תום בן חיים
New member
לא-מיושם: חוק שכר מינימום מותאם
לא-מיושם: חוק שכר מינימום מותאם
בתכנית הרדיו ברשת ב' היום, יום ד' 9.11.2005 מעט אחרי 18:00, "שיחות עם מאזינים" של ז'וז'ו אבוטבול, העלה אחד הדוברים בעיה שגם אני מכיר אותה לצערי מקרוב: נכים ומוגבלים המבקשים להתקבל לעבודה אצל מעסיק 'רגיל' (לא מקום עבודה 'מוגן'), אינם מתקבלים על פי רוב ! הסיבה: המעסיק אליו פנה הנכה חושש שבגלל 'חוק שכר מינימום' (העומד כיום על כ-18.00 ש"ח לשעת עבודה), הוא יאלץ לשלם לנכה שכר גבוה יחסית לתפוקה שהנכה מסוגל לתרום למקום העבודה. גם אם המעסיק הוא 'בעל לב טוב', ומכיר את הנכה ורוצה להעסיקו - מיגבלות שכר מינימום מרתיעות אותו. רק לידיעת הקוראים: סקר סטאטיסטי מצא שבממוצע משתכרים כיום נכים מעבודתם - שימו לב - 11 ש"ח ליום-עבודה ! עבירה מובהקת וברורה על 'חוק שכר המינימום' ! לפתרון חלקי של הבעיה נחקק לפני 4 שנים 'חוק שכר מינימום מותאם תשס"ב-2002' המאפשר ל ע ו ב ד לפנות על גבי טופס מתאים (קיים באינטרנט) אל מנכ"ל משרד התמ"ת, ולבקשו לאשר ל מ ע ס י ק לשלם לו פ ח ו ת משכר המינימום, בהתאם למידת תפוקתו בפועל. גם תקנות הבצוע לחוק תוקנו ונחתמו ע"י שר התמ"ת (ב-2002 !). אבל מרכיב הכרחי ביישום החוק נשאר 'אות מתה' ב'ספר החוקים' וב'קובץ התקנות': הוחלט להקים בכל איזור בארץ ועדה מקצועית שהיא המוסמכת לקבוע את דרגת 'שכר המינימום המותאם' המתאימה לעובד הנכה, ולהמליץ עליה למנכ"ל משרד התמ"ת. הועדות לא הוקמו עד היום ! הסיבה: אגף החשב הכללי במשרד האוצר ('רכז המשרדים החברתיים', כנראה פקיד בשם אמנון קראוס) לא העביר את התקציב הנחוץ להקמת הועדות והפעלתן. לא ב-2003,לא ב-2004, לא השנה, שנת 2005, ואינני יודע אם התקציב המיועד ליישום 'חוק שכר המינימום המותאם' נכלל בהצעת התקציב הממשלתי לשנת 2006, שהונח השבוע על 'שולחן הכנסת'. התוצאה: אלפי נכים ובעלי מוגבלויות, הרוצים ויכולים להשתלב בתעסוקות מפרנסות, אבל בתפוקה מעט נמוכה משל עובד 'רגיל' ובריא, נאלצים להשאר בבית ולהסתפק במחייה זעומה עם קיצבת הנכות (כ-1800 ש"ח לחודש!), או לחילופין - וזה המקרה שאני מכיר מקרוב - נאלצים לעבוד "בהתנדבות", רק שיימצא להם 'סדר יום' קונסטרוקטיבי, ואם יבקשו עבור עבודתם בו שכר, מייד יישלחו הביתה ! ומה היתה תשובתו המשודרת של מנחה השידור ז'וז'ו אבוטבול ? שיפנו (הנכים) לבית הדין לעבודה ויתבעו את המעסיק. הוא פשוט לא האזין ולא הבין. איזה נכה יכול לממן פנייה לבית הדין לעבודה (עם קיצבת מחייה של 1800 ש"ח לחודש) ? איזה נכה יסתכן בסילוקו לרחוב ע"י המעסיק שהואיל להעסיקו ולתת לו סיבה לקום בבוקר ממיטתו ? והעיקר: איך אפשר לתבוע על סמך חוק שכלל אינו מיושם בגלל 'עצירת' תקציבו ? על מה מדבר מר אבוטבול ?! והמחוקקים, חברי הכנסת, ושר התמ"ת שכיום הוא גם שר האוצר, ורשויות אכיפת החוק (ביזמתם. לא במענה לתביעה או לעתירה), וארגוני הנכים (הרבים ביניהם כיום מי מהם הוא-הוא 'הארגון היציג' של הנכים בישראל) - איפה כל אלה ?
לא-מיושם: חוק שכר מינימום מותאם
בתכנית הרדיו ברשת ב' היום, יום ד' 9.11.2005 מעט אחרי 18:00, "שיחות עם מאזינים" של ז'וז'ו אבוטבול, העלה אחד הדוברים בעיה שגם אני מכיר אותה לצערי מקרוב: נכים ומוגבלים המבקשים להתקבל לעבודה אצל מעסיק 'רגיל' (לא מקום עבודה 'מוגן'), אינם מתקבלים על פי רוב ! הסיבה: המעסיק אליו פנה הנכה חושש שבגלל 'חוק שכר מינימום' (העומד כיום על כ-18.00 ש"ח לשעת עבודה), הוא יאלץ לשלם לנכה שכר גבוה יחסית לתפוקה שהנכה מסוגל לתרום למקום העבודה. גם אם המעסיק הוא 'בעל לב טוב', ומכיר את הנכה ורוצה להעסיקו - מיגבלות שכר מינימום מרתיעות אותו. רק לידיעת הקוראים: סקר סטאטיסטי מצא שבממוצע משתכרים כיום נכים מעבודתם - שימו לב - 11 ש"ח ליום-עבודה ! עבירה מובהקת וברורה על 'חוק שכר המינימום' ! לפתרון חלקי של הבעיה נחקק לפני 4 שנים 'חוק שכר מינימום מותאם תשס"ב-2002' המאפשר ל ע ו ב ד לפנות על גבי טופס מתאים (קיים באינטרנט) אל מנכ"ל משרד התמ"ת, ולבקשו לאשר ל מ ע ס י ק לשלם לו פ ח ו ת משכר המינימום, בהתאם למידת תפוקתו בפועל. גם תקנות הבצוע לחוק תוקנו ונחתמו ע"י שר התמ"ת (ב-2002 !). אבל מרכיב הכרחי ביישום החוק נשאר 'אות מתה' ב'ספר החוקים' וב'קובץ התקנות': הוחלט להקים בכל איזור בארץ ועדה מקצועית שהיא המוסמכת לקבוע את דרגת 'שכר המינימום המותאם' המתאימה לעובד הנכה, ולהמליץ עליה למנכ"ל משרד התמ"ת. הועדות לא הוקמו עד היום ! הסיבה: אגף החשב הכללי במשרד האוצר ('רכז המשרדים החברתיים', כנראה פקיד בשם אמנון קראוס) לא העביר את התקציב הנחוץ להקמת הועדות והפעלתן. לא ב-2003,לא ב-2004, לא השנה, שנת 2005, ואינני יודע אם התקציב המיועד ליישום 'חוק שכר המינימום המותאם' נכלל בהצעת התקציב הממשלתי לשנת 2006, שהונח השבוע על 'שולחן הכנסת'. התוצאה: אלפי נכים ובעלי מוגבלויות, הרוצים ויכולים להשתלב בתעסוקות מפרנסות, אבל בתפוקה מעט נמוכה משל עובד 'רגיל' ובריא, נאלצים להשאר בבית ולהסתפק במחייה זעומה עם קיצבת הנכות (כ-1800 ש"ח לחודש!), או לחילופין - וזה המקרה שאני מכיר מקרוב - נאלצים לעבוד "בהתנדבות", רק שיימצא להם 'סדר יום' קונסטרוקטיבי, ואם יבקשו עבור עבודתם בו שכר, מייד יישלחו הביתה ! ומה היתה תשובתו המשודרת של מנחה השידור ז'וז'ו אבוטבול ? שיפנו (הנכים) לבית הדין לעבודה ויתבעו את המעסיק. הוא פשוט לא האזין ולא הבין. איזה נכה יכול לממן פנייה לבית הדין לעבודה (עם קיצבת מחייה של 1800 ש"ח לחודש) ? איזה נכה יסתכן בסילוקו לרחוב ע"י המעסיק שהואיל להעסיקו ולתת לו סיבה לקום בבוקר ממיטתו ? והעיקר: איך אפשר לתבוע על סמך חוק שכלל אינו מיושם בגלל 'עצירת' תקציבו ? על מה מדבר מר אבוטבול ?! והמחוקקים, חברי הכנסת, ושר התמ"ת שכיום הוא גם שר האוצר, ורשויות אכיפת החוק (ביזמתם. לא במענה לתביעה או לעתירה), וארגוני הנכים (הרבים ביניהם כיום מי מהם הוא-הוא 'הארגון היציג' של הנכים בישראל) - איפה כל אלה ?