לא פוליטיקלי קורקט אבל דילמה בקבוצת מיקוד

לא פוליטיקלי קורקט אבל דילמה בקבוצת מיקוד

אני מתכננת קבוצת מיקוד וחושבת להיעזר במנחת קבוצות מקצועית. חברה שלי שזאת עבודתה הציעה לעזור לי ואני מתלבטת מסיבה רגישה: הקבוצה תהיה רובה ככולה אנשים לבנים, אבל תעסוק בסוגיות של גזע ומעמד חברתי ובעיקר בפרקטיקות של הדרה שהמשתתפים עצמם שותפים להן. אני רוצה ליצור מרחב בטוח שיאפשר לאנשים לגעת בסוגיות האלה בלי שיפוטיות ומתוך כוונה לדבר בגילוי לב ואולי לחשוב על דברים שאפשר לעשות.
אבל החברה שלי, מנחת הקבוצות המקצועית, היא שחורה. אני חוששת שזה יביך את המשתתפים וימנע מהם להתבטא בחופשיות.
מה דעתכם?
 

אור302

New member
ההחלטה שלך נכונה, לדעתי, ורק תהיה בעיה איך לבשר זאת לחברה.

אבל קיימת שאלה רחבה יותר והיא אם את עצמך לא מפלה את החברה. לדעתי לא, כי לזהות שלה יש קשר מהותי ליכולתה לבצע את העבודה או לכל הפחות ליכולתם של המשתתפים להשתתף, אבל מדובר פה רק בהנחות עבודה חמקמקות שבמקרים אחרים יעוררו בעיות. למשל, הדרישה מנשים שמוכרות מוצרי יופי להיות יפות בעצמן או להיות נשים בעצמן (דומני כי הייתה תביעה בעניין פעם). לא פשוט, אבל דווקא משום שאת מנהלת מחקר ולא מקום עבודה, יש לך יותר מרחב תמרון.
 
תודה. זאת בדיוק הדילמה - האם אני מפלה?

אבל הדילמה קיימת גם מבחינה מקצועית: אולי דווקא טוב למשתתפים לחשוב בצורה שונה, כלומר לא לדבר על הנושאים האלה תמיד עם לבנים אחרים אלא להתמודד עם נוכחות של אשה שחורה בחדר ועוד בתפקיד עם סמכות. אולי זה יכול להוציא מהם משהו חדש.
 

קייטורד

New member
המטרה של קבוצת המיקוד

היות ומטרת קבוצת המיקוד היא לשוחח בענין האפליה שהם עצמם שותפים לה,והם 'לבנים' מנחה מצבע אחר עלולה לחסום אותם מלשוחח בפתיחות ובכנות.
הנטייה/הטייה האנושית היא להיפתח בפני אנשים שדומים לנו - עמם יש לנו תחושה של קרבה ושותפות (שכמובן, אין זה אומר שהתפיסה הזו נכונה!).

יתרה מכך, נוכחותה של מנחה שחורה עם משתתפים לבנים, בסיטואציה שתארת, רוב הסיכוים שתכניס אותם למצב של 'מגננה' והצטדקות כמה הם לא מפלים וכך התוצאה עלולה להיות הפוכה למה שרצית.

הסברים נוספים - אשמח לתת בפרטי.

לענין התחושה שלך - בין פוליטקלי קורקט לבין ממצאים מבוססי מחקר הייתי בוחרת בשני.
 

אור302

New member
להפך, את לא מפלה,

וזה שאת לא מפלה רק מראה כמה אישומי שווא על אפליה קיימים. זכרי היטב את הדיון הזה בפעם הבאה שאת נתקלת באישומים כאלה. נניח שאני מתנגד שבני יתחתן עם אישה שחורה. יגידו לי שאני גזען, אבל אז אני אוכל לומר: "בהכירי את בני, אני יודע שהוא יפתח מרחב בטוח רק עם אישה הדומה לו במוצאו." יגידו לי, איך אתה יודע? ואני אגיד: איך קוף מקליד יודעת שאישה שחורה תחסום דיון על הדרה בין לבנים?
&nbsp
את נמצאת פה במצב מרתק שבו ההחלטה מניחה על כף המאזניים את תפיסת העצמי הליברלית שלך מחד ואת המתודולוגיה מאידך וזה, כמה אירוני, במחקר שעוסק באפליה. מספיק שמישהו יחשוד בך שאת מפלה כדי לפגוע בתדמית החוקרת שלך, ומספיק שמישהו יחשוד שנכנעת לענייני תדמית כדי לפגוע ביושרה המחקרית שלך. כל כך הרבה מונח פה על כף המאזניים. מספיק שתאמרי שזו לא אפליה שאת דוחה אותה כדי להכשיר אלף מקרים אחרים. לכל הפחות, כבר לא תוכלי לזהות גזענות בקלות כי כל מקרה יעורר שאלת רלוונטיות: האם באמת מורה שחורה תתקשר פחות עם ילדים לבנים? איך יודעים שלא? אותו מקרה כמו במחקר שלך. את עכשיו עומדת כמו בסוף של "הסיפור שלא נגמר" מול המראה שמראה את העצמי האמתי. אני מקווה לא להגיע לרגע הזה בעצמי.
&nbsp
("אולי דווקא טוב למשתתפים לחשוב בצורה שונה,..." נראה לי כמו רציונליזציה)
 
בכלל לא חשבתי על המוניטין שלי, אף אחד לא יודע על הדילמה הזאת

אין לי בכלל בעיה להגיד לחברה שבחרתי במנחה אחר/ת, משלל סיבות. רציתי רק לשמוע מה אחרים חושבים על הסוגייה - כי אמנם מנחה שחורה יכולה להטות את סביבת המחקר, אבל גם סביבה לבנה לחלוטין היא הטיה, אם כי מסוג אחר.
אחרי שקראתי את תגובותיכם נראה לי שמכיוון שאני רוצה לדעת מה המשתתפים נוטים להגיד בתנאי הרגילים שלהם - כלומר בסביבה לבנה - מוטב לי לחפש מנחה שייראה להם ניטרלי, כלומר לבן וממעמד בינוני כמוהם.
 

אור302

New member
בסדר גמור. סביר בהחלט.

אכפת לך אם נצטט אותך בכתב ההגנה של בית ספר המתגונן מתביעה משפטית בגין "אפלייה לרעה של אישה שחורה לתפקיד יועצת בית הספר שתלמידיו לבנים"?
 
אור, אתה צוחק נכון?

זה בכלל לא מצב דומה. היועצת בבית הספר לא מנסה לחלץ מהתלמידים את דעתם הכנה בנושאי אפליה גזעית. בביה"ס של הילדים שלי יש כמה מורות מצוינות משלל מוצאים וזה מעולם לא היה עניין.
 

אור302

New member
אני לא צוחק בכלל

קודם כול, היועצת כן עובדת עם תלמידים על ענייני אפליה. היא או המורה או מישהו אחר מבית הספר. זה אחד הנושאים שעולים במסגרת תכניות לימודים, פעילות בית ספרית, הרצאות וכן הלאה (לפחות צריך שזה יעלה). אבל העיקרון הוא מה שחשוב פה: שהדומה הוא טבעי, וסביבה טבעית נוחה ופתוחה היא סביבה עם דומים. עכשיו אפשר להתווכח, במה מדובר ועד כמה הסביבה חשובה, אבל העיקרון קיים. קחי למשל ענייני מגדר: כדי להעצים בנות, מקימים כיתות של בנות. רוצה בן להתקבל לשם, לא יכול, כי הבנים מאיימים על הבנות בשיעורי מתמטיקה. ירצה מורה גבר ללמד אותן, הוא אינו מן הדומים (או דומות) ולכן יוצר איום.
&nbsp
העניין הוא פשוט: זהות יכולה להיות רלוונטית לעבודה כפי שכישורים רלוונטיים. אם אני לא מוכן לקבל פועל תברואה סיני לרוקן פחים, זאת אפליה. אם אני לא מוכן לקבל פסיכולוג ילדים סיני בישראל, זה כבר סיפור אחר.
 
המחקר מנסה לברר מה המצב כרגע, חינוך הוא טרנספורמטיבי

ולכן זה נפלא שהיועצת והמורה יהיו ממיעוטים אתניים - זה בדיוק המקום לאתגר את הילדים ולהוציא אותם מאזור הנוחות שלהם.
הפרדה בין בנים לבנות בכיתה, לעומת זאת, היא סיפור אחר ולא קשור. בנים לא מופלים לרעה כשלא מקבלים אותם לכיתה של בנות בלבד, זה כמו להגיד שלא פייר שאסור לגעת בכדור בידיים בכדורגל.
 

אור302

New member
את צודקת בהחלט בהבחנות האלה

אם כי גם את החינוך ניתן לפרק לזיהוי בעיות ולתיקונן. בשלב הראשון צריך מורה דומה ובשני אפשר ואולי מומלץ מורה הפוכה. בעניין לימודי מתמטיקה מופרדים מגדרית - הבעיה היא אכן במורה, לא בתלמיד. (אם כי ניתן לסבך זאת: נניח שכיתת הבנים פחות מוצלחת, נוצר מצב שהפרדה היא גם היררכית).
 

אף35

New member
דיוק מדעי ולא אפלייה. מתודולוגיה ולא pc

אני אמנם עוסק בדיסציפלינה אחרת ולא במדעי ההתנהגות. אבל המטרה של קבוצת המיקוד, להבנתי, היא ליצור "צלחת פטרי" מתאימה שבו הנחקרים והמחקר יוכלו לפעול כך שהממצאים ישוקפו באופן אמיתי. מילת המפתח בתהליך היא התאמה. נראה לי שקייטורד ביטאה את הדילמה באופן מדוייק "מתודלוגיה לעומת pc". אני מסכים איתה לגבי ההעדפה. אני מסכים עם אור לגבי ההתנהלות בלי לפגוע בכבודה של חברתך המנחה. הדיון הזה משקף עד כמה משפיע הPC בעולם המדעי. בהצלחה רבה
 
אולי לשתף את החברה שלך בהתלבטות?

להסביר לה את שני הצדדים כפי שהצגת כאן ולשמוע מה היא חושבת.
 

אור302

New member
באמת?

תאר לך שהחברה אומרת לה שזה בסדר ומניסיונה לא תיווצר בעיה מתודולוגית או השתקה סמויה של של דיאלוג חופשי בענייני גזע אם היא מנחה את הקבוצה. ולבסוף קוף מקליד כן מחליטה שזו בעיה ואז היא אומרת לחברה: "בעצם אני כן חושבת שזה שאת שחורה זו בעיה למחקר שלי ולכן החלטתי ללכת על מנחה לבנה, אבל תודה על ההקשבה והעצה."
מה נראה לך שהחברה תשיב ומה יעלה בגורל החברות? אני חייב לדעת.
 
נכון. לא ניסחתי את זה מספיק טוב

אם מתייעצים עם החברה, זה בעצם להעביר את ההחלטה אליה. אי אפשר לבוא אח"כ ולהגיד חשבתי על זה שוב והחלטתי ההיפך. צריך לכבד את מה שהחברה אומרת וללכת עם זה עד הסוף. בכל מקרה, זה רק דיון תיאורטי כי קוף מקליד כבר החליטה.
 

L Bloomer

New member
שאלה מרתקת, צר לי שאינני יכולה לייעץ

אין לי רעיון מוצלח או עצה לתת לך, אבל השאלה שלך מעלה את הבעייתיות שכולנו נמצאים בה: אם מתעלמים מהצבע ("עיוורי צבעים" בעיקרון), אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מפלים בלי לשים לב כי באופן "טבעי" נבחר בדומים לנו, הצבת הדומיננטי כאוניברסלי וכו' וכו'. אם מפתחים מודעות לגזע/מגדר/נטייה מינית וכו' וכו', אנחנו עלולים לסנדל את עצמנו ולא להיות מסוגלים לחקור. כל הרכב אנושי או התייחסות (לאנשים או לטקסטים) מושמים מיד בסימן שאלה מרשיע. למה בכלל הקבוצה כולה לבנה?...
כחוקרת טקסטים אני לא צריכה לבחור מנחי קבוצות, אבל כן צריכה להכריע אם להתייחס לסוגייה האתנית, נניח, בטקסט שכולו "לבן": האם להניח שזה לא רלבנטי, או שההיעדר הוא בגדר "שתיקה רועמת"? מצד אחר, אולי אני חוקרת משהו שלא קשור דווקא לאתניות (יש כזה דבר?) בקיצור, אי אפשר לצאת "בסדר", במיוחד אם את עצמך לבנה/פריבילגית...
בהצלחה!
 

אור302

New member
יש כמובן גם מצב הפוך,

שבו האתניות נדחפת לגרון של הטקסט בכוח וחוקר "אתני" המנסה לברר קווים אחרים, מואשם בבגידה בזהות של עצמו וכך גם כותב. מנסה אדם לכתוב שיר אהבה וקובעים שזה ו אהבה למולדת, אי אפשר אחרת.
 
למעלה