בגינה של שמחה זה לפני 7 חודשים
אפילו לא עברה שנה... והכל, בזכות כל מי שהיו שם, ונמצאים/ות כאן. אין כמוכן/ם! גילוי לב קטן, אבל משמעותי, המפגש בגינה של שמחה היה ביום חמישי, ביום רביעי, הודיעה לי רובין שהניתוח הוקדם ליום ראשון, הייתי עם המון פרפרים בבטן (היה להם הרבה מקום...), כמו שאומרים "תפסתי רגליים קרות", באתי למפגש כדי להשתכנע לא לעשות את הניתוח, חשבתי שאפגוש את האימה בעיניים, את האנשים המיוסרים והסובלים, וב"ה התאכזבתי מציפיותי, וההמשך הנוכחי הוא בזכות המפגש ההוא, תודה, זו מילה קטנה מידי!