לא להאמין שראש השנה מגיע

[חושבת25]

לא להאמין שראש השנה מגיע

איפה הם ימי הסמינר שהייתי מקבלת על עצמי קבלות שונות לקראת יום הדין.משנה לשנה אני מרגישה באה לא מוכנה.מלבד קנית ביגוד,בושם פן טוב וציפרניים עשויות היטב(אני הרי אמורה לשבת בחברת נשים אלגנטיות במשך יומיים)מה עם רוחניות?אני מרגישה לא טוב ולא מוכנה בקטע הזה.גם אתם חשים כך?

 

[אופי עם יופי בן]

רוחניות לא קונים בסופר

רוחניות בונים בתהליך עקבי..למה שתרגישי לא מוכנה אם רק כשמגיע אלול את מתחילה לעשות חשבון נפש?מה שאין כן בתקופת הסמינר ברור שהיית עם יותר עקרונות ועם יום מלא בתוכן שאין בו פורומים ועוד דברים שכיום קימים אצלך...הבנתוש???

 

[חושבת25]

אני מבינה

ודווקא אני טיפוס שכן חיה עם מצפון כל השנה.אני מרגישה גם שהשנה הזו כן התקדמתי רוחנית משנה שעברה.אבל ההרגשה הכללית היא שהנה ראש השנה מגיע ואני לא מוכנה.לא עושה שום דבר כדי להגיע אליו טובה יותר מבכל ימות השנה.יומי בה מלא ולא בפורומים אבל גם לא ברוחניות לצערי.

 

[חושבת25]

הערה

אמרת שרוחניות קונים עי עקביות.זה נכון,אבל יש כן את העניין שחודש אלול הוא זמן לחזרה בתשובה,זמן שאלוקים קרוב אלינו ולכן כדאי לנצל ימים אלו ולהתחזק בהם והתחזקות זו משפיעה גם על השנה הבאה.גם אם הפסקתי אותה מיד לאחר יוכ,לפחות הרווחתי את הימים הללו בהם הייתי חזקה יותר.היום אין לי את זה לצערי. אולי אני צריכה לשמוע שיחות על רה וכך אתחזק.

 

[אופי עם יופי בן]

לכן באו חכמינו והמליצו

לנו לקבוע עיתים לתורה כדי שהשעה הזו ביום תדאג תמיד להשאיר אותנו בפוקוס רוחני..אז נכון נשים פטורות מלימוד אך לא יזיק להן להקדיש שעה ביום לרוחניות לחשבון נפש וכדומה...כי זה מה שישמור על הגחלת הפנימית שדולקת בנשמה ורוצה לבעור מרוחניות...

 

[חושבת25]

תודה רבה

 

[אופי עם יופי בן]

רדי למטה

תקראי את ההודעה שלי שכתוב בנושא שווה קריאה

 

[המאושרת1]

לא לחינם לעיתים עולה השאלה,

מה עושים כשמרגישים שהלב אטום בחודש אלול ??? איך נוהגים כשמרגישים שכיפרנו על כל החטאים באמצעות כל הייסורים שעברו עלינו??? איך חשים את זעזוע קול תקיעת השופר??? איך בכלל פותחים את הלב שנאטם עם הזמן ומקיימים בדחילו ורחימו:"היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו ???" הרב עמיטל מספר: פעם בא אליי תלמיד עם שאלה כזו.ועניתי לו: "אז תפנה לקב"ה ותגיד לו שזה מה שאתה יכול.שנגמר לך וזה מה שאתה מצליח." יש זמנים בחיינו שאנו בחיפוש כזה בהקשרים רחבים.לא רק בחודש אלול.אלא בכלל. לפעמים אנחנו נחים. הלב נסגר מרוב עומס. כי כמה אפשר להיות ברצף לב הסערה בלי להשתגע??? אז משהו בפנים לוקח הפסקה למנוחה. לפעמים אנחנו פשוט חוסמים. אולי כי יש איזה רגש שאנחנו מפחדים ממנו??? אז סוגרים מדפים. וכשסוגרים-סוגרים הכל. אבל,אם נצליח להבין מה סגרנו אז נוכל גם להתמודד במקום לברוח. לפעמים אנחנו מלחיצים. מרב רצון ללב פתוח והתרגשות עד נימי נפשינו להתרגשות השמיעת הניואנסים הדקים שבנו...שמסביב... מרב כל זה לפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו בני אדם. בסה"כ כברגים קטנים על מפת התכניות של הבורא. שוכחים שהוא היה הווה ומלך שמו נקרא עוד בטרם כל יציר נברא. שבריאת העולם ויצירת האדם מעולם לא היוו תנאי למלכותו. קו המחשבה שלנו סוטה לרגע ומנחית לנו מן פקודה שהכל צריך להתנהל לפי איזו דיאגרמה מסודרת שקבענו לעצמנו בראש. שהנשמה שלנו צריכה לעבור תכנית שעיצבנו בצלמנו כדמותנו. ופשוט לא מצליחים לשחרר... לפעמים אנחנו סתם לא מבינים. ושום תשובה לא מתקבלת על הדעת. אז מה??? זה מה יש... משננים בכל עת... זה מה שאני מצליחה עכשיו. וגם בזה יש כ"כ הרבה אור....

 

[אופי עם יופי בן]

האור הגדול

זו האמונה שהכל מאתו יתברך וכמובן שזה לטובה.אך לא במה שקשור ליראת שמים שזה כבר תלוי באדם עצמו ואם אנו אטומים אז במקום לחפש תירוצים נחפש את התשובה האמיתית שנמצאת בתוכנו בלבד!זה תלוי רק בנו כנראה שאנו עצלנים או שמכורים להרגלים מגונים שמונעים מאתנו להתחיל בשינוי

 

[המאושרת1]

אנחנו,

בעיני בני האדם שלנו,התרגלנו שרק מעשים גדולים נראים ונחשבים. בעיני הקב"ה,כל התקדמות ולו הקטנה ביותר,כל מעשה ולו הקטן ביותר,נחשב. ולא רק,אלא אפילו מחשבה טובה,הקב"ה מצרפה למעשה. וזו הבעי'ה שלנו,שאנו מודדים ומכמתים את ההצלחות שלנו נטו עפ"י המעשים הגדולים הגדולים. ולפעמים,זה לא באשמתינו,זה פשוט בגלל שקו המחשבה שלנו סוטה לרגע ומנחית לנו מן פקודה שהכל צריך להתנהל לפי איזו דיאגרמה מסודרת שקבענו לעצמנו בראש. שהנשמה שלנו צריכה לעבור תכנית שעיצבנו בצלמנו כדמותנו. ופשוט לא מצליחים לשחרר. אנו שוכחים את הפרטים הקטנים,שכן הצלחנו.

 

[קליט]

העיצה לרגשות הדיכדוך, ולאי עמידה

בקבלות שאנו מקבלים על עצמינו בימים הקדושים היא ; לראות ולהתבונן מה כן השגנו בחיים הרוחניים שלנו, וזה לא מעט בכלל, וזה יתן לנו עידוד ורצון להמשיך הלאה ביתר-שאת . אפשר גם להתבונן שאכן -קשה מאוד להשתנות . ושעצם זה שאנו מאמינים בה` , ובושים ונכלמים זה דבר גדול ! אני משוכנע שהתקדמנו לא מעט בשיפור התכונות שלנו, והמצוות הרבות שעשינו השנה קדמו אותנו כמה צעדים לקראת יום הדין . אם נתבונן במה שהשגנו - זה יחזק אותנו להתמיד יותר . אז יש לנו מה להתבונן בתפילות הארוכות והמיגעות . . .

 

[שרוליק מירושלים]

גם לי יש את אותה ההרגשה

קשה מאוד

 

[אריק126]

תשובה חושבת

שהיית בסמינר לא היית את אלא עוד אחת כמו שרצו שתהיי עכשיו את בדרך למצוא את האני האמיתי שלך שייתן לך סיפוק בחיים וזה למצוא את השם ממקום יותר טבעי בתוכך אל תתבלבלי שעכשיו את ככה זה מאוד זמני ויש לזה מטרה חשוב שתמשיכי לדבר עם ה" במקומך עם הלק והבושם בהצלחה

 

[קליט]

אני מרגיש די רחוק מהשלימות

יתכן שהקב``ה ישלח לי ישועה דוקה בשנה הקרובה . כי בעבודה שלי אני עוזר המון לאנשים . דרך הפורומים עזרתי הרבה לאנשים, וקדשתי שם שמים בפורומים שונים דרך המסרים שלי . אני אוסיף עוד כמה התגברויות על המידות כמאמר חז``ל ``כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו`` וכמאמר חז``ל ``כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים`` . נכון, הייתה לי בעבר שאיפות גדולות בעבודת ה` שהתמוססו, השתדלתי הרבה, ואני עדיין משתדל להשתפר בתחומים שמתאים לי לעבוד על זה היום כמו ; חסד, אמונה ובטחון, לא לקנא, ללמד זכות, וכו` . יש דברים שאני בהם ``על הפנים`` , ואני לא מודאג כי הם בעיקר ביני לבין קוני, והוא רחום יכפר עוון, ועוד נשתפר בהם בעתיד . אני מתחזק במאמר חז``ל ``אין הקב``ה בא בטרוניה עם בריותיו``, ומה שכתוב בספרים שהמצוות שאנו עושים חשובות ומתקנות את המצב לפני הקב``ה מאוד מאוד, ותפלה מעומק הלב - נענית . אז יתכן והגיע זמן גאולתינו ! אמן !

 

[kiss 18]

תתחילי עם זה

שתקראי כל ערב משהו בעיניין של ראש השנה, יום הדין, עשרת ימי תשובה... כל ערב זה קשה, אבל תעשי השתדלות, אם באמת לא יוצא לך, או שאת מגיעה מהעבודה (?) גמורה מעייפות, אז לא כל ערב.. ולקרוא כל יום פרק או חלק אפילו קטנצ'יק בנושא.. תרגישי טוב עם עצמך אח"כ.. שעשית משהו מועיל באמת בשביל עצמך. וזה יחלחל בך לאט לאט, אל תתחילי מיד בבום לקרוא הרבה, אלא חלק קטן.. יש היום ספרים כאלו שלא מדברים גבוהה גבוהה.. שכל אחד יכול להבין, ככה שיש בזה פלוס כלשהו. ובעיניין הקבלות, אל תיקחי קבלה גדולה שיהיה לך קשה לעמוד בה, אלא אפילו קבלה קטנה אבל שאת עושה אותה בצורה-- מושלמת! ולאט לאט שאת רואה שהקבלה הזאת כבר הרגל שלך, את יכולה לקחת קבלה גדולה יותר...

בהצלחה.