לא ישנה בלילה וזקוקה לעזרה

[shesh14]

לא ישנה בלילה וזקוקה לעזרה

בני בן שבועיים וחצי, יונק הנקה מלאה. בימים הוא יונק כל שעתיים שלוש במשך כשעה,והוא ילד רגוע. הוא עולה במשקל, עושה קקי ופיפי וכשהוא לא יונק הוא ישן. אבל בלילות האחרונים הוא ינק כמעט רצוף מהשעה 23:00 ועד 03:30 בלילה. עם הפסקות של עד חצי שעה, ושוב בכי נוראי שנרגע רק בהנקה. האם מדובר בגזים? מה אפשר לעשות? קשה לי מאוד ככה, אנחנו לא ישנים והתסכול גדול. הציעו לי לשאוב חלב ולתת לו בקבוק אחד שאוב בלילה או אפילו לתת לו בקבוק אחד של תחליף חלב אם בלילה. אני מאוד רוצה להתמיד בהנקה מלאה אבל עוד כמה לילות כאלה אני בהחלט עלולה להישבר, מה גם שאני מוצאת את עצמי כועסת עליו נורא ומאוד לא אוהבת את זה! מה אפשר לעשות?

 

[mulani]

../images/Emo24.gifאת בטח הרוסה , , ,

מסכנה, יש סיבה הימנעות משינה נחשבת לעינוי יעיל במיוחד. אני לא מכירה אמא שלא עוברת את זה בין אם היא מניקה או לא. יש כמה טיפים שאולי יוכלו לעזור לך. קודם כל - במהלך היום כאשר התינוק ישן - גם את צריכה לישון. זה לא הזמן להספיק כל מיני דברים כמו סדר, נקיון או כביסה. אם צריך ואפשר אז תבקשי/תשלמי על עזרה בהתחלה או בזמנים קשים כאלו ותשני קצת ביום. גם הגוף שלך צריך להבריא. את יכולה גם לשים את בנך לידיך במיטה כך שאת לא צריכה לקום בשביל להעניק אותו בלילה. העיקר לקחת את הזמן ביום לנוח - הימים של לישון כל הלילה נגמרו בינתיים אבל זה לא תמיד יהיה כל כך קשה. אם תרגישי שאת כל כך לא אוהבת אותו שאת על סף לעשות לו משהו - זה הזמן לתת אותו לזוג ידים אחרות ולישון להתייעץ עם רופא.

 

[Arfilit]

../images/Emo24.gif נשמע קשה קשה

נשמע שהבן שלך קצת החליף בין יום ללילה - וההפסקות היותר ארוכות שלו הן ביום דווקא. עצה טובה שאני קיבלתי בענין זה - היתה לחשוף את התינוק לאור יום טבעי (לא אור חשמל). אור השמש הוא זה שגורם לגוף שלנו להפריש הורמון שמבדיל בין יום ללילה - וזה יכול מאוד לעזור לו לסדר את העניינים. בשבועות הראשונים אני הייתי מאוד פנאטית בענין - ביום שלא יצאנו מהבית - הייתי פותחת את כל התריסים ומקפידה שייכנס אור שמש הביתה. גם השינה של הקטנה במשך היום היתה באור (לפעמים קצת פחות דרמטי -אבל אור). (אגב - זה בכלל הרגל טוב בעיני - להיות מסוגל לישון עם קצת אור/רעש במשך היום - שכן קשה מאוד להחשיך ולהשקיט את הבית מדי יום ביומו כשהקטנצ'יק נרדם.) מעבר לכך - מה שמולאני אמרה נכון מאוד וחשוב מאוד וחכם מאוד - את חייבת חייבת חייבת להצליח לישון איתו במשך היום. פשוט - עד שהוא יסגל לעצמו שעות שנוחות לך, תסגלי את לעצמך שעות שנוחות לו. אין ברירה - אחרת את תתמוטטי. לגבי שאיבה או תחליף - הייתי נזהרת בשלב הזה - אם בכוונתך להניק בסך הכל הנקה מלאה. שבועיים וחצי אחרי הלידה יצור החלב שלך עוד לא מבוסס ועוד לא מאוזן ולא הייתי ממהרת לשגע את המערכת הרגישה הזו בשלב כל כך מוקדם. אבל - מצד שני - יש אמהות ששואבות מהרגע הראשון - ככה שאולי שוב - החששות שהיו לי מדברים מגרוני (וממקלדתי...). ולגבי הכעס - זה הכי טבעי בעולם. אל תהיי קשה עם עצמך. זה לא משהו רציונלי, וזה לא משהו שתתרגמי למעשים (אני מקווה. אם אני טועה אז זאת כבר בעיה...) - וזה לא אומר שאת לא אוהבת את הבן שלך אהבת נפש. את פשוט בשלב שהוא נורא נורא נורא קשה - וכעס הוא חלק מהדרך שלך לפרוק את זה.

 

[הילהל]

../images/Emo24.gifעינוי של ממש../images/Emo24.gif

את נשמעת בדיוק בדיוק כמוני לפני אי אלו חודשים. כולל התחושות הקשות והמבהילות האלו בלילות (אצלי זה היה משהו כמו "למה החלטתי להפוך לאמא?" וגם "אולי נמסור אותו לאימוץ ונשכח מכל הרעיון המטופש הזה?"). כרגע זה נראה כאילו זה נמשך נצח. אבל ברגע שזה ישתפר (וזה ישתפר) לא תאמיני כמה שזה נראה כמו כלום זמן, לעומת כמות הזמן שיש לך להנות מההורות וממנו. מה עושים בנתיים? הכי חשוב: לתרגל את המשוואה תינוק ישן=אמא ישנה. וזה ממש לא משנה כמה כלים יש בכיור או בגדים בערמת הכביסה. את חייבת לישון! בלי שינה אין חיים שפויים. דבר שני (שעוזר לראשון): גייסי לך עזרה. בעל/אמא/חמות/אחות/חברה כל מי שרק יכול ומוכן. שיעזרו לך בעבודות הבית, שיביאו לך אוכל מבושל טעים ובריא, שיקחו את הילד לחצי שעה בזמן שאת עושה מקלחת טובה ושותה כוס תה. לא להתבייש ולהעזר בכל מי שרק מוכן. צריך גם לעזור לבנך להבחין בין יום ולילה - ביום שהבית יהיה מואר ועם הרבה גירויים מעניינים (מוזיקה,ף מוביילים, דברי איתו) ובלילה חשוך ושקט. לאט לאט הוא ילמד מתי כיף להיות ער ומתי לא. עוד דבר - עניין הגזים. כדאי ללמוד איך לעסות אותו בערב, כדי להקדים תרופה למכת כאבי הגזים (אפשר ללמוד מספר ואפשר לעבור סדנה. כאן בפורום יש 3 מנחות סדנאות כאלו). המון מזל טוב על התינוקי החדש (ששמו?).

 

[Shellylove]

אוי, אני זוכרת את הלילות הללו

(ומתכוננת לחוות אותם עוד 3-4 חודשים שוב מחדש). ברוכה הבאה, יקירתי, למועדון האימהות, זהו מועדון אקסקלוסיבי שאליו מתקבלות רק מי שישנה מכסימום 6 שעות ביממה. זה קשה, אני יודעת וגם קשה לא לכעוס (ואז להרגיש אשמה וטמטום- כי על מי ועל מה את כועסת בדיוק?). אני מבטיחה לך שזה ישתפר (רק לא מתחייבת על לוח זמנים). העיצות שערפילית ומולני נתנו הן מצויינות. עוד עיצה: בשבועות הראשונים הייתי נכנסת למיטה בערך ב-20:00 או 21:00 לישון עד שאבא היה הולך לישון או שהיא היתה מבקשת לאכול (בערך בחצות) ואלו היו 3 שעות השינה הכי טובות שלי ביממה. אל תשכחי שאת גם אחרי לידה ומתאוששת פיזית ונפשית. הקריירה שלך כרגע זה להיות אמא ומניקה- זו העבודה שלך והיא full time job. תלמדי להיעזר במי שאפשר לכל שאר הדברים בבית (או שתלמדי להתעלם מערימות כביסה וכלים

) ותשגיחי על עצמך. ברוכה הבאה אלינו

 

[יעל של עצמה]

אולי הוא בקפיצת גדילה?

אור שלי, עשה את קפיצות הגדילה שלו גם בלילה. זה נשמע כמו קפיצת גדילה. אני הייתי מחכה שבוע כדי לראות אם יש שינוי ורק אז מחליטה על דברים דרסטיים. בינתיים- לישון כל אימת שאפשר בבוקר!

 

[יעל של תום]

../images/Emo45.gif גם לי ישר זה קפץ לראש

נשמע כמו קפיצת גדילה לילית, ואם זה אכן כך, הרי שזה עניין של כמה ימים ובסוף זה חולף. הפתרון שאני יכולה להמליץ לך בינתיים, חוץ מלהקפיד לישון כשהוא ישן, גם אם זה במשך היום ויש כלים בכיור. עוד יותר עוזרת לדעתי היא לינה משפחתית. כך תוכלי להניק בשכיבה, לעיתים אפילו תוך כדי שינה או לפחות מנוחה, והקושי יהיה פחות נורא.

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif גם אני מסכימה עם היעלות ../images/Emo13.gif

 

[bluefish]

אני מצתרפת לעצות שקיבלת

אני רק יכולה להוסיף שלי מאד עזר שמישהו יהיה נוחך בזמן שאני ישנה. פחדתי להרדם איתו לבד בבית כי פחדתי שמרוב עייפות אשן חזק מידי ולא אשמע אותו אם הוא יבכה. כך יכולתי לישון יותר טוב ושהיה צריך העירו אותי. עוד טיפ שקיבלתי בישביל להבדיל לו בין יום ולילה, בנוסף לחשוף אותו לאור יום זה לא לתת לו לישון בשקט ביום. זאת לא אומרת להעיר אותו בכוונה אבל גם להכניס אותו לחדר חשוך ושקט שהוא ישן במשך היום אלא להשאיר אותו באור ובסביבת אנשים שמדברים ורעשים רגילים של בית. אני מקווה שסדר היום שלך ישתפר. אני זוכרת שזה נורא קשה בהתחלה.