לבי לבי

לבי לבי

כשעזבת כשנופפת לשלום בעלותך במדרגות מאובקות חייכת אלי. וגם כשנפגשנו. הגיטרה שרה לי שיר פרדה המיתרים בין אצבעותיך וחיוך החיוך שלך. ואני טיפשונת אל תשאל מדוע הרי אתה יודע התשובה. מיתוס ישן על אהבה נשבר כשלא אהבתיך ואתה לא אותי ובכל זאת יש בזה טעם הם, אתה ואני. וכשהאוטובוס האחרון שלך עבר צבט לי מעט בפנים כשנזכרתי. לבי לבי.
לא משוררת
 
וואו..

כל כך יפה! ממש אבל... מרגש, אני לא מוצאת מילים להגיד "איזה יופי" אה הנה מצאתי :) אהבתי דינה
 

ozone

New member
חזק!

אני לא אצטט שורה מסוימת,כי השיר כמקשה אחת כתוב נהדר. אז אולי פשוט אקרא שוב.
 
לך יקרה,

אחד הדברים שאני הכי נהנת בהם בפורום הזה הוא לקרוא לאורך תקופה כותב\ת מסויים, ולראות איך הכתיבה שלו מתפתחת, ומקבלת גוון שונה ועמוק יותר מפעם לפעם. זה מה שקורה לי איתך. מורידה בפנייך את כובעי - נהנתי מאוד.
אני. _____________ "נסעתי במסלול השמאלי. ניסיתי לעקוף את הפחד שלי, מבורות, מאנסים, מבחורות, מיחסים, מחלומות, מיקיצה ומבדידות." *ענבל פרלמוטר*
 
שחר, זה לא פורום פסיכולוגיה אבל...

כתבתי את השיר בפרידה מחייל שהוא ידיד טוב. זו לא אהבה אבל מצד שני אין לי מושג מה זה... הוא עזב ואני נשארתי מבולבלת מעצמי ומהקשר שנוצר בשבועיים בלבד ועדיין משמעותי מאוד, בכל מיקרה, את הזיכרון העדפתי לשמור בצורת שיר שבוודאי למי שקרא את השיר לא הבין את הכוונה. מקווה שנהניתם ושמחתי מאוד לקרוא את התגובות של כולכם שלכם
לא משוררת
 

בל בל

New member
קודם כל הגיע הזמן להחליף כינוי

משוררת את בהחלט. שנית, אהבתי מאוד חג שמח שלך ענבל
 
למעלה