאו שני אוטובוסים ביחד ותהיה לי בחירה - אבחר לעלות על הרגיל.
שימוש במפרקיות בפני עצמו לא ימשוך נוסעים לקו, אלא אם כן המפרקיות פותרות בעיית קיבולת ומשנות סטטוס של קו סרדין.
בקו שאין לו בעית קיבולת אין צורך בכך.
מסכים עם חלק מהדברים...
כתבתי בפירוש שמערכת טובה היא מערכת שמערבת שימושים ומשתמש במגוון כלים, קו 58 הוא קו מושלם למיניבוס, חשוב שלא ניתן יהיה לעלות בעמידה, הוא נכנס לרחובות צרים ומאפשר לאנשים לעצור אותו בהינף יד, קווים 4 ו5 עובדים טוב עם עירוניים, יש להם אלטרנטיבה סביב השעון במונית שרות היה מושלם עם היו עובדים על כרטיסניות, קו 7 33 בשעות שיא פשוט סבל לעלות עליהם, עומדים דחוסים מסורדנים לאורך מירב הנסיעה, קווים 18 25 40 42 הם קווים מטרופוליניים עם ביקוש ועם פוטנציאל לגידול בנוסעים (יתכן והקו המקדים ישנה את הביקוש לחלק מהם), אוטובוסים עירוניים לא מונמכים לא רק שהם סיוט הם ממש לא עושים שרות טוב לעיר ובעיקר העיר תל אביב והמטרופולין זקוקים לפתרון של תחבורה רבת קיבולת שתכנס לתוך העיר והפתרונות הם רחוקים, הקו האדום המקדים ישפר את התחבורה למשתמשי התוואי, אבל הוא בהחלט לא פתרון
אני לא מסכים למשפט "מבלב קיבולת אין זוהר מיוחד לאוטובוס מפרקי לעומת אוטובוס רגיל", רב קיבולת זה יכול להיות מפרק, טראם, קלה, היא נראית והיא נכנסת לתודעה גם למי שלא נוסע יומם בתחבורה ציבורית וגם למשתמשים ברכב פרטי, רב קיבולת מאפשר ליותר אנשים להשתמש בנסיעה, יותר נוח לעמוד, בדרך כלל העמידה תהייה קצרה בגלל התחלופה.
המשפט האחרון גם איתו אני לא מסכים, מערכת רבת קיבולת בהכרך תגדיל את השימוש ותביא קהלים רבים, מהסיבה שיש ביקוש בעיר והרכב לא יכול לתת פתרטו ומערכת רבת קיבולת תדירה מאפשרת לעיר להתפתח כעיר עירונית פפעילה, היא מאפשרת הגדלת מדרכות, סלילית שבילי אופניים, פרויקטים כתל אופן ותל כאר, מאפשרת הקצעת נתיבים לתחבורה ציבורית ועדיים מאפשרת לרכב להיות כלי דומיננטי בעיר
אני חושב שיש מקום לעשרה קווי רבי קיבולת בעיר תדירים שנעים על נתיבים, אני חושב שקו עם ביקוש יכול לגדול בדרישה ואף לגרום לאנשים חדשים להשתמש בו, אני חושב שחשוב שהכלי יהיה לא מזהם, יתוחזק טוב ואסטטי ושתהיה חשיבה מחדש על הסידור הפנימי.
אני לא מסכים עם הטענה שלך שאוטובוס הוא רק כלי להגיע מיעד אחד לשני ולא משנה איזה כלי נע בו ולא משנה אך מתוחזק, אם הוא מזהם או לא, אם יש בו כריזה וכתוביות, אם הוא נמוך או גבוהה ועוד
 

Rubim88

New member
רשמת כל כך הרבה דברים לא רלוונטים לנקודה

מסכים עם חלק מהדברים...
כתבתי בפירוש שמערכת טובה היא מערכת שמערבת שימושים ומשתמש במגוון כלים, קו 58 הוא קו מושלם למיניבוס, חשוב שלא ניתן יהיה לעלות בעמידה, הוא נכנס לרחובות צרים ומאפשר לאנשים לעצור אותו בהינף יד, קווים 4 ו5 עובדים טוב עם עירוניים, יש להם אלטרנטיבה סביב השעון במונית שרות היה מושלם עם היו עובדים על כרטיסניות, קו 7 33 בשעות שיא פשוט סבל לעלות עליהם, עומדים דחוסים מסורדנים לאורך מירב הנסיעה, קווים 18 25 40 42 הם קווים מטרופוליניים עם ביקוש ועם פוטנציאל לגידול בנוסעים (יתכן והקו המקדים ישנה את הביקוש לחלק מהם), אוטובוסים עירוניים לא מונמכים לא רק שהם סיוט הם ממש לא עושים שרות טוב לעיר ובעיקר העיר תל אביב והמטרופולין זקוקים לפתרון של תחבורה רבת קיבולת שתכנס לתוך העיר והפתרונות הם רחוקים, הקו האדום המקדים ישפר את התחבורה למשתמשי התוואי, אבל הוא בהחלט לא פתרון
אני לא מסכים למשפט "מבלב קיבולת אין זוהר מיוחד לאוטובוס מפרקי לעומת אוטובוס רגיל", רב קיבולת זה יכול להיות מפרק, טראם, קלה, היא נראית והיא נכנסת לתודעה גם למי שלא נוסע יומם בתחבורה ציבורית וגם למשתמשים ברכב פרטי, רב קיבולת מאפשר ליותר אנשים להשתמש בנסיעה, יותר נוח לעמוד, בדרך כלל העמידה תהייה קצרה בגלל התחלופה.
המשפט האחרון גם איתו אני לא מסכים, מערכת רבת קיבולת בהכרך תגדיל את השימוש ותביא קהלים רבים, מהסיבה שיש ביקוש בעיר והרכב לא יכול לתת פתרטו ומערכת רבת קיבולת תדירה מאפשרת לעיר להתפתח כעיר עירונית פפעילה, היא מאפשרת הגדלת מדרכות, סלילית שבילי אופניים, פרויקטים כתל אופן ותל כאר, מאפשרת הקצעת נתיבים לתחבורה ציבורית ועדיים מאפשרת לרכב להיות כלי דומיננטי בעיר
אני חושב שיש מקום לעשרה קווי רבי קיבולת בעיר תדירים שנעים על נתיבים, אני חושב שקו עם ביקוש יכול לגדול בדרישה ואף לגרום לאנשים חדשים להשתמש בו, אני חושב שחשוב שהכלי יהיה לא מזהם, יתוחזק טוב ואסטטי ושתהיה חשיבה מחדש על הסידור הפנימי.
אני לא מסכים עם הטענה שלך שאוטובוס הוא רק כלי להגיע מיעד אחד לשני ולא משנה איזה כלי נע בו ולא משנה אך מתוחזק, אם הוא מזהם או לא, אם יש בו כריזה וכתוביות, אם הוא נמוך או גבוהה ועוד
רשמת כל כך הרבה דברים לא רלוונטים לנקודה
שעליה מתבסס הדיון, איך הצלחת להכניס טראם ורק"ל להשוואה בין אוטובוס מפרקי לרגיל והתייחסות לאבזור/תחזוקה של אוטובוסים?

אם יש קו שאוטובוס רגיל מספק את עומס הנוסעים בכל זמן נתון, שינוי *אורך* האוטובוס לא רלוונטי לאטרקטיביות או לפוטנציאל הנוסעים בקו ואני לא חושב שאפשר להסביר את זה טוב יותר מאיך שהסביר זאת עמוד השדרה.
 

עלה13

New member
לגבי החלק הראשון...

רשמת כל כך הרבה דברים לא רלוונטים לנקודה
שעליה מתבסס הדיון, איך הצלחת להכניס טראם ורק"ל להשוואה בין אוטובוס מפרקי לרגיל והתייחסות לאבזור/תחזוקה של אוטובוסים?

אם יש קו שאוטובוס רגיל מספק את עומס הנוסעים בכל זמן נתון, שינוי *אורך* האוטובוס לא רלוונטי לאטרקטיביות או לפוטנציאל הנוסעים בקו ואני לא חושב שאפשר להסביר את זה טוב יותר מאיך שהסביר זאת עמוד השדרה.
לגבי החלק הראשון...
ההשוואה בהחלט רלוונטית לדיון, אני טוען שיש השפעה לכלי שאתה מסתמש בו בקו במיוחד עם מדובר בקו שיש לו פוטנציאל כשל 142 ולגבי אבזור, תחזוקה, רכב לא מזהם ושקט זה רלוונטי להעברת משתמשים רלוונטים שישלבו נסיעה בתחבורה ציבורית בעלי רכב, אופניים, הולכי רגל, מבקרים ותיירים, לתחבורה ציבורית ולשירות שנוסעים יחושו נוח ומפרגן.

יש הרבה קווים שעירוני או מיניבוס כ59 , 4, 5 מספק את הנסיעה בקו, או שעירוני שמתוגבר בשתיים או שלוש מפרקיות כ70 ו63 שראויים לתושבת מפרקיות ואפשר לגוון את התדירויות בשיא ובשפל, אין הרבה קווים כמו 142, 25, 18 שראויים לרב קיבולת בכל הנסיעות בשיא ובספל, שיכולים יחד עם המקדים האדום (הירוק המקדים, אבל זה פחות רלוונטי לחודשים הקרובים) להוות מערכת שתעשה שינוי גדול במערך העירוני, כי אין משהו רלוונטי לעשור או לשני העשורים הקרובים.
 

Rubim88

New member
כמובן שיש השפעה לסוג כלי התחבורה

לגבי החלק הראשון...
ההשוואה בהחלט רלוונטית לדיון, אני טוען שיש השפעה לכלי שאתה מסתמש בו בקו במיוחד עם מדובר בקו שיש לו פוטנציאל כשל 142 ולגבי אבזור, תחזוקה, רכב לא מזהם ושקט זה רלוונטי להעברת משתמשים רלוונטים שישלבו נסיעה בתחבורה ציבורית בעלי רכב, אופניים, הולכי רגל, מבקרים ותיירים, לתחבורה ציבורית ולשירות שנוסעים יחושו נוח ומפרגן.

יש הרבה קווים שעירוני או מיניבוס כ59 , 4, 5 מספק את הנסיעה בקו, או שעירוני שמתוגבר בשתיים או שלוש מפרקיות כ70 ו63 שראויים לתושבת מפרקיות ואפשר לגוון את התדירויות בשיא ובשפל, אין הרבה קווים כמו 142, 25, 18 שראויים לרב קיבולת בכל הנסיעות בשיא ובספל, שיכולים יחד עם המקדים האדום (הירוק המקדים, אבל זה פחות רלוונטי לחודשים הקרובים) להוות מערכת שתעשה שינוי גדול במערך העירוני, כי אין משהו רלוונטי לעשור או לשני העשורים הקרובים.
כמובן שיש השפעה לסוג כלי התחבורה
ואפילו אם מדובר באוטובוס מפרקי ישן ורועש או אוטובוס היברידי שקט לדוגמא - אבל הנקודה היחידה בדיון היא האם הגדלת *אורך* *אותו* כלי משפיעה(כל עוד ההיצע מספיק) והיא לא.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה