לא תיארתי לעצמי שאהייה במצב הזה
וגם לא מאחלת לאף אחד. לדאוג כל כך לאחות, ולא לדעת מה לעשות. הבית עבר טראומה, ההורים התגרשו, לאבא יש ילד בן שנתיים ורק לאחאונה יצא מהבית. אמא לא יודעת להתנהג, איבדה את הצפון. אחותי הקטנה, בת 18 וחצי איבדה כל איזון לגמרי. תמיד היה לה קשה, ואף פעם לא מובן למה, היא ילדה מבריקה. באמת, ולא כי היא אחותי, היא יכולה להיות הכל. לא סיימה תיכון ובגרויות, לא רוצה ללכת לצבא, וגם עדיף שלא תלך. לפני חצי שנה ניסתה להתאבד וזו לא הבעיה העיקרית פה... דיברנו עכשיו שיחה כנה כמ ושבחיים לא דיברנו, אני לא בארץ והכל בכתב, העתקתי הכל לקובץ וורד. לא יכלתי שלא לבכות, כל אחד היה בוכה, גם אם זו לא אחותו. כל כל אבודה, כל כך מעורערת וידועת את זה, כל כך לבד, פגועה מאמא, מאבא, מנסה למצא את הדרך ומרגישה כמו כישלון, מרגישה שלא מרגישה, שרוצה למות. היא אמותי הקטנה, אני כותבת את זה ומתחילה לבכות שוב. מה אני יכולה לעשות בשבילה? היא לא רוצה טיפול, היא כבר הייתה פעם והחליטה שלא עבד בשבילה, היא יודעת שהיא צריכה. היא מאוד צריכה כסף עכשיו אז היא עובדת, הגלל העבודה היא לא רוצה להתרחק מהבית, הוא קרוב לעבודה. אבל הבית הוא מקור כל הבעיות, החיכוך היומיומי עם אמא ועם התסכולים שאמא מוציאה עליה בצורה באמת כל כך מכעורת- בטח לא עוזרים. ניסיתי לשכנע אותה ללכת לטיפול, לשתף חברות ולעבור לדודים. הצלחתי רק בעניין החברות.היא במתח רב, מתפרצת, משתוללת, לא עושה כלום בבית ועם עצמה. השינוי חייב להיות מיידי ודרסטי. מה עושים? לאן פונים? האם אפשר לעשות משהו עם כל מה שהעתקתי שכתבה כדי להשיג לה עזרה? אחרי קריאה של הקובץ הזה באמת שאין שאלות יותר. תודה רבה. מעולם לא כתבתי משהו בהסטריה יותר מזו שעכשיו. גרא, אם אתה חושב שזה יעזור ויועיל, אני מוכנה ואשמח לשלוח את הקובץ במסר. שוב תודה.
וגם לא מאחלת לאף אחד. לדאוג כל כך לאחות, ולא לדעת מה לעשות. הבית עבר טראומה, ההורים התגרשו, לאבא יש ילד בן שנתיים ורק לאחאונה יצא מהבית. אמא לא יודעת להתנהג, איבדה את הצפון. אחותי הקטנה, בת 18 וחצי איבדה כל איזון לגמרי. תמיד היה לה קשה, ואף פעם לא מובן למה, היא ילדה מבריקה. באמת, ולא כי היא אחותי, היא יכולה להיות הכל. לא סיימה תיכון ובגרויות, לא רוצה ללכת לצבא, וגם עדיף שלא תלך. לפני חצי שנה ניסתה להתאבד וזו לא הבעיה העיקרית פה... דיברנו עכשיו שיחה כנה כמ ושבחיים לא דיברנו, אני לא בארץ והכל בכתב, העתקתי הכל לקובץ וורד. לא יכלתי שלא לבכות, כל אחד היה בוכה, גם אם זו לא אחותו. כל כל אבודה, כל כך מעורערת וידועת את זה, כל כך לבד, פגועה מאמא, מאבא, מנסה למצא את הדרך ומרגישה כמו כישלון, מרגישה שלא מרגישה, שרוצה למות. היא אמותי הקטנה, אני כותבת את זה ומתחילה לבכות שוב. מה אני יכולה לעשות בשבילה? היא לא רוצה טיפול, היא כבר הייתה פעם והחליטה שלא עבד בשבילה, היא יודעת שהיא צריכה. היא מאוד צריכה כסף עכשיו אז היא עובדת, הגלל העבודה היא לא רוצה להתרחק מהבית, הוא קרוב לעבודה. אבל הבית הוא מקור כל הבעיות, החיכוך היומיומי עם אמא ועם התסכולים שאמא מוציאה עליה בצורה באמת כל כך מכעורת- בטח לא עוזרים. ניסיתי לשכנע אותה ללכת לטיפול, לשתף חברות ולעבור לדודים. הצלחתי רק בעניין החברות.היא במתח רב, מתפרצת, משתוללת, לא עושה כלום בבית ועם עצמה. השינוי חייב להיות מיידי ודרסטי. מה עושים? לאן פונים? האם אפשר לעשות משהו עם כל מה שהעתקתי שכתבה כדי להשיג לה עזרה? אחרי קריאה של הקובץ הזה באמת שאין שאלות יותר. תודה רבה. מעולם לא כתבתי משהו בהסטריה יותר מזו שעכשיו. גרא, אם אתה חושב שזה יעזור ויועיל, אני מוכנה ואשמח לשלוח את הקובץ במסר. שוב תודה.