לא יכולה יותר

optimismo

New member
לא יכולה יותר

החיים קשים לי מידי...הוצאתי את המזוודה ואינני מסוגלת אפילו לחשוב מה לשים בה ולא מפסיקה לבכות.אין לי יותר כוח להתמודד. רוצה למות....והכי עצוב זה שאין למי להתקשר,מישהו שיגיד לי שאני מקסימה ושחבל עליי...אני לגמרי לבד..ואם אני לוקחת את הכדורים אף אחד לא ישים לב שהלכתי.הקיום שלי פטתי...אפסי.לא מוצאת יותר טעם...איזב כאב...כואב לי כואב לי......
 

מ146

New member
אופטימיסימו יקרה

אז בזה הרגע אני מודיעה לך: את מקסימה ביותר!!! וממש,אבל ממש חבל עליך!! וחאם תקחי כדורים,ימיתי שלך,תשים גם תשים לב שהלכת,וחייה יהרסו בו בשניה!! תתיחסי לזה שאת באה לארץ כאל נקודת מפנה בחייך.נקודה חיובית שאת עושה בכדי לשפר לעצמך ולימית!! אל תתני לכאב להשתלט עליך חמודה.השתלטי את עליו.זיקפי ראש והאמיני בעצמך ובעתיד.הכלן עוד יסתדר לך.את תיראי.היי חזקה.שולחת לך חיבוק ענק!!
 
אופטימיסמו את אדם נפלא../images/Emo140.gif

הקיום שלך לא פתטי יקירה...נהפוך הוא את השראה רבה להרבה נפשות כאן בפורום.. אני קוראת אותך לפעמים בשקט בדממה שואבת ממך ומילותייך הרבה כוח ועוצמה. את לא מודעת כנראה לטוב שאת עושה כאן עבורנו,את חיונית ומהווה הרבה השראה,לי ובוודאי לרבים אחרים פה בפורום. בבקשה אשה יקירה היי חזקה ובכך תחזקי גם אותנו.. צמאים לכל מילה ומידע על שקורה איתך. בברכת חג שמח והרבה חיבוקים. את לא לבד,אנחנו איתך בלב ובמחשבה.
 

optimismo

New member
השפלתי את עצמי

היום,כמה ימים לפני הנסיעה ארצה אמרתי למ.שאני נורא אוהבת אותו והתחננתי שישנה את דעתו.הוא אמר לי שכשאחזור מישראל הוא ישכור לי דירה משלי ושהפרידה רשמית.אני חושבת על לשבת לבד בדירה ריקה במקום שאין לי בו שום דבר ואף אחד,בימים שימיתי תהיה אצלו,ואינני יכולה לשאת את המחשבה איזו בדידות אני עומדת לחוות.אין לי אף אחד.אין לי מה לתת לימיתי אם אהיה עצובה ואינני מוצאת את השמחה.אני אוהבת אותו וזה שהוא לא רוצה להיות איתי משפיל אותי.האהבה שלו היתה הכל בשבילי,וגם אם תגידו לי שאני מטומטמת ושאני טועה לא אוכל להקשיב.בלי אהבה החיים שלי לא שווים. אני לא אחזיק מעמד בדירה לבד....אני אדם שזקוק לחברה.איך הוא יכל להרוס לי את החיים ולנפץ את הכל בידיעה שאני כ'כ אוהבת אותו? לא יכולה לסבול את הנטישה הזו...אין לי אף אחד אף אחד ואני לא יכולה להחזיק מעמד לימיתי...איבדתי את הטעם ...אני מפחדת מהבדידות והעצב שעוד אצטרך לעבור ולחוות ועדיף לי למות מאשר לעבור את זה.אני אוהבת אותו. החיים שלי הרוסים
 

אופירA

New member
מנהל
תתחזקי ותתעודדי

קיבלת תגובות כאלו מקסימות, שהתרגשתי נורא. כמה כוח ועידוד ואמונה אמיתית ביכולות שלך. אני בטוחה שמהכוחות של האהבה שלך, שכרגע רק מרגישים לך הרס - תצמחי לחיים בריאים יותר ואמיתיים יותר. אני לא מאמינה שתהיי לבד. את אדם שיש לו חברות אמת - גם אם לא הרבה - ואדם מאוד זוגי. אני בטוחה שגם אם תגורי בדירה לבד בספרד, תמצאי במשך הזמן בן זוג על בסיס של אהבה בריאה יותר מאשר האהבה התלותית והמשפילה שהיתה לך עד כה. אולי האהבה הזו תהיה פחות מסחררת, אבל יותר שמחה ויציבה. יותר אמיתית. אני פשוט בטוחה בזה בלי שום ספק. את אדם מאוד אנושי ומחובר לאנשים, ולכן את רואה את המציאות כל כך שחור כרגע, משום שאם אכן תהיי לבד ורק תחכי לפגישות עם בתך - אלו חיים שמאוד לא מתאימים לך ולא תוכלי לשרוד אותם. אבל לא אלו יהיו החיים שלך, תהיי בטוחה. את תהיי מוקפת בחברים, ויהיה לך בן זוג אמיתי, מהסוג שמעריך ושאת מעריכה. תאמיני שהכל רק זמני מאוד. אולי כרגע תרגישי מושפלת - הבת שלך לא גרה בביתך, ורק באה לבקר פעמיים בשבוע. אבל אני מבטיחה לך שגם במצב הכי גרוע - בפעמים שהיא באה יהיה לך כוח לתת לה ולא להיות עצובה, ותדעי שזה השקעה לטווח הארוך, לשנים שהיא תהיה בחורה ואשה ונשואה ואם - ואז תרגישי סיפוק עצום מההשקעה שהשקעת במה שהענקת לה, ובמה שהקרבת בעבור אושרה. ובפרט שאי אפשר לדעת מה יהיה מחר ובעוד רגע, והכל יכול לקרות, גם ההפתעות שאת לא מעיזה לצפות להן. אז תקווי ותאמיני ותתעודדי ותאזרי בסבלנות. הרע הוא זמני מאוד, וסוף האמת והצדק לצאת לאור. זכרי זאת ותתעודדי. אל תפחדי ואל תאמיני לפחדים שלך. שכנעי את עצמך כל הזמן שהפחדים אינם אמיתיים, אלא רק תופסים נפח עצום. תאמיני שתהיה לך חברה ויהיה לך בעל (או שהחיים יתהפכו והוא יגלה שטעה טעות מרה, או שממרחק תשקע ההערצה והאהבה לבעלך זה ושוב לא תסבלי ממנה), ושהדברים לא יהיו גרועים כ"כ כמו שהם נראים לך, ובתך תרצה לגור אצלך ולקבל את תמיכתך בחייה.
 
../images/Emo201.gif../images/Emo23.gif../images/Emo201.gif

יקרה שלי,,,נשמה שלי,,,, עושה לי עצוב שאת מרגישה ככה גם אני מרגיש ככה הרבה פעמים ולא יודע אייך לרפא את עצמי,,,, אני ממש יכול להבין אותך ולהגיד לך בזמנים קשים שיהיה שיהיה טוב זה לא קל אם את בוכה זה לא בושה אם את עצובה זה לא בושה לפעמים בכי עוזר קצת להירגע אני אומר לך מפה למרות שזה רחוק וקר דרך מסך מחשב שאת מקסימה לבטח, ואישה טובה , טובת לב ,,,ושלצערנו החיים זימנו אותנו למקומות קשים וצריך להתמודד באומץ ונחישות,,,, להיות חזקים מול אתגרים מאוד קשים, להתחזק לאט לאט, עד שיחזור השלום בתוכינו אם את "תלכי" חס וחלילה כמו שכתבת ,,, יהיו אנשים שישימו לב תאמיני לי שיהיו אני לבטח אחפש אותך אבל חס וחלילה אל תנסי אפילו לךעשות צעד כזה אני רק רוצה להראות לך שכן יש אנשים שאיכפת להם ממך ושתחזרי לארץ אני מקווה שהורייך שם בקיבוץ יכולו לעזור לך,,,להפנות אותך למטפלים טובים או משהו כזה אני רוצה לשלוח לך מהארץ אצלנו סוכות,,,חג בחוץ אצלנו בלב חושך רוצה לשלוח לך רק התחזקות ושילוב כוחות ויידים במלחמה הזו נגד הכאב שלך באהבה ישראל
 
למעלה