בעלך אוהב גם אותך וגם את הבת שלו
ברובד שונה כמובן - אותך הוא אוהב אהבת בעל לאישה, ואותה הוא אוהב אהבת אב לבת. ההבדל הוא שאת עושה לו טוב והיא עושה לו רע. בעלך נשמע מפיך כבןאדם טוב וככזה הוא לא ינתק קשר עם בתו. היא הבת שלו ואין מה לעשות. לכן מה שאני הייתי מציעה לך, להתרחק ממנה ככל האפשר, שלום קר, לא להיכנס איתה לעימותים או ויכוחים. שקט שקט. והכי חשוב: אל תדברי עליה עם בעלך, תשתדלי לא להזכיר אותה בביתך כלל. ואם בעלך מודע למערכת היחסים ביניכם עדיף אפילו שתגידי לו את זה. שקט שקט. אבל, אם בעלך יזכיר אותה בעניין מסויים, הסכיתי והקשיבי לליבו, אל תביעי עמדה, אל תפגיני עצבים, מורת רוח ודכאון. תהיי נייטרלית ותעבדי על עצמך שכאשר את שומעת אותו מדבר עליה - שהדבר לא יפגע בציפור נפשך. אין ספק כי היא פגועה, ומוסתת, והוכנסה שלא מרצונה לעין הסערה שבין אביה לבין אימה. כי כמו שהבנתי, בהיותה בת 12 התגרשו אביה - וזה בגיל ההתבגרות, הגיל הכי קשה, ככה שהיא פיתחה לעצמה שיטות הגנה משלה, טקטיקה כיצד להתנהג עם אביה. קחי בחשבון כי התנהגותה שיטתית, מגמתית וערמומית - שלא מרצונה, היא אפילו לא מודעת לזה, וככה היא תישאר, היא לא תשתנה לעולם. אבל, דעי לך, איך שגלגל מסתובב לו ... מה שהיא עושה לך ולבעלך, היא תקבל בחזרה.