"לא תשא את שם הפורום לשווא"../images/Emo188.gif
"לא תשא את שם הפורום לשווא"
או "הסקרנות הרגה את החתול". המקרה עם נהג דן, חבר הפורום שלנו, הזכיר לי מקרה שקרה לי לפני מספר שבועות, מקרה שגרם לי לשאול את עצמי, מה מותר לנו, לא כחברי פורום תח"צ בתפוז, אלא סתם, כאזרחים, לברר לגבי מה עושים מטעמינו, ועבורינו. כידוע (או לא ידוע) לכם, אני נוהג לטייל ברגל בחיפה, במיוחד באיזור בו נבנות תשתיות תחבורתיות, וגם לספר טיפה בפורום על דברים שאני מברר לגבי עירי האהובה ( לצערי, ללא תמונות, כי אין ברשותי מצלמה).השעה הייתה שעת ערב, והלכתי לבקר באחד מאתרי הבניה של עירי האהובה, מכיוון שעברתי במקום ( ליודעים דבר, מדובר בציר העליה החדש להדר, באיזור אבן גבירול). העבודות שם מתנהלות בעצלתיים בלשון המעטה כבר תקופה ארוכה למדי, ורציתי לדעת כיצד מתקדמים הדברים, לראות את הדברים במו עיני. לאחר שהלכתי דרך מקום סגור לתנועת מכוניות (ע"י מחסומי בטון), למשך כ200 מטר, הגעתי למכולה עם חלונות, דבר שמסמן בד"כ את משרדי האתר, או סתם מקום שבו עובדים שמים דברים. הדלת הייתה פתוחה, דלק אור נאון חזק, ושני עובדים (?) חלקו בפנים סנדוויץ' בגט. דפקתי בדלת, אמרתי יפה שלום, הזדהתי בשמי הפרטי, ואמרתי שאני אזרח פרטי מפורום תחבורה ציבורית באינטרנט, ורציתי לשאול מס' שאלות על הפרוייקט. אחד משני האנשים שאל אותי מאיפה אני, חזרתי על מה שאמרתי, ואז הוא אמר לי שאם אין אני לא ממשרד, או מהעיריה, אני צריך לצאת באופן מיידי. שאלתי למה, ולמה אין שום גידור חוץ מהבטונדות שחוסמות את הכביש בלבד. הוא התחיל להרים עליי את הקול ( שוב בלשון המעטה), ודרש ממני לצאת מיד. לא הרגשתי מאויים ( הייתי גדול עליו פיזית בכמה מידות טובות), אבל מחשש שיקרא למאבטחים, ואני ממש לא הייתי צריך את כאב הראש הזה עליי בנקודה ההיא, אמרתי בסדר, והתחלתי ללכת לכיוון היציאה. באיזור היציאה, אני שומע אותו רודף אחריי על טנדר. הגברתי את הקצב, ויצאתי, כאשר אני עוצר בצד החיצוני של הבטונדות. הוא עצר שם, והתחיל לצעוק עליי שחסר לי אם אחזור לשם עוד פעם, והוא זוכר את הפרצוף שלי. המקרה הזה השאיר עליי רושם קשה שמשהו ממש לא הולך בסדר בבניה שם. בפרוייקטים אחרים התקבלתי בזרועות פתוחות ממש, כאשר גם מנהלי עבודה וגם עובדים עונים לי על שאלות רבות, ומאפשרים לי לעבור ולראות, וזאת בזמן שהעבודה מתנהלת (עברתי על גשרי נתיבי המפרץ, למשל. לא נראה לי שזה מסתיים בעוד חודש, כפי שתוכנן (האמת שתוכנן לסוף 2004, אבל לא משנה)). כאן נתקלתי בעויינות שלא הייתה זכורה לי משום מקום חוץ מהעולם התחתון. זה, בצירוף עם העובדה שהעבודה שם לא ממש זורמת, בלשון המעטה, השאיר עליי רושם לא טוב. אבל חוץ מזה, השאלה שלי היא מה הם זכויותינו, כאזרחים, לבוא, לראות ולהתעדכן לגבי הפרוייקטים הללו. בתודה מראש, עזאזל.
"לא תשא את שם הפורום לשווא"
או "הסקרנות הרגה את החתול". המקרה עם נהג דן, חבר הפורום שלנו, הזכיר לי מקרה שקרה לי לפני מספר שבועות, מקרה שגרם לי לשאול את עצמי, מה מותר לנו, לא כחברי פורום תח"צ בתפוז, אלא סתם, כאזרחים, לברר לגבי מה עושים מטעמינו, ועבורינו. כידוע (או לא ידוע) לכם, אני נוהג לטייל ברגל בחיפה, במיוחד באיזור בו נבנות תשתיות תחבורתיות, וגם לספר טיפה בפורום על דברים שאני מברר לגבי עירי האהובה ( לצערי, ללא תמונות, כי אין ברשותי מצלמה).השעה הייתה שעת ערב, והלכתי לבקר באחד מאתרי הבניה של עירי האהובה, מכיוון שעברתי במקום ( ליודעים דבר, מדובר בציר העליה החדש להדר, באיזור אבן גבירול). העבודות שם מתנהלות בעצלתיים בלשון המעטה כבר תקופה ארוכה למדי, ורציתי לדעת כיצד מתקדמים הדברים, לראות את הדברים במו עיני. לאחר שהלכתי דרך מקום סגור לתנועת מכוניות (ע"י מחסומי בטון), למשך כ200 מטר, הגעתי למכולה עם חלונות, דבר שמסמן בד"כ את משרדי האתר, או סתם מקום שבו עובדים שמים דברים. הדלת הייתה פתוחה, דלק אור נאון חזק, ושני עובדים (?) חלקו בפנים סנדוויץ' בגט. דפקתי בדלת, אמרתי יפה שלום, הזדהתי בשמי הפרטי, ואמרתי שאני אזרח פרטי מפורום תחבורה ציבורית באינטרנט, ורציתי לשאול מס' שאלות על הפרוייקט. אחד משני האנשים שאל אותי מאיפה אני, חזרתי על מה שאמרתי, ואז הוא אמר לי שאם אין אני לא ממשרד, או מהעיריה, אני צריך לצאת באופן מיידי. שאלתי למה, ולמה אין שום גידור חוץ מהבטונדות שחוסמות את הכביש בלבד. הוא התחיל להרים עליי את הקול ( שוב בלשון המעטה), ודרש ממני לצאת מיד. לא הרגשתי מאויים ( הייתי גדול עליו פיזית בכמה מידות טובות), אבל מחשש שיקרא למאבטחים, ואני ממש לא הייתי צריך את כאב הראש הזה עליי בנקודה ההיא, אמרתי בסדר, והתחלתי ללכת לכיוון היציאה. באיזור היציאה, אני שומע אותו רודף אחריי על טנדר. הגברתי את הקצב, ויצאתי, כאשר אני עוצר בצד החיצוני של הבטונדות. הוא עצר שם, והתחיל לצעוק עליי שחסר לי אם אחזור לשם עוד פעם, והוא זוכר את הפרצוף שלי. המקרה הזה השאיר עליי רושם קשה שמשהו ממש לא הולך בסדר בבניה שם. בפרוייקטים אחרים התקבלתי בזרועות פתוחות ממש, כאשר גם מנהלי עבודה וגם עובדים עונים לי על שאלות רבות, ומאפשרים לי לעבור ולראות, וזאת בזמן שהעבודה מתנהלת (עברתי על גשרי נתיבי המפרץ, למשל. לא נראה לי שזה מסתיים בעוד חודש, כפי שתוכנן (האמת שתוכנן לסוף 2004, אבל לא משנה)). כאן נתקלתי בעויינות שלא הייתה זכורה לי משום מקום חוץ מהעולם התחתון. זה, בצירוף עם העובדה שהעבודה שם לא ממש זורמת, בלשון המעטה, השאיר עליי רושם לא טוב. אבל חוץ מזה, השאלה שלי היא מה הם זכויותינו, כאזרחים, לבוא, לראות ולהתעדכן לגבי הפרוייקטים הללו. בתודה מראש, עזאזל.
