אילין, שובינסקי וכל השאר
אפרים אילין בנה את מפעל "קייזר פרייזר לישראל" בשנת 1951 וייצר שורה של מכוניות ממפעלים שברובם היו כושלים או בסוף הדרך: קייזר פרייזר נסגרו בשנת 1954, רנו נתנה לו להרכיב עד שלא חידשה את החוזה ב 1959, סטודיבייקר הרכיבה את הלארקים עד שהיא עצמה נסגרה ב 1965, הינו ייצרה את הקונטסה והבריסקה עד שהפסיקה עצמה לייצר כלי רכב פרטיים ועברה למשאיות. מה שכן הורכב כל הזמן היו רכבי ג'יפ לגילגוליהם השונים. זה בקיצור נמרץ. לבסוף נמכר המפעל לשובינסקי, בשנת 1968. שובינסקי חבר ללדיסלב שנלר, בעל בית מלאכה קטן במפרץ חיפה שהרכיב תלת גלגליים של רליאנט האנגלית. הוא יזם רכב 4 גלגלי וכך נוצרה הסוסיתא, בשנת 1958. אחר כך, לצד הסוסיתות יוצרו הוורסיות השונות שלה, כרמל, גלבוע, רום וכו' וגם רכבים נוספים שהבולט בהם "סברה ספורט". עם הידוק הקשרים עם חברת ליילנד, יוצרו כאן גם הטריומפים. שובינסקי השתלט גם על ליילנד אשדוד ועל ייבוא הרויאל טייגרים וזכה למונופול על ייבוא האוטובוסים והמשאיות, בשנות הששים. בתחילת שנות השבעים נאלץ שובינסקי למכור את המפעל שלו לכור ואחר כך לאורדן ולבסוף הכל נסגר(סוף 1981). בנצרת הקימו סוכני פורד בישראל, "מכשירי תנועה" את המפעל בגיבויו של הנרי פורד השני שאף ביקר שם. הורכבו שם אסקורטים וגם הרכבים הצבאיים הידועים לנו, האביר לגלגוליו והסופה. אגב, מפעלי נצרת הם מהבודדים בעולם שמותר להם להשתמש במותג "ג'יפ". זה בקצרה. ולשאלה למה אין תעשית רכב כאן? כי זה לא כדאי. השוק קטן מדי ויותר זול לצרכן ולמשק לייבא מכוניות מוגמרות. המוצר התחבורתי האזרחי היחיד שאולי שווה לייצר כאן אלו ה..אוטובוסים, המורכבים בעבודת יד במה שאני קורה יותר מסגריה גדולה מאשר מפעל רכב...
