אני מכירה את זה יותר מדי טוב
גם אני כזאת, ולא, אני לא בספקטרום. אני לא יכולה שיגעו בי, כשהייתי ילדה רק לאמא שלי נתתי לגעת בי (את אבא אני תמיד דחפתי) והיום זה רק בעלי ואמא שלי לפעמים. בחיים לא התחבקתי ולא התנשקתי עם חברות ואם אני צריכה לעשות את זה (נניח שצד שני יוזם) אז יש לי הרגשה מאוד לא נעימה. פעם חמותי הייתה מלטפת אותי בכתף או בברך (אם ישבתי לידה) אז פשוט רציתי להתנער ממנה, עד שיום אחד פשוט הסברתי לה שאני לא סובלת מגע מאז היא הפסיקה. זה לא כאב פיזי, וגם לי אין רגישות לחומרים או חפצים, אבל זה מין תחושה חזקה מאוד של אי נוחות עד כדי פניקה. מה שאני רוצה להגיד לך שאני מבינה למה זה מפריעה לך, אבל זה באמת לא צריך להפריע, זה לא שהיא לא אוהבת אתכם, זה פשוט צורך שלה במרחב אישי גדול יחסית, וכנראה שזה לכל החיים (לפחות אצלי זה לא משתפר עם השנים ואני כבר בת 31), אבל זאת רק דרך אחד להראות חיבה ויש הרבה דרכים אחרות. לדעתי צריך לכבד את המרחב שלה, אני אומרת את זה לפי נסיוני, כי ככל שאבא שלי רצה יותר לחבק או לנשק אותי ככה הייתי מתרחקת ממנו יותר ויותר (ואני זוכרת כמה הוא היה נעלב ממני וזה יצר אצלי הרגשה עוד יותר לא נעימה).