לא יכולה יותר

[אורora]

תראי

1. קודם כל זה לא אנחנו , זה את. 2. דבר שני זה לא מספיק שמאלי להתדרדרות. 3. דבר שלישי החוקים של הפורום הקודם אינן חלים פה. כאן מותר להשמאל כרצונינו ולא יהיו נזיפות

 

[קַמִילִOn]

תראי

1. זו לא רק אני, זו גם את, שכבר תורמת 2 הודעות להשמאלת השירשור. 2. מתי זה מספיק שמאלי להתדרדרות? 3. אבל את זו שנזפה בפורום הישן על התדרדרות. אל תנשלי אותנו מנזיפותייך! נזיפות של אחרות ממילא לא היו רלוונטיות...

 

[אורora]

אני מעולם לא נזפתי

אני רק ציינתי עובדה. מי שנזף וקבע את החוקים נישאר שם

דבר שני יש לי משך חדש גדול מאוד אז אני רואה הרבה יותר שמאלה

 

[קַמִילִOn]

איפה קונים משך כזה?

 

[catנוע]

../images/Emo45.gif וזה גם מה שאני ניסיתי להגיד

שלהתנתק לגמרי פירושו שלילד לא תהיה סבתא. ומגיעה לו סבתא. גם כזאת שלא מארחת אלא בגינה הציבורית (

) ולהוריד ציפיות (לנמוך או בכלל) זאת הדרך היחידה בעיני להתמודד עם סיטואציה כזאת. (וכן, גם אני למדתי להוריד הרבה ציפיות, אם כי לא יכולה להתיימר להבין את המקום ממנו את באה).

 

[אמא אמא היחידה]

אבל יש להנמיך ציפיות, אני עושה את

זה כל חיי הבגירים, אבל אז היא באה, אחרי ריב גדול והתפיסות, ומתחילה להבטיח מיליון הבטחות. מזלה שרק לי ולא לילד (מאחר והוא כמעט לא מדבר היא מתיחסת אליו כאל תינוק שלא מבין כלום.... חסר לה שתתחיל להבטיח לו דברים!) בהתחלה אני אומרת לעצמי לא להקשיב, היא לא תקיים, אבל היא מאוד משוכנעת בעצמה שהפעם זה יהיה אחרת. ואז אני מאמינה. ונופלת שוב, כי זה נשאר בגדר הבטחות, אין אפילו מימוש אחד ויחיד... יש לי באיזה מקום מכתב שהיא כתבה בכזו סיטואציה לפני שנה. מכתב התחיבות. יודעות מה אפשר לעשות עם הניר? (וזה כואב, זה לא ניר עדין

)

 

[catנוע]

לעשות ממנו טיסן?

יקירתי, אז אולי הגיע הזמן להפסיק להאמין? (למרות שזה בודאי מפתה מאוד להאמין ולחשוב שהפעם זה יהיה אחרת). תזכירי לעצמך שמה שחשוב בעולם זה המעשים של האנשים ולא המילים שהם אומרים, ואל תאמיני שוב ושוב. מצטערת שגם לילד היא לא מתייחסת כפי שהיית רוצה

עדיין, אני בטוחה שעדיף לו עם סבתא מאשר בלי, לפחות כרגע. אם היא תתחיל להבטיח לו הבטחות ולא לקיים פעם אחר פעם, יתכן ואשנה את דעתי.

 

[אמא אמא היחידה]

גם אצלך היא סבתא בעיקר

כדי לספר לחברות או חברים שלה כמה היא סבתא טובה? אם את הית שומעת את הסיפורים הית חושבת שזו הסבתא המדהימה ביותר ביקום

הבעיה שכשהיא איתנו היא לא ממש עם הילד. דבר ראשון כשהיא מגיעה זה לעשות סיבוב בבית ולהעיר הערות

אחר כך הוא רוצה לשחק והיא מתרצה ומשחקת עימו מעט. ואז מתחילה לקטר כמה הוא ילד קשה ודורש המון תשומת לב. (והוא כלכך לא כזה!) בכל אופן, לביקור החודשי שלה, אם הוא לא מתבטל בגלל אירוע זה או אחר שיש לה, הוא מחכה שבוע. בלי להשקיע היא יכולה ליהיות כל עולמו - אז כואב הלב כמה זה היה אם כן היתה משקיעה. שלא לדבר על הבכי "תה תה" שלו במשך השבוע. הוא כבר מספיק גדול להבין... בכל אופן, לא יודעת אם כרגע, עוד חלשה מהמחלה, יש לי כוח להתמודדות איתה. ממש לא מרגישה שיש לי את האנרגיה למה שזה גורם לי.

 

[קַמִילִOn]

ברמת הציפיות שלו את יכולה לשלוט.

אני בטוחה שהוא לא יודע לספור מתי עובר חודש. הוא ממתין שבוע לפני כי את אומרת לו שעוד שבוע סבתא מגיעה. אם הוא לא ידע שהיא אמורה להגיע בסוף השבוע, הוא לא יבכה "תה תה".

 

[catנוע]

למה הוא מחכה?

אל תספרי לו שהיא מגיעה, עד שאת יודעת שהיא עולה במדרגות. זה מה שאני הייתי עושה לו הייתי במקומך. ועוד שאלה, אם אפשר (את לא חייבת לענות) למה אתם לא מבקרים אותה? אולי זה יהיה עדיף? ככה לא תתעצבני שהיא מסיירת בבית שלך ומעירה הערות (יודעת מנסיון כמה זה מעצבן), וגם יהיה לך ולו ברור שעכשיו תראו את סבתא, כי אתם בדרך אליה ולא צריכים לחכות שהיא תבוא אליכם.

 

[גשם111]

היות ואני במציאות כ"כ שונה

קשה לי לשלוח תובנות אז שולחת לך

גדול. ומקווה שתצליחי איכשהו ללכת בין הטיפות, לשמר לילד את סבתא ולא להיפגע יותר מידי.

 

[מינה סתם]

מצטרפת ../images/Emo24.gif

גם אני במציאות שונה לחלוטין ולכן קשה לי לייעץ ובטח שכואב לשמוע

 

[אורora]

את יודעת מה

את צודקת ולא צודקת. יכול להיות בכל הדברים שכתבנו כאן לא היתה אמפטיה לרגשות של אמא היחידה. הרבה יותר קל להתסכל מבחוץ ולהגיד בקור רוח קחי מה שהיא נותנת ושמרי על קשר למען הילד מאשר להיות בתוך המעגל של בת שמרגישה יתומה וצריכה להתעלם מהרגשות שלה. ומצד שני הראיה ה"קרה" מבחוץ היא מאוד נכונה. עדיף יחסים קרירים מנתק. עדיף סבתא של פעם בחודש מאין סבתא וכו. ואם היא תצליח לעבוד על עצמה ובאמת להוריד ציפיות ולא לחכות לכלום היא פחות תכעס ויהיה לה קל יותר. כן, קל להגיד אבל עדיין ניראה לי שזה מה שנכון לעשות. אבל אני רוצה לסייג. אני לא שם ואני לא חווה את מערכת היחסים. יש נקודות שבהם עדיף לא להחניק ולבלוע ולהוריד ציפיות רק כדי שיהיה קשר. יש סיטואציות שעדיף לנתק. זו לא הסיטואציה שתוארה כאן (לעניות דעתי) אבל כמו שאמרת יש היסטוריה ולנו אין מושג מה היא. רק את אמא יחידה יכולה לדעת אם מחיר קיום היחסים במתכונת המצומצמת לא שווה את הסבל ןהעצבים שהוא מביא. לזה אף אחת מאיתנו לא יכולה לענות

 

[gezers]

שלחתי לך מסר..

כי כ"כ מזדהה איתך..

 

[אופירה10]

תראי

אם אחת מבנותיי היתה אומרת (בבגרותה) שהיא יתומה - הייתי נפגעת עד עמקי נשמתי. מעליב זו מילה עדינה מדי. את בעצמך אמא - איך היית חשה אם היו אומרים עליך שאת מתה? (כי זה מה שבעצם אמרת עליה - אם את יתומה!) ואת מספרת שאת אומרת זאת שנים רבות!! למי שמסתכל מהצד התחושה מאד לא נעימה.... לדעתי הבעיה שלך עם אמך היא הציפיות הגבוהות. את רואה בעזרה מצידה משהו שחובה עליה לעשות, בעוד היא בכלל לא חשה חייבת. אולי אם לא היית מצפה ממנה - לא היית כל כך מתאכזבת. נכון שברוב המשפחות "הרגילות" ההורים עוזרים לילדיהם, אבל את לא ניחנת באמא שתחשוב כך ובצער רב תיאלצי כנראה להשלים עם העובדה הכואבת הזו. תיראי, גם לי יש סיפור ארוך עם אמי. ומה אגיד לך - אין לי עזרה ממנה. היה בינינו נתק מוחלט במשך שנים ארוכות מאד (14 שנים, ליתר דיוק...), אבל כשילדתי את בתי הבכורה הבנתי שבתי זקוקה לסבתא וחזרנו להיות בקשר. בחמש שנים שעברו מאז ידענו עליות ומורדות ובעצם כל הקשר בינינו הוא "על שברי ביצים" ואני לא מצפה ממנה לעזרה. אבל בנותיי זקוקות לסבתא ולפעמים אני ממש מתאפקת מלזרוק את כל הקשר הזה לעזאזל. אגב, גם בשנים של הנתק - מעולם לא עלה על דעתי להגיד שאני יתומה... אני מקווה שהבנת את מה שניסיתי להגיד. שמרי עם אמך על קשר כלשהו רק עבור הדור הבא ועזבי את החובות שלה כלפייך. מזלך שיש לך דודה נפלאה שכזו - הלוואי עלי!!

 

[gezers]

אם תהיי אמא זה לא יקרה..

אמא זה לא רק מילה, אמא זה מהות, זה מפעל חיים, באמהות צריך להשקיע ולרצות באמת להיות כזו! אמא שלא נמצאת שם עבור ילדיה כשהם זקוקים לה, ודווקא אם היא נמצאת פיזית אך נעדרת רגשית, זה קשה יותר, היא לא אמא בעיני.. מנסיון. לצערי..

 

[catנוע]

../images/Emo24.gif

(הייתי רוצה לתת לך אמיתי, אבל זה מה שיש כרגע.) אני שומעת את הכאב שלך. לפחות את יודעת שלבת שלך יש אמא שנמצאת בשבילה מתי שהיא רק תצטרך

 

[אורora]

../images/Emo201.gif

מאוד עצוב לשמוע.

 

[גשם111]

../images/Emo24.gif ותודה על האמירה הזו

 

[הילה ד1]

את לא ילדה יתומה - את מפונקת ../images/Emo122.gif

אני יודעת שאולי אני אהיה במיעוט אבל אני חייבת לאמר דברים אלה. לפי דעתי את מצפה יותר מידי מאמא שלך - בעוד שאת לקחת את ההחלטה שלך , של חייך - להביא ילד לעולם ואני בטוחה שעשית את זה בלי ממש להתייעץ עם אמך וכמה זה מתאים לה. אני חושבת שאת צריכה קודם כל להתקשר עם אמך ולבקש את סליחתה לגבי השטויות שאת מוציאה מפיך - "אני שוב יתומה...", איך תחושי אם באמת מרגע הוצאת השטויות האלה מפיך באמת תהפכי ליתומה - איך תרגישי? איך תכפרי על זה? אני מקווה שתגלי קצת בגרות יחד עם כל כעסיך באשר הם ותבקשי סליחה גדולה מאוד מאמך. וגם מציעה לך להפסיק לצפות מאמך לדברים שאולי לא מתאימים לה - את עשית את ההחלטה - את צריכה "לשאת" בתוצאות - והתוצאות הם נהדרות גם כשאת חולה וגם כשאת מרגישה לא טוב - תתמודדי יש לך דודה מקסימה שעוזרת לך - טוב מאוד תעזרי בה את גם יכולה לקחת עזרה בתשלום. אבל ת ת ב ג ר י כבר אמא שלך לא חייבת לך שום דבר, וזה שאת אומרת שטויות כאלה זה לא דבר מקרב זה מרחיק אז אם את רוצה שאמך תהיה איתך - דברי איתה, תלבנו את העניינים, תבקשי סליחה ענקית ותצאו לדרך חדשה