לא מאמינה שזה קורה לי!!!!

לא מאמינה שזה קורה לי!!!!

אני בת 17 וחצי תלמידת י"ב... לפני חודש הכרתי מישהו בן 24 ממש במקרה. נידלקנו אחד על השני דיברנו ומשם זה המשיך.. אחרי 2 פגישות והרבה שיחות טלפון הוא סיפר לי שיש לו ילד.. קרתה לו טעות עם מישהי מהעבר היא ילדה את הילד ועזבה.. הוא נשאר לגדל את הילד לבד הוא לא גרוש לא אלמן פשוט רווק+ילד. הילד היום בן 3 הוא גר לבד ומגדל אותו לבד.. הייתי בהלם בהתחלה לא ידעתי מה לעשות אבל משהו מבפנים אמר לי לא לשלול ולהמשיך לנסות ולראות לאן זה יתפתח. מאז אנחנו ביחד כבר חודש הוא מאוהב בי אני מאוהבת בו לא רוצה לעזוב אותו טוב לי איתו..הוא רוצה אותי. אנחנו לא מתכוונים להתחתן ולא כלום בינתיים.. הוא לא מערב את הילד שלו בקשר שלנו לא ראיתי את הילד הוא לא יראה לי אותו אני לא לוקחת שום אחריות ולא קשורה לילד בשום אופן בשלב הזה. אנחנו ניפגשים המון הילד לא מפריע הוא נשאר אצל הסבתא ככה שאין ביכלל בעיה מהבחינה הזאת. ההורים ידעו שאני יוצאת עם מישהו בן 24 אבל לא ידעו שיש לו ילד. פחדתי לספר להם אבל עכשיו אחרי חודש החלטתי שאימא חייבת לדעת. סיפרתי לה והיא אמרה לי שזה לא בשבילי שזה גדול עליי שאני עוד ילדה והוא עבר הרבה מאוד וזה פשוט לא בשבילי ועדיף שאני יסים את זה עכשיו. חשוב לי לשמוע עוד דעות של אנשים אחרים כי בינתיים הייעצתי עם חברות טובות שלי ושתיהן אמרו לי שזה גדול עליי לא מתאים וזה הזמן לחתוך. אני באמת מאוד רוצה אותו אבל בינתיים כל מי ששאלתי אמר שזה לא לעיניין ואני עוד קטנה בשביל לקבל כזאת חבילה.. מה אתם חושבים?
 

lnz

New member
תקשיבי לאמא....

חבל להגיד את זה ככה כי זה נשמע רע, ותכלס לא משנה מה יגידו לך כאן את תעשי בסוף מה שהלב שלך יגיד לך אבל את צריכה להבין שלפעמים גם הוא טועה... ההפרש הוא בסדר כל עוד אתם באותו הראש זאת אומרת למשל 23-30 אבל בגיל שלך את עדיין לא התחלת את החייים ואת ההנאות שלהם ואת כבר רוצה לקבור את עצמך, אני לא אומר את זה מתוך כוונה רעה פשוט זה עולמות שונים, אז עכשיו לא ראית את התינוק עדיין, מה תעשי כשתיראי אותו? תהפכי למין אימא שלו לא? וזה מה שאת רוצה בגיל 17? בגיל שלך את צריכה להנות לגלות את עצמך ומי את ומה את אוהבת ולא להיות מחוייבת לבחור בגיל הזה ובטח שלא עם ילד!! נכנסת עמוק מידיי ותצאי עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדיי, כמו שאני אמרתי בהתחלה אני מקווה שתקשיבי לאמא שלך כי חבל שתקבלי את הנסיון הזה בגיל הזה, הפעם תקשיבי לראש ולא ללב.. נראה לי שלא תקשיבי כי בגיל הזה הרגש מדבר חזק אבל תנסי לראות את התמונה הגדולה ולא את העכשיו...
 
איזו סמטוחה....

תשמעי...עם כל הכאב,כמו שיעצו לך שורה למעלה,אמא צודקת. ושתביני-אני דווקא במציאות יותר בסיטואציה של החבר שלך, ומזדהה מאוד איתו,אבל מה לעשות,אם להסתכל באוביקטיביות על הדברים, בגילך זה פשוט לא מתאים. פשוט לא מתאים. צאי משם מהר ככול הניתן,ככול שתדחי את זה,יכאב יותר.
 

lnz

New member
לא נראה לי שזה יתקבל אצלה...

כי הגבת לתגובה שלי.... אבל אני אומר בכיף
 

lnz

New member
חחחח ../images/Emo6.gif../images/Emo140.gif ממש מלכה../images/Emo47.gif

כל פעם שיבוא לך פרחים תגידי לי חחח... בשבילך יש לי חנות מלאה..
 
תשארייי איתו!!!!!!!!!!!!!!!!!!11111

התשובה נמצאת בתוך השאלה! אמרת בעצמך שאתם אוהבים,הילד לא מפריע.. הכל טוב בינכם! אז למה לוותר על זה?!?! בגלל העובדה שיש לו ילד!:? לטעמי זה נורא חמוד ומתוק.. ועצם זה שהוא נשאר עם הילד ומגדל אותו,צריך רק לתת לך להבין שהוא בחור טוב ואחראי לדעתי לפחות. אל תוותריייי על זה לא משנה מה יגידו לך!!!! תלמדי לעשות מה שאת חושבת,ומה שהלב שלך אומר!
 

אקסיומה

New member
קודם כל...

הבחור לא בסדר. הוא היה צריך לספר לך על הילד עוד מההתחלה, וכך היית מחליטה אם זה מתאים לך או לא לפני שהקשר ביניכם העמיק. נשמע לי שאמא שלך וחברותייך צודקות, ולדעתי את צריכה להקשיב להן. זה לא בשבילך ולדעתי את רק תסתבכי יותר אם תישארי בקשר הזה. אני גם קצת בספק שבחור עם ילד, אפילו שהוא בן 24 (הוא בגילי. מתי לכל הרוחות הוא הספיק לעשות ילד?!) מחפש קשר סתמי שלא יוביל לשום מקום, ולדעתי זה לא יתאים לך, בגלל שאת נורא צעירה. את בכלל בגיל של הבגרויות והחברות והמסיבות, והוא בשלב של החלפת טיטולים והכנת דייסה... איך בדיוק את רואה שזה מצליח? ווא לא יכול להסתיר את הילד אצל הסבתא לנצח. מה יקרה כשתיאלצי לפגוש בילד? חשבת על זה? אני חושבת שעדיף לך לצאת מהקשר הזה ומהר. בהצלחה.
 

JD Wannabe

New member
חולק

קודם כל, זה לא שהוא חיכה חצי שנה ואז סיפר לה, כולה שתי פגישות. יש דברים שקשה לספר על השיחה הראשונה, והוא סיפר די מהר. דבר שני, העובדה שיש לו ילד, לא אומרת שהוא כבר מחפש את אם ילדיו. הוא כולה בן 24. הכרתי אנשים עם ילדים, ואפילו בני שלושים פלוס, שעוד לא עושים צעדים רציניים להקמת משפחה, אלא סתם רוצים להנות.
 
תגובה

מה מפריע לך שיש לו ילד? כל זמן שאינכם נשואים ואינך צריכה לטפל בו, זה לא צריך להפריע לך. אם טוב לך אתו, השארי אתו.
 
הוא מגדל את הילד

כשהזוגיות תתקדם מן הסתם ,היא תצטרך לקבל את הילד לתוך חייה. אי אפשר לחיות עם ילד ולהרגיש בלי,אי אפשר לחיות יחד עם הורה ובן בבית, ולהיות על תקן רק חברה של אבא, היא תתצטרך לספח לעצמה אחריות של הורה מול הילד, הרי לא נשארים כל החיים בתחילת הקשר... לא כל החיים הוא ישים את הילד אצל סבתא... ואני אומרת את הדברים בכאב, כי אני בעצמי אמא מגיל 20, ואי אפשר להביא בחור בגילי לגדל איתי את הילדים, גם לא הוגן לילדים לקבל בחור לא בשל,וגם לא הוגן כלפיו, מילא רווק מבוגר...שראה...חווה...עשה.. היא בת 17 ,מתכווץ לי הלב מהמחשבה עליה מפתחת אחריות של הורה בגילה.
 
תגובה

לדעתי, כל זמן שלא נשואים, אינה חיבת לטפל בילד. הילד שלו, ולכן הוא אחראי לטפל בו בעצמו. מובן, שאם הילד יצטרך עזרה חשובה, והיא תהיה במקום, תעזור לו.
 
וכשיעברו לגור יחד?

ונניח עוד שנתיים שלוש יש חתונה? ילדה בת 22 צריכה לגדל ילד? גם לי נורא בא להיות בפנטזיה שאהבה מנצחת את כל המכשולים,ויהיה להם אושר ועושר עד עצם היום הזה, ושוב אני מציינת שאני במציאות חיי נמצאת במקום של בן הזוג שלה דווקא, אבל ראאבק,מי שיש לו קצת קילומטראז' בחיים האלה, יודע מה המחיר הכואב שהיא תשלם. והיא תשלם,כי אלה עובדות החיים. שתלך למצוא לה איזה ילד בגילה,ותעשה איתו את השטויות שהיא צריכה לעשות בגילה.
 
תגובה

קודם כל, 22 זה לא ילדה. בגיל כזה אפשר לגדל ילד. על חתונה יוכלו להחליט כשיהיו מוכנים לכך, גם מבחינת הקשר וגם מבחינת גדול הילד והאחריות. לא צריך למהר עם חתונה. אם יגורו ביחד, יוכל להמשיך לטפל בבנו כרגיל ולפעמים להעזר בה, כשצריך משהו ממנה או כשהילד אתה וזקוק לעזרתה.
 
זה כזה שקוף שאין לך ילדים

המצב שאתה מתאר לא יתכן במציאות. אני מתארת לעצמי שההצעה שלך נובעת מחוסר ניסיון בתחום כי זה פשוט לא יתכן המצב שאתה אומר. הם לא יכולים לחיות יחד עם ילד בבית,והיא תהיה רק על תקן חברה של אבא,כאילו אין לה שום קשר ואחריות לילד,זה לא ריאלי,בשום תחום,פיזי,ריגשי כלכלי,או כל תחום אחר שקיימים ביחסים בין בני זוג שיש גם ילד בתמונה. זה לא עובד ככה,גם מבחינת הבן זוג שלה,זה לא הוגן כלפי הילד שלו להביא בת זוג על תקן עציץ, ולא שותפה לחיים ולהורות.
 
אם היית יותר מבוגרת...

הייתי מייעצת לך להשאר אבל את לא בגיל מספיק מבוגר כדי להתמודד עם אהבה+ילד וגם הבחור עצמו ילד לדעתי, אבל זאת כבר בעיה שלו תמשיכי הלאה, את כוווולה בת 17 וחצי, החיים ממשיכים ואת תראי שמהר מאוד תמצאי בחור בגילך ותהיה לכם אהבה בריאה וטובה...
 
אמא צודקת

למרות שזה שהוא נשאר לגדל את הילד מצביע עליו כעל בחור אחראי מאוד (איפה הוא היה כשהיה צריך להשתמש בקונדום אבל?). תראי גיל הוא רק מספר, אם תגידי לי שמדובר בבחור עם השכלה, עבודה קבועה, שיכול לגדל את הילד בכוחות עצמו מבחינת הזמן והאמצעים הכלכליים שיש לו (ולא הסבתא והמשפחה שלו) והוא באמת מאוד יוצא דופן מבני גילו (למרות שבלי להעליב - מה הוא עושה עם בחורה בת 17? אלא אם זה מעיד עלייך כמאוד מאוד בוגרת לגילך). תכל'ס אחד למיליון שזה יכול להצליח, אבל אימא צודקת - זו חתיכת חבילה, תחשבי למה להכניס ראש בריא למיטה חולה.
 
למעלה