כתבתי בפורום ב 24.2 ומאז כלום לא השתנה
אני מחפשת עובדת זרה לחמותי. כתבתי כאן על הקשיים במציאת עו"ז. ייעצו לי לתת "פוש" לעניין ופשוט "לעבוד בזה" ובכן? עברו כבר חודשיים מאז שעזבה העו"ז הקודמת ועדיין חמותי ללא עזרה. אני עובדת בזה במשרה מלאה! ראיינו כ - 30 עובדות לפעמים פגשתי 3 - 4 ביום, פניתי לחב' כח אדם שונות וכולם הבטיחו לי שתמורת דמי השמה של 2000 ש"ח (בנוסף לדמי השמה שכבר שילמתי לחברה שהיינו רשומים בה) ימצאו לנו עו"ז. לא דובים ולא עו"ז. התחיל מצעד של עו"ז מכל רחבי הגלובוס כולן קיבלו פחות או יותר אותה הצעת שכר (3800 ש"ח + 100 ש"ח כל שבוע) היו כאלו שהצעתי להן יותר ואף אחת לא התחילה לעבוד כולן אמרו שהן רוצות את המשרה, עם כולן קבעתי שיתחילו למחרת או ביום ראשון או בשבוע הבא ביו ג' מתי שרצו וכשהגיע היום הן פשוט לא באו! אחת מהן קבעה איתי בכתובת בתחנה המרכזית וכשהגעתי לאסוף אותה היא לא הייתה שם ולא ענתה לטלפונים שלי, אחת התלהבה וסיכמה שהיא מתחילה לעבוד אבל פתאום "חשבה על זה" והחליטה שבגלל שיש לחמותי קוצב לב היא לא תתחיל! הגיעו אל חמותי הביתה גם אנשים שהציגו את עצמם כ"סוכנים" של חברת כח אדם ו"אני כבר מביא לך נפאלית...". הנחו אותנו לא להגיד שום דבר על: קוצב לב, קשיים בשמיעה, קשיי שינה, ניקיון, בישול, יום חופש (לא רוצות יום חופש ותשלמו גם אם אתם לא צריכים) בקיצור: צריך לארח אותן יפה ולשלם ולשתוק. בסופו של דבר חזרתי לחב' כח האדם הראשונה שהיינו בה באיזור מגוריה של חמותי וביקשנו לקבל עובדת ישראלית על השעות של ביטוח לאומי - הייתה אחת שהגיעה ליום אחד ולא רצתה להמשיך ועכשיו: כלום! חמותי ראיינה השבוע עו"ז שסיכמנו איתה שתתחיל לעבוד היערב ועכשיו היא הודיע שלא תבוא - כי זה לא מסתדר לה עם ...השד יודע מה? מה קורה כאן? העו"ז באים כדי לעבוד בסיעוד, לא? למה אף אחת לא מוכנה להתחיל לעבוד? אנחנו מציעים יופי של תנאים: חדר נפרד, מזגן, טלוויזיה באיזור מרכזי עם תחבורה ציבורית זמינה עד השעות הקטנות של הלילה, קרוב לתחנה מרכזית (שם כולן רוצות להיות...) הכל נקי, מסודר, משכורת בזמן, חופש אחה"צ ומתי שהיא מבקשת מה אני עושה לא בסדר שאני לא מוצאת עו"ז לחמותי? מה? זה שאנחנו לא צריכים עו"ז שנשארת כל השבוע? הרי הן בעצמן מבקשות יום חופש? אולי הבית נקי מדי וחמותי עצמאית מדי? מה הסיפור? אני מתוסכלת, מאוכזבת אבל בעיקר בבעיה שצריך למצוא עזרה לחמותי הקשישה ואין מושיע...
אני מחפשת עובדת זרה לחמותי. כתבתי כאן על הקשיים במציאת עו"ז. ייעצו לי לתת "פוש" לעניין ופשוט "לעבוד בזה" ובכן? עברו כבר חודשיים מאז שעזבה העו"ז הקודמת ועדיין חמותי ללא עזרה. אני עובדת בזה במשרה מלאה! ראיינו כ - 30 עובדות לפעמים פגשתי 3 - 4 ביום, פניתי לחב' כח אדם שונות וכולם הבטיחו לי שתמורת דמי השמה של 2000 ש"ח (בנוסף לדמי השמה שכבר שילמתי לחברה שהיינו רשומים בה) ימצאו לנו עו"ז. לא דובים ולא עו"ז. התחיל מצעד של עו"ז מכל רחבי הגלובוס כולן קיבלו פחות או יותר אותה הצעת שכר (3800 ש"ח + 100 ש"ח כל שבוע) היו כאלו שהצעתי להן יותר ואף אחת לא התחילה לעבוד כולן אמרו שהן רוצות את המשרה, עם כולן קבעתי שיתחילו למחרת או ביום ראשון או בשבוע הבא ביו ג' מתי שרצו וכשהגיע היום הן פשוט לא באו! אחת מהן קבעה איתי בכתובת בתחנה המרכזית וכשהגעתי לאסוף אותה היא לא הייתה שם ולא ענתה לטלפונים שלי, אחת התלהבה וסיכמה שהיא מתחילה לעבוד אבל פתאום "חשבה על זה" והחליטה שבגלל שיש לחמותי קוצב לב היא לא תתחיל! הגיעו אל חמותי הביתה גם אנשים שהציגו את עצמם כ"סוכנים" של חברת כח אדם ו"אני כבר מביא לך נפאלית...". הנחו אותנו לא להגיד שום דבר על: קוצב לב, קשיים בשמיעה, קשיי שינה, ניקיון, בישול, יום חופש (לא רוצות יום חופש ותשלמו גם אם אתם לא צריכים) בקיצור: צריך לארח אותן יפה ולשלם ולשתוק. בסופו של דבר חזרתי לחב' כח האדם הראשונה שהיינו בה באיזור מגוריה של חמותי וביקשנו לקבל עובדת ישראלית על השעות של ביטוח לאומי - הייתה אחת שהגיעה ליום אחד ולא רצתה להמשיך ועכשיו: כלום! חמותי ראיינה השבוע עו"ז שסיכמנו איתה שתתחיל לעבוד היערב ועכשיו היא הודיע שלא תבוא - כי זה לא מסתדר לה עם ...השד יודע מה? מה קורה כאן? העו"ז באים כדי לעבוד בסיעוד, לא? למה אף אחת לא מוכנה להתחיל לעבוד? אנחנו מציעים יופי של תנאים: חדר נפרד, מזגן, טלוויזיה באיזור מרכזי עם תחבורה ציבורית זמינה עד השעות הקטנות של הלילה, קרוב לתחנה מרכזית (שם כולן רוצות להיות...) הכל נקי, מסודר, משכורת בזמן, חופש אחה"צ ומתי שהיא מבקשת מה אני עושה לא בסדר שאני לא מוצאת עו"ז לחמותי? מה? זה שאנחנו לא צריכים עו"ז שנשארת כל השבוע? הרי הן בעצמן מבקשות יום חופש? אולי הבית נקי מדי וחמותי עצמאית מדי? מה הסיפור? אני מתוסכלת, מאוכזבת אבל בעיקר בבעיה שצריך למצוא עזרה לחמותי הקשישה ואין מושיע...
למשל ללכת על מולדובניות ? אולי גישה שונה תעזור - אולי המשרד שנסמכתן עליו אין לו מספיק מקורות מגוונים ? האם היה לכן ניסיון של להביא במיוחד לחמותך מחו"ל ?