לא בשמים היא
מקור הביטוי "לא בשמיים היא" הוא בפרשתנו - ספר דברים פרק ל, פסוק יא-יד:
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ".
על הפסוק שהפך למעין סיסמא "לא בשמיים היא" –
אמר רבי מנחם מנדל מקוצק ( שחיי בפולין במאה ה18):
התורה אינה נמצאת אצל אותם יהודים
שחושבים שהם צדיקים גדולים
עד כדי כך שהם כבר נוגעים בשמיים,
אלא דווקא רק אצל אנשים ענווים וצנועים.
ביהדות בת זמננו הביטוי 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא' מבטא את התפיסה כי התורה,
על אף שניתנה משמים,
היא אינה מעבר להשגת בני-אנוש,
ונתונה לפירושי החכמים המתעמקים בה.
הביטוי משמש גם כמטבע לשון מליצי גם במשמעות רחבה יותר - "זה לא בשמים";
אין הדבר נבצר מיכולת האדם, אם משתדלים מאוד להשיגו.
מקור הביטוי "לא בשמיים היא" הוא בפרשתנו - ספר דברים פרק ל, פסוק יא-יד:
"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ".
על הפסוק שהפך למעין סיסמא "לא בשמיים היא" –
אמר רבי מנחם מנדל מקוצק ( שחיי בפולין במאה ה18):
התורה אינה נמצאת אצל אותם יהודים
שחושבים שהם צדיקים גדולים
עד כדי כך שהם כבר נוגעים בשמיים,
אלא דווקא רק אצל אנשים ענווים וצנועים.
ביהדות בת זמננו הביטוי 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא' מבטא את התפיסה כי התורה,
על אף שניתנה משמים,
היא אינה מעבר להשגת בני-אנוש,
ונתונה לפירושי החכמים המתעמקים בה.
הביטוי משמש גם כמטבע לשון מליצי גם במשמעות רחבה יותר - "זה לא בשמים";
אין הדבר נבצר מיכולת האדם, אם משתדלים מאוד להשיגו.
