לא אומנות לחימה אבל קשור- שיאצו "אינטואיטיבי"
פעם דיברנו על אינטואיטיביות מול ידע תאורתי וטכני. הנה מאמר המתאר סדנת שיאצו יחודית עם מורה יחודי (יפני) ומהווה דוגמה לרעיון האינטואיטיביות שאינה נובעת מתת מודע אישי, הנסמך על עבר. מומלץ לקרא את כולו, אך אני מצרף גם קטע ספציפי ממוקד ממנו (לעצלנים, שאין להם זמן, בגלל שהילד בוכה וכו'
) . שימו לב לזבוב. " חלק מבאי הסדנא הביעו אכזבה מכך שקישי לא מחדש הרבה מעבר למה שאנחנו כבר יודעים. הוא באמת לא עושה יותר מלהזכיר את האמת הפשוטה לגבי נוכחות הווה ותפקידו האמיתי של המטפל. אפשר לקרוא לזה חזרה לזן שבשיאצו. הוא מעמת את שומעיו עם ההילכדות החוזרת ונשנית במחשבות, באמונות, בדפוסים ובתבניות שמונעים הקשבה לחיים, עכשיו, ואשר חוסמים את הספונטניות שלנו בכלל ובטיפול בפרט. בהומור הוא תוקע סיכה בבלון היומרה הטיפולית, כשהוא מצביע, לדוגמא, על זבוב שנוחת על גוף המטופל ומסמן בלי-דעת למטפל איפה המטופל צריך מגע. "זה המאסטר", הוא מצהיר בחיוך מתמוגג. בנוכחותו משקף קישי למטפלי שיאצו (ובתוכם מטפלי זן שיאצו) את המחסום מפני ידיעה חיה המתגלם בידע שכלתני בנוגע למרידיאנים, קי, קאטות, זן בודהיזם ורפואה סינית. כך, הוא מדמה שיאצו לגור קופים שנתלה על אמו – נאחז ובעל טונוס שרירים גבוה, בעוד שסייקי סוהו הוא יותר כמו גור חתולים שנישא בפי אמו, רפוי ומתמסר לחלוטין." אני חושב שהרעיון מתאים גם לאומנויות לחימה. לא צריך לדעת שיטת קונג פו מיוחדת, רחבה, עם המון תאוריות חכמות, ויכולות אנרגטיות וגופניות, על מנת לנהל קרב חכם ויעיל. צריך בסיס טוב וחזק של אלמנטים עקרוניים, ויכולת קשב גבוהה. תהנו
פעם דיברנו על אינטואיטיביות מול ידע תאורתי וטכני. הנה מאמר המתאר סדנת שיאצו יחודית עם מורה יחודי (יפני) ומהווה דוגמה לרעיון האינטואיטיביות שאינה נובעת מתת מודע אישי, הנסמך על עבר. מומלץ לקרא את כולו, אך אני מצרף גם קטע ספציפי ממוקד ממנו (לעצלנים, שאין להם זמן, בגלל שהילד בוכה וכו'
