לְבַד בְּחֶדֶר

[יתרוֹ]

לְבַד בְּחֶדֶר

לְבַד בְּחֶדֶר בְּזַרְעִי הַנִּשְׁפָּךְ קוֹלְחוֹת אוֹתִיּוֹת שֶׁל אָלֶף בֵּית וּמְלוּפּוּם וְשְׁוָא וְקוֹלוֹ שֶׁל הָרֶבֶּע מַנְעִים קָמַץ אָלֶף אָ אָ אָ קָמַץ בֵּית בָּ בָּ בָּ קָמַץ זַיִן זָע זָע זָע, לָמָּה אַתָּה אִימְפּוֹטֶנְט

 

[סורל]

מה טובו אוהליך כהן מדיין

יפה אהבתי את הפרדוקס הגלום בשיר. בין הגבר האוני השופך זרעו לבד בחדר ובין האימפוטנט. הדילמות רבות. האם הוא מצליח לתפקד לבדו אך לא איתה. האם האימפוטנציה היא פיסית או רוחנית, וכו' והחדר. כלום זהו חדרו הפרטי והאינטימי של שופך הזרע או החדר בו מרביצים תורה בדרדקים (קמץ אלף וגו') או שמא גם וגם. וזאת רק על קצה המזלג ואם בשיר קצר שכזה עוררת בקורא כל כך הרבה שאלות, אשריך...

 

[יתרוֹ]

תודה לך

היטבת הָבן מאוד.

 

[ח אור]

ברוך שובך יתרו (כאמור)

חזרת זועם ובוטה - שיר יפה מה זה מְלוּפּוּם? כלומר אני יכול להבין מההקשר - אבל בכל זאת.

 

[aiziq]

יתרו,

חיפשתי בשני מילונים ושישה מנועי חיפוש ולא מצאתי את הערך מלופום. מה זה? איציק.

 

[יתרוֹ]

תודה, ח' ותשובה

לך ולאייזיק; הסיבה לכך שלא מצאת את המילה במילון ובמנועי החיפוש היא משום שקראתי אותה כפי שהיא נשמעת ולא כפי שהיא במקור (שמא לא בצדק). המקור הוא: מְלֹאפּוּם, שהוא שם נרדף מוכר לתנועת שׁוּרוּק. המילה הינה מארמית ומשמעותה לקוחה משני המילים מהן היא מורכבת. מלא פום - מלא הפה, מהסיבה הפשוטה שבשעת הגיית התנועה יש להשתמש במלוא הפה. תודה, על כל אופן

 

[יתרוֹ]

שכתבתי*

 

[ח אור]

../images/Emo9.gif אתה שיכתבת אנחנו החכמנו

 

[aiziq]

יתרו קראתי שוב ושוב ואני תוהה

יותר מאשר מבין. בכותרת כתוב לבד בחדר ואילו בשיר אני מוצא בחדר דובר ורב, כמו כן, השאלה בסיום נראית מתחברת אולי עם שורת הפתיחה אבל האמצע הוא אניגמה גדולה. קראתי את התגובות ולא מצאתי להן ביסוס ביצירה. איציק.

 

[יתרוֹ]

הוא יסוד גדול וידוע

שלמדנו, שניתן להיות עם הרבה אנשים בחדר ולהרגיש לבד.

 

[פרח תרבותי]

אמיץ../images/Emo39.gif../images/Emo91.gif

יתרו, נדמה לי שמדובר פה על שני זמנים. הדובר אדם בוגר, המודע לכך שבבסיס של כל מה שהוא היום נמצא אותו ילד קטן בחדר, הנדרש לחזור אחרי הרבי על האותיות הקמוצות. זה לא עוזב אותנו, מסתבר - הילד הקטן שהיינו, התורה שהרניצו בנו, תחושת האינאונים שנטעו בנו, אולי אפילו העלבון המלווה מאז - "למה אתה אימפוטנט?" - כמו שאלה שממשיכה ומנקרת מאז ימי החדר - למה אתה משתף עם זה פעולה, למה אתה חלק מן הציבור הזה, למה אתה לא יכול לקום ולעשות מעשה. מעליב עוד יותר שהשאלות האלה באות ומטרידות את הדובר כשהוא במעשה מאוד אינטימי (כנראה אוננות) עם עצמו - אפילו אז מצטרף הרבע וכל החבר'ה מהחדר, והאותיות אף הן. רעיון טוב בעיניי! אמירה חזקה ונוקבת ומאוד חושפנית.

 

[יתרוֹ]

מאוד שמח

שירדת לשורשי הכוונה ושמעת את הזעקה הגדולה. תודה רבה לך!

 

[milim]

קוראת שוב ושוב . שירה מצויינת.

הצרוף של הזרע עם אותיות למוד קריאה- שני בסיסים של החיים. הכנסת "הָרֶבֶּע מַנְעִים" לתהליך העונג אבל בסופו של השיר ההיפוך הגמור לאימפוטנציה - שנון. אחרי חבור המרכיבים לשלם, יש כאן אמירה נוקבת על הלך חיים מסויים מילדות לבגרות. החומרים מהם לקוחה הבקורת הם מהחיים עצמם (הרבי, דרך למוד הקריאה). מדוייק מאוד חוסר סימן השאלה. אפילו שכתוב בצורת שאלה היא ריטורית ואולי כבר לא מבקשת תשובות.

 

[יתרוֹ]

תודה, מילים

אני באופן כללי, לא אוהב סימני שאלה בשיר, ובודאי שלא סימני קריאה. לדעתי העניה, האינטונציה צריכה להיות של הקורא ובידו צריכה להיות צורת הקריאה שלו, סוג של קריאה אקטיבית. תודה לך מאוד

 

[קסנדרה*]

../images/Emo91.gif לשיר מצוין

אבל אודה ואתוודה, אני בקיאה בארמית, אמנם לא יותר מידי ואת המילה מלופום - איני מכירה. אז נאלתי לקרוא תגובותיך, טרם השבתי. להבא, תן תרגום למילה, מושג שאתה משער שיקשה עלינו להבינו. תודה. השיר מצוין, על הניוגודים שבו, השפה העשירה. יופי שחזרת

קסנדרה

 

[יתרוֹ]

תודה קסנדרה,

זו לא מילה בארמית, היא אולי לא שימושית, אבל ניתן למצוא אותה במילון אבן-שושן, 'מלאפום', כפי שכתבתי. המבחן עבר בסדר?

 

[קסנדרה*]

אז תגיד ככה ../images/Emo13.gif

מְלָאפוּם - זו המילה, ומקורה בלשון ימי הביניים קסנדרה

 

[קסנדרה*]

וזו כן מילה בארמית, לא טעיתי ../images/Emo13.gif

 

[יתרוֹ]

**

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=33&msgid=56683625

 

[קסנדרה*]

יתרו אתה הגבת שאין זו מילה בארמית

ראה קישור, אז מי המבולבל/ת עכשיו ? ארמית כן או לא ?