לאישה מיוחדת מהצפון הרחוק.
קמתי והלכתי. השארתי אותך המומה וקצת כואבת. את סולחת אני יודעת, "מבינה" את כל הזמן אומרת. איפה טעינו? אני שואלת, אולי זה אני- אולי זו את - אולי זה הם! את חסרה לי יודעת. היית הראשונה שנגעה שחבקה, שאמרה שזה מותר, שזה נכון, איתך זה היה טבעי אמיתי. היית החממה, המקלט, החופש הביטחון, עכשיו הכול ריק חסר. כל שיחה איתך אחורה אני חוזרת, רוצה לחבק להתחבק הריח... כואבת שהלכתי, אך מבינה שזה היה נכון - עובדה היום אני אחרת. אוף זה קשה לבד, כל יום שעובר מתסכל. את כאן, זה ברור לי, בשקט בשקט מסתתרת, אולי אולי כותבת, הרבה מחייכת, מהשטויות שלי את עוד צוחקת? ♥
קמתי והלכתי. השארתי אותך המומה וקצת כואבת. את סולחת אני יודעת, "מבינה" את כל הזמן אומרת. איפה טעינו? אני שואלת, אולי זה אני- אולי זו את - אולי זה הם! את חסרה לי יודעת. היית הראשונה שנגעה שחבקה, שאמרה שזה מותר, שזה נכון, איתך זה היה טבעי אמיתי. היית החממה, המקלט, החופש הביטחון, עכשיו הכול ריק חסר. כל שיחה איתך אחורה אני חוזרת, רוצה לחבק להתחבק הריח... כואבת שהלכתי, אך מבינה שזה היה נכון - עובדה היום אני אחרת. אוף זה קשה לבד, כל יום שעובר מתסכל. את כאן, זה ברור לי, בשקט בשקט מסתתרת, אולי אולי כותבת, הרבה מחייכת, מהשטויות שלי את עוד צוחקת? ♥