כתב העדר תביעות

[הלביאה1]

כתב העדר תביעות

כתב העדר תביעות
1 . פוטרתי ממקום עבודתי והמעסיק מתנא את שיחרור פוליסת ביטוח המנהלים וקרן ההשתלמות במכתב העדר תביעות חתום על ידי, האם ניתן להתנות אחד בשני? הרי ההפרשות הינן " חלק העובד והחלק במעביד? 2 . במהלך עבודתי אצל המעסיק נאלצתי להשאר לעבוד מעבר לשעות שסוכמו, בעבור שעות הנוספות שילם לי המעסיק רק תשלום חלקי בעבורן ומנגד למען "שלום בית" דאג להחתים אותי על קבלת התשלום הנ"ל האם נכון להיום ולמרות אישור הקבלה, אני יכולה לתבוע את יתרת הסכום המגיע לי. 3 . לאחר כמה זמן מעת הפסקת קישרי העבודה נחשב המצויין לעיל "הלנת שכר"?

 

[שיר ורד]

תשובות

כתב העדר תביעות
1 . פוטרתי ממקום עבודתי והמעסיק מתנא את שיחרור פוליסת ביטוח המנהלים וקרן ההשתלמות במכתב העדר תביעות חתום על ידי, האם ניתן להתנות אחד בשני? הרי ההפרשות הינן " חלק העובד והחלק במעביד? 2 . במהלך עבודתי אצל המעסיק נאלצתי להשאר לעבוד מעבר לשעות שסוכמו, בעבור שעות הנוספות שילם לי המעסיק רק תשלום חלקי בעבורן ומנגד למען "שלום בית" דאג להחתים אותי על קבלת התשלום הנ"ל האם נכון להיום ולמרות אישור הקבלה, אני יכולה לתבוע את יתרת הסכום המגיע לי. 3 . לאחר כמה זמן מעת הפסקת קישרי העבודה נחשב המצויין לעיל "הלנת שכר"?

תשובות
1. ניתן להתנות, את יכולה לסרב לחתום על העדר תביעות ולהודיע למעסיק שאם לא יתן את מתכבי השחרור את תתבעי אותו על הלנת פצויי פיטורים ותדרשי גם פצויי הלנה. 2. כן, את צריכה לתבוע אותו בבית-הדין לעבודה, לפרט את השעות הנוספות שעבדת ואת התמורה שקבלת בגין אותן שעות נוספות ולדרוש את ההפרש המגיע לך על פי החוק. 3. מה זה המצוין לעיל?

 

[הלביאה1]

תגובה לסעיף 3

תשובות
1. ניתן להתנות, את יכולה לסרב לחתום על העדר תביעות ולהודיע למעסיק שאם לא יתן את מתכבי השחרור את תתבעי אותו על הלנת פצויי פיטורים ותדרשי גם פצויי הלנה. 2. כן, את צריכה לתבוע אותו בבית-הדין לעבודה, לפרט את השעות הנוספות שעבדת ואת התמורה שקבלת בגין אותן שעות נוספות ולדרוש את ההפרש המגיע לך על פי החוק. 3. מה זה המצוין לעיל?

תגובה לסעיף 3
המצויין לעיל כלומר אי תשלום היתרה וכן שחרור הפוליסה על כל מרכיביה

 

[שיר ורד]

מצוין לעיל

תגובה לסעיף 3
המצויין לעיל כלומר אי תשלום היתרה וכן שחרור הפוליסה על כל מרכיביה

מצוין לעיל
פוליסת ביטוח המנהלים כוללת בתוכה את רכיב הפצויים ולכן על המעסיק לעשות זאת בסיום יחסי עובד מעביד. אחרו של יותר מ 15 יום , כבר נחשב להלנת פצויים. אין בחוק התיחסות למכתבי שחרור של קרן השתלמות ושל רכיב התגמולים בפוליסת ביטוח מנהלים. לא ברור לי באיזו יתרה מדובר, אם זה שכר עבודה, אזי המועד לתשלומו הוא המועד הרגיל בו היה משולם לולא הפיטורים , ואחור של 9 ימים מעבר למועד זה נחשב כבר כהלנת שכר.

 

[הלביאה1]

תגובה-הבהרה

מצוין לעיל
פוליסת ביטוח המנהלים כוללת בתוכה את רכיב הפצויים ולכן על המעסיק לעשות זאת בסיום יחסי עובד מעביד. אחרו של יותר מ 15 יום , כבר נחשב להלנת פצויים. אין בחוק התיחסות למכתבי שחרור של קרן השתלמות ושל רכיב התגמולים בפוליסת ביטוח מנהלים. לא ברור לי באיזו יתרה מדובר, אם זה שכר עבודה, אזי המועד לתשלומו הוא המועד הרגיל בו היה משולם לולא הפיטורים , ואחור של 9 ימים מעבר למועד זה נחשב כבר כהלנת שכר.

תגובה-הבהרה
מאחר ופוליסת ביטוח המנהלים מורכבת מחלק העובד 5% וחלק המעביד,5% + אובדן כושר עבודה (הפרשות) והבעלות על הפוליסה הינה של המעסיק, על המעסיק להמציא לעובד עם סייום ההתקשרות מסממך שחרור לחברת הביטוח בו הוא מעביר את הזכויות בפוליסה לעובד- תוך כמה זמ מסיום העבודה על המעסיק להמציא שחרור זה בכדי שהעובד , אם ברצונו בכך יוכל להמשיך את הפוליסה הקיימת במקום עבודה חלופי

 

[שיר ורד]

אין התיחסות לכך בחוק

תגובה-הבהרה
מאחר ופוליסת ביטוח המנהלים מורכבת מחלק העובד 5% וחלק המעביד,5% + אובדן כושר עבודה (הפרשות) והבעלות על הפוליסה הינה של המעסיק, על המעסיק להמציא לעובד עם סייום ההתקשרות מסממך שחרור לחברת הביטוח בו הוא מעביר את הזכויות בפוליסה לעובד- תוך כמה זמ מסיום העבודה על המעסיק להמציא שחרור זה בכדי שהעובד , אם ברצונו בכך יוכל להמשיך את הפוליסה הקיימת במקום עבודה חלופי

אין התיחסות לכך בחוק
החוק מחייב את המעביד רק לשלם את הפצויים תוך 15 יום, ובפסיקה נקבע שזה כולל גם ביטוח מנהלים שאליו הופרשו כספי הפצויים.

 

[יוסאריאן]

בחוק עצמו...

אין התיחסות לכך בחוק
החוק מחייב את המעביד רק לשלם את הפצויים תוך 15 יום, ובפסיקה נקבע שזה כולל גם ביטוח מנהלים שאליו הופרשו כספי הפצויים.

בחוק עצמו...
כתוב שאם מכתב השחרור לא ניתן תוך 15 ימים - אז יש אפשרות לחייב את המעביד לשלם פיצויי הלנה גם על חלק הפיצויים שנמצא בפוליסה.

 

[שיר ורד]

אך האם יש התיחסות

בחוק עצמו...
כתוב שאם מכתב השחרור לא ניתן תוך 15 ימים - אז יש אפשרות לחייב את המעביד לשלם פיצויי הלנה גם על חלק הפיצויים שנמצא בפוליסה.

אך האם יש התיחסות
בחוק או בפסיקה? לגבי מועד מתן מכתב שחרור לכספי התגמולים או לכספים המופקדים בקרן השתלמות. במקרה הנשאל, משתמש המעסיק בעיכוב מכתבי שחרור אלו לצורך לחץ לחתימה על העדר תביעות.

 

[יוסאריאן]

לא יודע.

אך האם יש התיחסות
בחוק או בפסיקה? לגבי מועד מתן מכתב שחרור לכספי התגמולים או לכספים המופקדים בקרן השתלמות. במקרה הנשאל, משתמש המעסיק בעיכוב מכתבי שחרור אלו לצורך לחץ לחתימה על העדר תביעות.

לא יודע.
על קרן השתלמות בכל מקרה אין פיצויי הלנה. אין לי מושג. אבל בשביל להמשיך את החסכון בקרן ההשתלמות ובשביל לפדות אותה כשמגיע הזמן צריך בכלל מכתב שחרור מהמעביד? אני חושב שלא.

 

[שיר ורד]

הבנקים והחברות האחרות

לא יודע.
על קרן השתלמות בכל מקרה אין פיצויי הלנה. אין לי מושג. אבל בשביל להמשיך את החסכון בקרן ההשתלמות ובשביל לפדות אותה כשמגיע הזמן צריך בכלל מכתב שחרור מהמעביד? אני חושב שלא.

הבנקים והחברות האחרות
המנהלים את קרנות ההשתלמות ואת קופות הגמל וביטוחי-המנהלים, לא מפאשרים לעובד שפרש (בין אם פוטר ובין אם התפטר) למשוך את הכספים, ללא אישור המעסיק. לעומת זאת, כל עוד נכנסות הפרשות שותפות, אם עברו כבר 6 שנים מפתיחת קרן ההתשלמות, רוב הבנקים מאפשרים למשוך את הכסף בלי בעיה. לכן אם יש עובד שפוטר או התפטר וכבר צבר 6 שנות ותק, וחושש שהמעביד לא יתן לו מכתב שחרור, יכול לתת הוראה למשוך את הכסף וזה כנראה יבוצע ללא כל בעיה. תהיה בעיה קטנה, שאם יופקד סכום נוסף בקרן (בגין משכורת אחרונה ו/או הפרשים) לאחר המשיכה, הכסף הנוסף, ישאר תקוע לעוד 6 שנים , אפילו אם יתקבל מכתב שחרור מהמעסיק

 

[יוסאריאן]

לגבי ביטוחי מנהלים...

הבנקים והחברות האחרות
המנהלים את קרנות ההשתלמות ואת קופות הגמל וביטוחי-המנהלים, לא מפאשרים לעובד שפרש (בין אם פוטר ובין אם התפטר) למשוך את הכספים, ללא אישור המעסיק. לעומת זאת, כל עוד נכנסות הפרשות שותפות, אם עברו כבר 6 שנים מפתיחת קרן ההתשלמות, רוב הבנקים מאפשרים למשוך את הכסף בלי בעיה. לכן אם יש עובד שפוטר או התפטר וכבר צבר 6 שנות ותק, וחושש שהמעביד לא יתן לו מכתב שחרור, יכול לתת הוראה למשוך את הכסף וזה כנראה יבוצע ללא כל בעיה. תהיה בעיה קטנה, שאם יופקד סכום נוסף בקרן (בגין משכורת אחרונה ו/או הפרשים) לאחר המשיכה, הכסף הנוסף, ישאר תקוע לעוד 6 שנים , אפילו אם יתקבל מכתב שחרור מהמעסיק

לגבי ביטוחי מנהלים...
ברור שבדרך כלל צריך אישור של המעסיק, אבל לזה יש התייחסות בחוק. לגבי קרנות השתלמות, ממילא אין טעם למשוך את הכסף לפני שנגמרת התקופה של 6 שנים, ואם אחרי זה לא צריך את האישור - אז מה הבעיה?

 

[הלביאה1]

כתב שחרור

לגבי ביטוחי מנהלים...
ברור שבדרך כלל צריך אישור של המעסיק, אבל לזה יש התייחסות בחוק. לגבי קרנות השתלמות, ממילא אין טעם למשוך את הכסף לפני שנגמרת התקופה של 6 שנים, ואם אחרי זה לא צריך את האישור - אז מה הבעיה?

כתב שחרור
במקרה הנדון אין מדובר בכספי פיצויים מאחר והמעסיק לא הפריש 8.33% בעבוד מרכיב זה, הכווונה היא לגבי שחרור הזכויות בפוליסה, כולל חלק המעסיק, דהיינו שיחרור הפוליסה על כל מרכיביה. בחוק מציין כי למעסיק יש זכות לקבלת חזרה את כספי התגמולים-חלק המעסיק רק בתנאי שבוצעה עבירה אשר יש עימה קלון, אולם לא בכך העניין, מאחר ומופרש לפוליסה גם חלק העובד, האם אין באי שחרור הזכויות בפוליסה משום הלנה? מה קובע החוק במקרה כזה?אני סבורה שקיימים תקדימים

 

[שיר ורד]

לגבי אי שחרור כספי העובד

כתב שחרור
במקרה הנדון אין מדובר בכספי פיצויים מאחר והמעסיק לא הפריש 8.33% בעבוד מרכיב זה, הכווונה היא לגבי שחרור הזכויות בפוליסה, כולל חלק המעסיק, דהיינו שיחרור הפוליסה על כל מרכיביה. בחוק מציין כי למעסיק יש זכות לקבלת חזרה את כספי התגמולים-חלק המעסיק רק בתנאי שבוצעה עבירה אשר יש עימה קלון, אולם לא בכך העניין, מאחר ומופרש לפוליסה גם חלק העובד, האם אין באי שחרור הזכויות בפוליסה משום הלנה? מה קובע החוק במקרה כזה?אני סבורה שקיימים תקדימים

לגבי אי שחרור כספי העובד
אני חושב שזו לא בעיה של העובד מול המעסיק , אלא של העובד מול הקרן/ביטוח. הקרן יודעת מהו חלקו של העובד ומהו חלקו של המעסיק ואין צורך באישור של המעסיק לשחרור חלקו של העובד בקרן, ואם היא מסרבת לשחרר את חלקו של העובד צריך לתבוע אותה. באשר להפרשות המעביד לקרן/ביטוח עבור רכיב התגמולים, עליהם לא נקבעו בחוק פצויי הלנה בגין אי מתן מכתב שחרור. גם אם נניח שהלנת המכתב כמוה כהלנת שכר רגילה, הרי כאשר מדובר בהפרשות לקופות גמל, הזכות לפצויי הלנה היא של הקופות ולא של העובד.

 

[שיר ורד]

לגבי ביטוחי מנהלים

לגבי ביטוחי מנהלים...
ברור שבדרך כלל צריך אישור של המעסיק, אבל לזה יש התייחסות בחוק. לגבי קרנות השתלמות, ממילא אין טעם למשוך את הכסף לפני שנגמרת התקופה של 6 שנים, ואם אחרי זה לא צריך את האישור - אז מה הבעיה?

לגבי ביטוחי מנהלים
ישנם מקרים (כמו במקרה שבשאלה שלפנינו) בהם יש הפרדה בין הפרשות לתגמולים לבין כספי הפצויים ולכן אין חובה חוקית (עם קנס בצידה) על המעביד לתת מכתב שחרור לביטוח המנהלים המכיל רק כספי תגמולים. לגבי קרן השתלמות, בחלק מהקרנות (בעיקר בבנקים הגדולים), קיימת שם הנחיה, לא לשחרר לאחר 6 שנים, כספים שהופרשו ע"י מעביד קודם, ללא מכתב שחרור. לפי מה שידוע לי מקור ההנחיה הם היועצים המשפטיים של הבנק/מנהל הקרן. החשש שלהם הוא שמתנהלת תביעה כנגד העובד, בעקבותיה יהיה זכאי המעסיק לקבלת הכספים שהפריש בחזרה. אם הבנק ישחרר את הכספים לעובד ללא אישור המעסיק, הוא חשוף לתביעה בה יאלץ להחזיר למעסיק את הכספים מהונו העצמי ולא בטוח שיוכל לגבות אותם חזרה מהעובד.