לאהובתי
אני כותבת כאן אחרי שכבר נגמרו לי הדרכים לנחם את עצמי כנראה. בכל בוקר את מגיעה לבי"הס עם משקפיים שחורות גדולות, קוצים מסודרים יפה ולוק שאומר תסתכלו עליי אני שווה את זה. אז כנראה שאצלי זה עבד, הסכלתי ולא יכולתי להפסיק את פשוט הבן אדם שכנראה אני בחיים לא יפסיק לחשוב עליו, לדמיין את פניו , את הידיים שלך נוגעות בשלי ואת החיוך שלך. אני לא מאמינה שתקראי את זה אבל בכל זאת אם תקראי את בטוח תביני מי אני הילדה שלומדת בשכבה מעלייך שכל ההפסקה שלה סובבת סביבך, הילדה שלא מפסיקה להסתכל עלייך במבטים חודרניים ומתחננת בליבה לחיוך מצידך, אולי שלום אבל כלום... לסיום רציתי לאמר לך דבר אחד: אל תשתני את מדהימה כפי שאת. שלך, אני.
אני כותבת כאן אחרי שכבר נגמרו לי הדרכים לנחם את עצמי כנראה. בכל בוקר את מגיעה לבי"הס עם משקפיים שחורות גדולות, קוצים מסודרים יפה ולוק שאומר תסתכלו עליי אני שווה את זה. אז כנראה שאצלי זה עבד, הסכלתי ולא יכולתי להפסיק את פשוט הבן אדם שכנראה אני בחיים לא יפסיק לחשוב עליו, לדמיין את פניו , את הידיים שלך נוגעות בשלי ואת החיוך שלך. אני לא מאמינה שתקראי את זה אבל בכל זאת אם תקראי את בטוח תביני מי אני הילדה שלומדת בשכבה מעלייך שכל ההפסקה שלה סובבת סביבך, הילדה שלא מפסיקה להסתכל עלייך במבטים חודרניים ומתחננת בליבה לחיוך מצידך, אולי שלום אבל כלום... לסיום רציתי לאמר לך דבר אחד: אל תשתני את מדהימה כפי שאת. שלך, אני.