לא

mariposa blanca

New member
לא

לא להתאבד כי זה אגואיסטי לא לחתוך כי את זה כבר ממזמן לא עשיתי לא לצעוק כי במילא לא ישמעו לא להגיד שרע כי אז כולם יברחו לא לבקש עזרה כי אז תגיע ההאכזבה לא לבכות כי לא יהיה מי שינגב את הדמעה לא לנגב דמעות כי אז אני נראת כמו זונה כשכל השחור נוזל ונמרח לא לצפות לעזרה כי תמיד אני בסוף לבד לא לגרום לאף אחד להרגיש תחושת חוסר נוח לא לבקש עזרה ותמיד לתת אותה להיחנק להתמוטט להישבר עם הכל בפנים עם השתיקה לא להוציא מילה לא לספר שרע לא לגרום שירגישו שרע לך שאת בודדה לא לגרום לאנשים לחשוב שאת צריכה עזרה לא להפסיק לחייך כי את גונבת לאנשים תהרגשה הטובה להשים מסכה טוב טוב לחייך לכולם להראות שאת חזקה לא פוחדת מכלום ביטחון עצמי נוגע בתיקרה את חזקה להקרין כוח להישרף מפנים ולא להוציא מילה רק לבד לבכות להראות לעצמך שגם את חלשה להיות חזקה כלפי חוץ גם אם השדים תוקפים לחנוק את הרגש עמוק בפנים עד שכואב והכל מתפוצץ להצחיק את כולם לעודד את כולם את הרי כל כך חזקה ואם את נשברת לברוח לפינה לחסום תדלתות לנעול את הרגש ולצאת חזרה לא לדבר על שום דבר עם אף אחד אסור שידעו שאת לא חזקה כל כך הרבה לא כל כך הרבה אסור ואת הלא העיקרי מעולם לא שמעו הבדידות המחנק החוסר שינה השדים שבאים גם שאני לא ממש רוצה תחושת הגועל הכיעור התחושה שעם הכל אני צריכה להתמודד לבד הדיכאון שמגיע שממש לא מתאים לי עכשיו ההרגשה עכשיו שאני כל כך לבד הרצון לפגוע הרצון לשכוח הרצון לישון ולא להתעורר בזמן הקרוב קשה לי כואב לי הכל סוגר עליי התחושה של הגועל העצמי שיש לי כרגע הכאב הנפשי הכאב המוזר הזה בבטן שמציק לי אפילו בפעם הראשונה שכתבתי המחשב איתחל תעצצמו לבד כאילו מישהו לא רוצה שאני אכתוב אולי לא מגיע לי לכתוב ? אולי בכלל אני לא צריכה לכתוב פה אולי אני צריכה לקבור את הכל עמוק עמוק בתוכי להתמודד עם זה לבד לא לתת לאחרים לדעת לא לתת לאחרים לגעת ברגש שעמוק בפנים בזוהמה רוצה לישון רוצה לברוח והכי רוצה לשכוח
 
אוי בייב...../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

להציב לך מראה מול העיניים, שתראי אותך דרך עייני. להציב מראה מולי, שתחשוף בפנייך את האמת שבי. שתראי שאני לא מפחדת ולא נגעלת. שתראי שאני פה, ואני נשארת. אני אוהבת שחור, כי אני יכולה לנגב אותו אחר כך. אני אוהבת טבעי, כי אין מסיכות שמסתירות קמטי חיים. אני אוהב אם תבקשי ממני עזרה, כי אני יכולה לתמוך בך. כי זה יראה שנוח לך איתי. אני אשמח אם תבכי לידי. אני אשמח אם תצרחי לידי. אני אשמח אם תקללי לידי. אני אשמח אם תפתחי אלי, ותתני לי לתמוך בך. את יודעת למה? כי את חשובה לי עד כדי כך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 

stormy

New member
../images/Emo14.gif../images/Emo201.gif

אולי את צריכה שמישהו יחזור ויגיד לך כמה מותר עד שבפנים זה ייקלט. כי כל האיסורים האלה שרשמת, אלה איסורים שקבעת בעצמך. מותר לך לבכות, מותר לך להראות שכואב. מי שיברח, לא שווה את המסיכות שלך. מותר לך להרגיש חלשה, מותר לך להראות חולשה. מותר לך לצעוק, וכן, שישמעו. ההיפך, שתקת מספיק זמן. להרגיש, לבקש עזרה, לספר שרע, לכתוב, להתנחם, להיות פגיעה, לקבל אהבה, לקבל תמיכה. מותר. אל תתמודדי לבד. זה טוב שבאת וכתבת את זה פה. את יודעת, אני פחדתי שתרגישי שאני בורחת ממך אתמול, אבל באמת לא יכולתי וזה בכלל לא היה קשור בך. ושמחתי שהתקשרת, כי העזת לבקש ולכן מיד באתי. אל תצטערי על זה. יש לך כאן מקום. כאן בפורום, כאן אצלי בלב. ומותר לך.
 

mariposa blanca

New member
קודם כל תודה לכולכן

תודה צלף אני יודעת שאני חשובה לך אבל לא תמיד נוח לי לדבר לקלל לצרוח. ואבייגיל תודה על החיבוק זה משהו שאני ממש זקוקה לו ולך סטורמי, לא חשבתי שברחת ממני אתמול ראיתי אותך ידעתי שלא יכלת אני עצמי אמרתי לך ללכת תודה על הזמן שכן היית שם זה עזר לי אל תצטערי אל תרגישי רע כשלא יכולים אז לא יכולים , אני לא רוצה לגרום לך נזק את חשובה לי מספיק , כמו שלי יש מקום בלב שלך גם לך יש מקום אצלי בלב את יודעת כמה את חשובה לי . ועוד תודה אחת למנהלות של הפורום על אתמול , עזרתן לי לא להרגיש לבד וקצת הוקל לי אחרי השיחה איתכן אוהבת את שתיכן המון .
 

ליאללל

New member
אין על מה יקירתי ../images/Emo23.gif

את יודעת שהבית שלנו תמיד פתוח בפניך וגם הלב שפה את יכולה להוריד את המסכות ולדבר על הכל... להיות את מי שאת כמו שאת... אוהבות אותך
 

phoenixtear

New member
../images/Emo204.gif פרפרית.

בוקר טוב לך. אני ושבת, גם מנסיון עבר אישי וגם מהיכרות עם אחרות, שהקושי הגדול ביותר שלנו כבוגרות לא נמצא בחוץ (בחוץ= הסביבה שלא נותנת לגיטימציה למצוקה שלנו)- הוא נמצא בפנים (בחוסר הליגיטימציה הפנימי להרגיש, להיות). אמנם לסביבה יש תפקיד גדול בזמן אמת (אם כשקרה מה שקרה הסביבה "אוחזת" את האדם שנפגע אני מאמינה שהנזק יהיה קטן בהרבה...וההיפך הוא הנכון) אבל הים זה אנחנו מול עצמנו והגבולות הפנימייים ההדוקים והמצרים כל כך. למה אסור לך לבכות? למה אסור לכאוב? הרי בעצם האיסורים האלה על עצמך את משלשת את המצוקה שלך. עברת דברים קשים ומותר לך להרגיש את כל מה שכרוך בהם- רק ככה תתאפשר תנועה פנימית לעבר מקום יציב יותר... בעבר "ידעתי" שאין לי למי לפנות, שאף אחד לא יוכל להכיל את מה שקורה איתי ושאני לבד לגמרי, אסור לי לדבר. זה היה, בין היתר, תוצר של מה שהפנמתי בגיל 16 מהנתק ש"הוא" יצר בעולמי ומחוסר היחס של הסביבה. ה"ידיעה שהרווחתי" אז היתה שזה משהו שאף אחד לא רוצה לדעת- משמע שזה משהו שלא בסדר בי, כביכול. זאת ידיעה מעוותת אבל היא הובילה אותי שנים על גבי שנים, לצערי. עד שעליתי על גדותי ולא יכלתי יותר- ונתתי (ספק בלית ברירה) לחברה להיות שם איתי. גיליתי שזה אפשרי, שישנם אנשים שמוכנים לקבל אותך כמכלול ושאוהבים אותך (לא למרות אלא על אחת כמה וכמה). אני חושבת שמיל המפתח היא קבלה. קבלה במובן של יותר מרחב פנימי שיאפשר ליגיטימציה לרגשות המאוד רלוונטיים שלך... מגיע לך לכתוב, מגיע לך לבכות, מגיע לך להבין, מגיע לך לרצות לתת ולקבל אהבה, מגיע לך לחיות- על כל מה שמשתמע מזה.
 

ש1212

New member
מחבקת אותך המון ../images/Emo7.gif../images/Emo201.gif

ככ מבינה ומזדהה עם על מילה ומילה .. ככ כואב .. שנותרתי ללא מילים ... אני כאן .. מחבקת אותך המון המון .. המקום הזה הוא שלך ..תהיי את עצמך ללא מסיכות .. מותר לך !!!!!!...מגיע לך ..!!!!! ואנחנו כאן בשבילך!!! תוציאי , תצרחי , תדברי , תבכי ... אל תשתקי!!!!! מקווה שהתחושות הקשות האלה יעלמו ..בקרוב ככ מקווה ... שלך, ש'
 

vishnushka

New member
מי אמר לך את כל זה?

מי קבע שלא? ומי קבע שאסור? ומי קבע שעלייך לנהוג ככה וככה? העולם גדול. ואף אחד לא יכול עלייך חוץ מעצמך. משום מה, לפעמים, או כמעט תמיד, אנחנו מחפשות את הרחם הזה והפינה הזאת שנוכל לשכוח שאנחנו נשים (או אנשים) עצמאיות, והכוח בידיים שלנו. ומשום מה בוחרות לחזור לאקסטזה של הפחד, של הבכי והיסורים, של העינויים העצמיים ולסגור על עצמינו חומות וסורגים. ובשביל מה? מי קבע? מי הכניס אותנו לכלא אם לא עצמינו? אני מצטערת אם זה משהו לא מובן או אגרסיבי מידיי, פשוט אני כל כך מבינה אותך ולא מבינה את התופעה שלנו לחזור תמיד לאותו המקום, או להחזיר את עצמינו לאותו המקום המיוסר. לא מבינה למה אנחנו כל כך נהנות מיזה. הריי חייבת להיות פה הנאה או משהו אם אנחנו בוחרות, וכן אנחנו בוחרות, לסגור את עצמיינו בכלא היסורים העצמיים. תצאי משם. תוציאי את עצמך מהכלא שלך. במוקדם או במאוחר תצטרכי לקחת אויר. ואת יכולה לעשות את זה. את יכולה לצאת. ואת יכולה לעשות כל מה שעולה ברוחך.
 

mariposa blanca

New member
אף אחד לא אמר

זה איסורים חוקים ודברים שהכתבתי לעצמי למה ? לא כדי לברוח כדי לחזור למקום המיוסר אלא לא לחזור למקום של החלשה להיות חזקה כ כשחלשים פוגעים כי שאתמחלשה קל לנצל אותי כי שאת חלשה את פגיעה הלא לבקש עזרה זה גם לפעמיים הפחד מהחשיפה מלספר מלדבר על זה שידעו שאת תהיי "ערומה" בפני הכלל וגם האכזבה שאין מי שיעזור אם זה קורה ובכי זה לא עינוי לפעמיים הוא מבורך ומקל על הרגשות הבריחה היא לא החזרה לעינויים הפחד הוא מלהראות שאת חלשה לא שאת חזקה להראות שאת פגיעה לראות שכואב לך
 

Rock Agnel

New member
אין כל כך מילים..

אבל משום מה הרגשתי חובה להגיב. אני בקושי מגיבה להודעות, כי אני פשוט לא מוצאת מילים להגדיר את איך שאני מרגישה או את מה שאני חושבת ואני רואה אנשים אחרים עושים את זה הרבה יותר טוב ממני. אבל פה, הייתי חייבת להגיב, רק בשביל שתדעי שאת לא לבד. שיש פה אנשים (והרבה) שיתמכו בך ויהיו שם בשבילך. אני אחת מהן. העובדה שהרגשת נוח מספיק לכתוב את זה פה, מראה שאת סומכת על האנשים שקוראים את זה ויש לך ביטחון שהם לא יברחו, וזה טוב. יש לי הרבה מה להגיב פשוט לא כל כך יודעת איך להוציא. אם את רוצה, שלחי לי מסר. ותדעי שאני ועוד הרבה בנות תמיד פה.
 

חדשה20

New member
יקרה...

"...לא לצעוק כי במילא לא ישמעו לא להגיד שרע כי אז כולם יברחו לא לבקש עזרה כי אז תגיע ההאכזבה... לא לצפות לעזרה כי תמיד אני בסוף לבד לא לגרום לאף אחד להרגיש תחושת חוסר נוח לא לבקש עזרה ותמיד לתת אותה להיחנק להתמוטט להישבר עם הכל בפנים עם השתיקה לא להוציא מילה לא לספר שרע לא לגרום שירגישו שרע לך שאת בודדה לא לגרום לאנשים לחשוב שאת צריכה עזרה............" וואו. פשוט ביטאת דברים שהרגשתי כ"כ, שאני מבינה כ"כ. ואני שמחה שכתבת את זה. כי ככה את יודעת ורואה שיש אנשים שרוצים כ"כ לשמוע את מה שאת מרגישה, רוצים לשמוע כשקשה לך ולהיות כאן בשבילך. אל תחתכי, כי לא מגיע לך לסבול. אל תפגעי בעצמך... אוהבת מאוד ושולחת
 
למעלה