השבילים החדשים הם במפלס הכביש אך הם מופרדים ממנו עם אבני שפה מוגבהות, מהסיבה הפשוטה שאנחנו בישראל ואם לא תהיה הפרדה כזו השבילים יהפכו מהר מאוד לחניות לנהגים ש״רק עוצרים לרגע״. זה אמנם עדיין קורה פה ושם גם עם ההפרדה הקשיחה אבל הרבה פחות מרחובות בהם אין הפרדה כזאת, כמו שינקין למשל.
ברוב הרחובות הראשיים בתל אביב ממערב לאבן גבירול/יהודה הלוי (שינקין, בוגרשוב, פרישמן, גורדון) יש מיסעה של כ6-7 מטרים ועוד פחות מכך ממערב לדיזנגוף. כדי לייצר בהם שבילי אופניים רחבים יותר מהסטנדרט הנוכחי בלי לצמצם את המדרכות או לפגוע בעצים יהיה צורך לסגור את חלקם לתנועה לחלוטין ולצערי אין לכך היתכנות כרגע, לא תחבורתית ולא פוליטית. גם בשדרות כל אחת מהמיסעות היא ברוחב דומה ואני בספק אם זה אפשרי במצב הנוכחי לסגור את חלקן או להפוך אותן לחד סטריות. חשוב לציין שלצורך הקמת הרשת בסטנדרטים הנוכחיים בוצעו ועוד יבוצעו שינויים מאוד דרסטיים (במונחים ישראליים) להסדרי התנועה והחניה בעיר, ואלה כאמור הסטנדרטים הגבוהים ביותר שניתן לבצע בלי לסגור רחובות ראשיים בעיר לתנועה לחלוטין. גם השינויים האלה לא מתקבלים בברכה בקרב תושבי העיר (בלשון המעטה) וכבר נראה שישנם מקטעים שביצועם מוטל בספק בגלל התנגדות ציבורית. אני בטוח שאם ינסו לבצע שינויים דרסטיים עוד יותר במצב התחבורתי הנוכחי בעיר ההתנגדות תהיה כל כך חזקה שהתוכנית כולה תלך לפח, בבחינת ״הטוב מאוד הוא האויב של הטוב״. אולי לקראת סוף העשור, אם שלושת קווי הרכבת הקלה יופעלו עד אז, המטרו יהיה באופק, תקני החניה יצומצו ותופעל אגרת גודש, דעת הקהל תשתנה והשינויים האלה יהיו אפשריים.
לגבי החשש ממערכת X, תנוח נפשך, העירייה לחלוטין מכוונת לרשת שתי וערב, פשוט בסטנדרטים יותר נמוכים ממה שאתה היית רוצה לראות.