לא

Blue Emptiness

New member
לא

מספיק
להתכחש למילים כואבות,
לעצור שטפי דמעות ואהבה.
דיי לכיבוש העצמי, דיי
לשקרים לבנים.

נגמרה בי היכולת להתנגד,
להחזיק מעמד ולא –
ליפול.
בעיקר
כשבדידי בדידות
מושכים אותי
נמוך
כמו
הומור.

וזה מצחיק כמה שזה פתטי,
אז צוחקים,

ואני נכנעת.

תבניות מוכנות מראש
שירים פשוטים, מילים יפות
שכבות של איפור
רק שיסתיר אותי מהעולם
בימינו ה"חברים הכי טובים"
כבר לא יודעים
מי אתה באמת,
או אני,
מי אני?

אבל בחיים
הכי חשוב
לקרוא את הוראות היצרן.



זה אפילו לא שיר מבחינתי, גם כשניסיתי, אלו רק מחשבות שהתחברו.
רציתי לשנות אותו להיות קצת יותר מזה, אבל אני קוראת אותו שוב ושוב ואני לא מצליחה לומר את זה אחרת, כי זה כל מה שיש.
 

BananushkA

New member
- לא

אין לי הרבה מה לומר, כי כמו שאמרת - זה לא ממש שיר, אבל בכל זאת יש משהו שתפס אותי (מספיק כדי שאגיב פה, מה שלא עשיתי הרבה זמן) - "בדידי בדידות".
אני קורא כאן די הרבה זמן (שש שנים בערך) והביטוי הזה ממש קרוב לתחושה שלי של מה זו שירה. השימוש הזה של שורש משותף עם משמעויות רחוקות (בשדות הסמנטיים לפחות), ההצבה הצמודה שמערבבת אותן אחת לשנייה, התצליל, המעין-ארמז לבית הספר היסודי ול-'חשבונאות' - כך צריכה להיראות (ולהישמע) שירה עברית מודרנית, בעיניי.
לא אציע לך לשכתב את היצירה - אני חושב שהיא שירתה את תפקידה בעולם. אפילו לא אציע לך לנסות ולשבץ את הביטוי המופלא הזה ביצירה אחרת. גם הוא, במובן מסוים, סיים כבר את חייו המקצועיים. רק אציע לך לחדד (לעצמך) את הדבר הזה שנמצא בביטוי, בהנחה שגם עבורך יש בו משהו שבולט מעל שאר היצירה.
אין לך מושג כמה שמחתי כשקראתי את הביטוי הזה באמצע פתאום, תודה.
 

Blue Emptiness

New member
תודה רבה על התגובה!

שמחת אותי מאוד, זה ניסוח מצוין למה שאני מרגישה כלפי זה.

חיפשתי מילים שיתאימו לשם, למה שרציתי לומר, וחשבתי על הביטוי הזה והרגשתי שזה פשוט מדויק. בדיוק כמו שאמרת, החיבור הזה, גם בתור בדידי חשבון וגם בדידים כמו ענפי בדידות.
אני חושבת שבאמת במובן מסוים יש בביטוי הזה משהו גדול יותר, שיר שלם אפילו, שמתחבא מעבר ליצירה הנוכחית.

תודה לך.
 
אני חושבת שתיארת את זה טוב

הוא נראה כמו בליל של מחשבות. זה חזק מבחינתי, מאוד. לפעמים זה מבטא יותר מיצירה מסודרת. אבל כדי שזה יהיה שיר טוב, הוא צריך מיצוי, והוא צריך פואנטה. אבל, שוב, אני לא בטוחה שכדאי לך בכלל להזיז פה משהו. יש דברים שצריכים לצאת... ושווה להשאיר אותם ככה.
את מאוד מעניינת.
 

Blue Emptiness

New member


תודה, אני מסכימה איתך. אני חושבת שפשוט לא יכולתי לומר את זה אחרת, בעיקר לעצמי.
 
זה נהדר!

נכון, זה קצת בליל של מחשבות אבל זה נותן לנו להיכנס קצת לתוך הראש שלך.
כשבדידי בדידות
מושכים אותי
נמוך
כמו
הומור.

וזה מצחיק כמה שזה פתטי,
אז צוחקים,

ואני נכנעת.

- אדיר! גם המילים, גם התוכן, וחיתוך השורות מעולה.
אני חושב שאפשר כן קצת לשפץ ולהשאיר את הקורא בתוך המוח שלך אבל אין ספק שזה נהדר גם ככה.
 
זה מהדברים שאני יודעת שהם יפים

ואני עדיין לא מצליחה לרדת לסוף דעתם.
אבל לפעמים זה בסדר.

בכל אופן, זה עניין אותי
 

mask4

New member
מה שמיוחד

זה שהכתיבה שלך לא מתיימרת.
את מצליחה להגיד גם בלי לסובב, וזה עדיין יוצא ציורי
אני אוהבת את זה.
ואיכשהו כל בית הוא שיר בפני עצמו, ואיכשהו בראש שלך הם מתחברים לי. שזה יפה מאוד מאוד מאוד אבל אני לא בטוחה כמה זה יצירה מוגמרת.
 

Blue Emptiness

New member
חיכיתי שמישהו יגיד

איך כל בית הוא גם נפרד. זה בגלל, גם, שזה כתוב בשלבים ושכבות. הבית הראשון התחיל מקטע פרוזה בכלל שתימצתתי ושברתי לשורות קצרות. הבית השני כתבתי אחר כך בתור המשך ולא הצלחתי לסיים אותו. כל השאר הגיע ביחד אחרי הרבה זמן שחזרתי וקראתי את ההתחלה. רציתי להמשיך את הקו ה"יפה" אבל נשבר לי בדיוק מהיומרה הזו אז אמרתי בכנות - זה מה שיש.

תודה רבה.
 

Maldini Girl

New member
תגובה

פף. פתאום אני קולטת כמה יצירות יש לי להשלים, כי כמה זמן לא הגבתי. וכמה פספסתי.

מספיק
להתכחש למילים כואבות,
לעצור שטפי דמעות ואהבה.
דיי לכיבוש העצמי, דיי די כותבים עם י' אחת
לשקרים לבנים. יפה.

נגמרה בי היכולת להתנגד,
להחזיק מעמד ולא – לא ברור לי מדוע המקף
ליפול.
בעיקר
כשבדידי בדידות מקסים
מושכים אותי
נמוך
כמו
הומור.אהבתי את המבנה

וזה מצחיק כמה שזה פתטי,
אז צוחקים,נהדר

ואני נכנעת.

תבניות מוכנות מראש
שירים פשוטים, מילים יפות הייתי מורידה את "מילים יפות" למטה. זה משפט נהדר.
שכבות של איפור
רק שיסתיר אותי מהעולם

בימינו ה"חברים הכי טובים"
כבר לא יודעים
מי אתה באמת,
או אני,
מי אני? קצת קיטש.

אבל בחיים
הכי חשוב
לקרוא את הוראות היצרן.
 

Blue Emptiness

New member
תודה רבה על התגובה


קורה לי תמיד, ואז אני קוראת הכל ביחד.

לקחתי לתשומת לבי! האמת שקשה לי להסביר, אבל המקף מרגיש לי הכרחי שם, בגלל שזה קשור אחד לשני "לא ליפול" וזה מדגיש את הנפילה הזאת.
קיטש זה לא בהכרח רע, לא כך? אני יודעת שזה קיטש, אבל גם לא ניסיתי לשבור אותו. :)
 
למעלה