לגבי הספר של חנה קורן..
24 שעות בדיוק לקחו לי לסיים לקרוא אותו..
ואפילו עשיתי חצי-ניתוח לחבר שלי, שישב לידי בשולחן... הסתכלתי על הקטעים הדרושים בספר (אני עדיין לא ברמה של שינון, עדיין בקטע של הצצה בספר) ופשוט ציחקקתי בשקט, כי זה בדיוק הוא.. ואפילו הייתה לו עי"ן כמו שאנחנו מרבים לדבר עליה..
למה חצי-ניתוח? כי לקחתי דף שהוא עשה ממזמן, וזה על דף שורות ועם קישקושים/ציורים שלו..
למרות שקראתי את כל הספר שלה, בערך מהחלק של סוגי האותיות (קמורות, קעורות, חוטיות או זויתיות) עד הסוף.. די איבדתי אותה.. מישהו יכול להסביר לי את זה קצת יותר ב"עברית"?
24 שעות בדיוק לקחו לי לסיים לקרוא אותו..