לבד...

[אלמוגית]

לבד...

עומדת לבדי בשקיעה בים, רואה את האופק השחפים מעל, הגלים רועשים ושוקצים על הסלעים וחושבת על מה ולמה ועל איך עובר לו הזמן לאיטו הזמן עובר מלכת, ועדיין לא הספקתי דבר אני כאן רואה את הציפורים הנודדות בדרכם לארצות החמות. העונות מתחלפות עוברות ואני עדיין כאן. רוצה להתחלף אם הציפור לראות הכל מלמעלה לעוף לי למקום אחר. מנסה לחשוב מה טוב ואין כלום הכל חלול כבר לא יכולה לחשוב, וחושבת לעצמי מתי אני ירגיש שלווה ונחת. מתי אני יהיה מאושרת? הכול זז לאיטו אנשים שמסביבי מתחלפים ואני במקום. רוצה להיות כמו הציפור, כך אני מסתכלת על הים.. ומחשבות רצות לי בראשי..

 

[kk11]

מעוף הצפור

ציפור עפה ציפור נודדת אך לקן היא חוזרת קצת לנוח עייפה מהדרכים נושמת את אויר הארץ הפרפים במעופם מתבוננת הפרחים פורחים אדות הגלים שקיעה לאיטה נעלמת ותקוה ליום המחר שיהיה יום מאושר כל יום מעופפת ובסוף היום תוהה מה יהיה מחר במקום להנות מהמותר שנמצא מתחת לאפה בנפשה היא עפה רחוק אי שם מעבר הים

 

[אלמוגית]

הדמות שמשתקפת

הנפש שלי כבר עפה ממזמן שום דבר לא מחזיק אותי כאן רוצה להעלם בין הצללים בין הרוחות בין השדים הכול נעלם לי בין הידים מנסה לתפוס אבל לשווא. הכול יורד לטמיון מסתכלת על הדמות שמשתקפת מולי, היא נשברת נשברת לרסיסים, וקשה לי לאסוף את החלקים, ומנסה להרכיב חלק ועוד חלק, למצוא את הנעלם את אשר קרה אבל זה נגנז ואיננו איפה את? קוראת לה לבוא עונת החורף הגיע היא אומרת ונעלמת לה, ואני כאן מחזיקה את הרסיסים את אשר נותר רק שברים.

 

[טאי & תגל]

בין השברים...

בין השברים.. בין הרסיסים אור מנצנץ... והדבק קיים בתוכך לחבר פיסה לפיסה עם קצת רצון ... כוח ששואבת מבפנים כוח שממתין להלקח והוא שלך הכוח הזה רק להושיט את היד ולהתחיל לאסוף את השברים לאט לאט... יום אחר יום... לחבר כמו פאזל בזהירות... לפרוש כנף ולעוף..

 

[אלמוגית]

פרפר

כמו פרפר שעף מנסה לקום לעוף מפרח לפרח, כמו פרפר מנסה לרחף למצוא את מקומי, לחפש את המקום שמחכה רק בשבילי והיכן הוא? פרפר המנסה למצוא את אושרו הרי פרפר חי יום אחד האם ימצא את מקומו האם יחייך במותו? כל כך הרבה שאלות שאין לי עליהם תשובות כל כך הרבה מסקנות שבכלל לא נשאלו השאלות מחשבות רבות רצות במוחי מדוע ולמה? האם הפרפר ימצא את אושרו? כל החיים אנחנו נבחנים כדי למצוא את האושר והנחלה למצוא את המקום המיועד בשבילנו שבו נגיד זה המקום שבו נעדנו להיות שכאן אני יחייה וכאן אני ימות כבר נמאס לי לחשוב היכן מקומי, אולי האושר מחכה לי שם מעבר לאופק...

 

[kk11]

הכוכבים

במרוחים הקטנים בינות לצללים מסתתרים הכוכבים בשקט יושבים מקרינים קצת אור ועל חום ליבנו עוזרים לשמור את הטבע לא ניתן לעצור ואחרי החורף ישמר המחזור ויגיע האביב שבו לקול הכוכבים נקשיב בשקט ושלוה תגיע עונת האהבה ואז כמו חלום יגיע הקיץ פתאום לילות זרועי הכוכבים אשר אותנו מאירים כל הרסיסים אז מתאחדים לא יודעים מאיפה הם באים הנפש נהיית שלמה לחגיגה בלב האישה האדומה

 

[אלמוגית]

כוכב המשאלות

בשמיים אני צופה אין ספור מחכה רק שיפול כוכב כוכב המשאלות שיתן לי משאלה אחת בלבד ודי שאתחיל להיות מאושרת את כוכוב המשאלות ראיתי פעם ממזמן אבל נתתי אותו לילדה אחרת שראיתי שהיתה עצובה, ואמרתי לה אין דבר עוד יגיע זמני למשאלה אחרת. אני מחכה לו לכוכב המשאלות ממתינה לבואו ושהוא יגיע אני יביע משאלה

 

[אלמוגית]

מחשבות

אתמול שהלכתי בין השבילים שבדרך לחברתי ראיתי מלאן אנשים חלקם קטנים וחלקם גדולים.. אבל דבר משותף לכולם, החיוך הרחב שמשתרע להם בפנים. החיוך שמראה את התחושות שלהם שפורצות כלפי חוץ, מתי יבוא היום ויהיה כמותם מן חיוך מאושר שאינו נגמר חיוך מקסים וצחוק מתגלגל כמו שהיה לי פעם לאן הוא נעלם? אני עדיין חושבת וזה לא נותן לי מנוח כל היום אני מעררת על היום שיבוא על היום שאמצא אותי מחייכת והנה אני כאן ועכשיו מנסה , אך לשווא עוד יגיע היום הזה רק צריך לחכות להמתין ואולי כבר אזל אחרון משארית כוחתי ואולי כבר די. אני למיטתי כבר הולכת אולי מחר יגיע היום שהתעורר לציוץ ציפורים שהשמש תעיר לי פנים שהעננים יהיו יותר יפים, לילה טוב וליל מנוחה ממני אלמוגית

 

[joy24]

היי את שם ....

רציתי לספר לך על האנשים הללו שאת רואה מחייכים ורוצה להיות כמותם מ-א-ו-ש-ר-ת... כל חיוך מכסה כאבים ,משאלות,בקשות ,תהיות אבל גם כל חיוך מבטא תקווה לאהבה,

ורצון להרגיש טוב וברגע בו תחייכי , תראי שהעולם יחייך בחזרה

הסירי דאגה מליבך כי הסערה תחלוף והלב שלך יוביל אותך להיות מאושרת כי את הרצון להמשיך ולקוות יש בך את רק צריכה להרשות לעצמך לגלות אותו.. ברוכה הבאה, אלינו ..

joy

 

[אלמוגית]

המילים והשורות

השורות והמילים מגיעות לראשי ולנפשי, מנסה לפתור דרכן את הבדידות. כך כך הרבה אנשים מקיפים אותי ולמה אני לבד לבד. מרגישה כל כך חלולה. כל כך הרבה מצבור של האהבה אך הם עצורים בגופי. יש לי כל כך הרבה פחדים אולי בגללי אולי בגללו. העצב מבפנים מכלה את האושר המדומה שמבחוץ. אולי השיגרה הזאת שהורסת אותי. השיגרה היום יום יומית של החייים הרגלים. כל כך הרבה ימים ועדיין מרגישה כל כך לבד לבד

 

[סיון ...]

אלמוגית...

לאסוף את הרסיסים, לאחות את השברים, להביט באומץ במראה, את צריכה להבין שיש תקווה, ועד כמה שהכל נראה עכשיו נורא זה לא באמת ככה. אל תאבדי תקווה, אל תתני להכל להעלם לך, תחליטי שאת חזקה ושתעברי את זה, ילדה,אל תתני לה ללכת..... היא תחזור! את צריכה להאמין ולתת לה לחזור. בשבילך, בשבילנו.

אני!

 

[אלמוגית]

עונות השנה

העלים נושרים לאיטן, העונה מתחלפת מגיעה עונת הסתיו, החורף בפתח מבצבץ בבאו העונה הקרה, והקיץ עבר חלף עבר, ועכשיו הזמן לחשוב, עירורים מתחזקים וגוברים, זה הזמן לשנות להחליף והכל עומד במקום לא זז נדום. למרות השינויים הענות מסביב מתחלפות ועוברות ואצלי הכל נשאר במקום. אצלי הבצורת עונת החום הקשה, כי הדמעות יבשו ממזמן ואינן יכולות לזלוג ולרדת. הכל עצור מבפנים. מנסה לדבר להגיד מה שיש ומה שאין אבל הכל נעצר העונות שלי אינן מתחלפות הן רק דרך להגיד לי שעוד שנה עברה