לאישה מיוחדת מהצפון הרחוק.

טורטיתת

New member
לאישה מיוחדת מהצפון הרחוק.

קמתי והלכתי. השארתי אותך המומה וקצת כואבת. את סולחת אני יודעת, "מבינה" את כל הזמן אומרת. איפה טעינו? אני שואלת, אולי זה אני- אולי זו את - אולי זה הם! את חסרה לי יודעת. היית הראשונה שנגעה שחבקה, שאמרה שזה מותר, שזה נכון, איתך זה היה טבעי אמיתי. היית החממה, המקלט, החופש הביטחון, עכשיו הכול ריק חסר. כל שיחה איתך אחורה אני חוזרת, רוצה לחבק להתחבק הריח... כואבת שהלכתי, אך מבינה שזה היה נכון - עובדה היום אני אחרת. אוף זה קשה לבד, כל יום שעובר מתסכל. את כאן, זה ברור לי, בשקט בשקט מסתתרת, אולי אולי כותבת, הרבה מחייכת, מהשטויות שלי את עוד צוחקת? ♥
 

מיטל225

New member
יקרתי....

אני רוצה להתחיל במספר שאלות. את שואלת את עצמך, איפה טעינו.. ואז מוסיפה ואומרת שאולי זה הם... למי הכוונה בהם? המשפחה? בגללם הקשר נגמר? במה את חושבת שאת אחרת היום? האם היה טוב לסיים את הקשר הזה...? נכון? קשה לי להבין, איך מסיימים זוגיות ממקום של אהבה...? אולי עדיין לא מאוחר מידי? אם את עדיין אוהבת , אולי היא תקבל אותך באהבה, שוב?
בפעם הבאה הוא יהיה אמיתי....
 

טורטיתת

New member
אמממ

יקירה א' מיטלי: הרבה הרבה שאלות יש לך אבל תשובה אחת כנה ופשוטה יש לי, שזה נגמר אז זה נגמר - תשובות סיבות נסיבות לא עוזר. מסקנות, כן יש, אבל אין שלי בלבד. יקירה ב' בעלת האומץ: חיבוק אחת ורטואלי מרחוק תופס עובד תודה תודה. לא צריך שרשרת של חיבוקים כולם אותו הטעם
(*הם = "דורשי טובתך" מכירה אותם? )
 

טורטיתת

New member
הפעם לא

הפעם הסוגרים למיטל225 אבל לדעתי כולן מכירות את "דורשי-טובתך". לך שולחת חיבוקון
שבוע מקסים.
 
למעלה