../images/Emo32.gifמה שעובר עליייייי-חלק 1../images/Emo82.gif
וואו.טוב,לא יודעת אם אתן שמות לב אבל אני לא כותבת הרבה על עצמי בזמן האחרון אלא מגיבה קצת להודעות שלכן.זה נובע בעיקר מעצלות וגם כי לא יוצא לי להיות בבית. עכשיו זו תקופה מיוחדת.סיימתי 12 שנות לימוד וזה לא נקלט שב-1 בספטמבר אני לא הולכת לביה"ס,זה לא נקלט שאני לא קונה יותר ספרים,שאין את הריגוש הזה של להתחיל שנה חדשה בביה"ס. אני פשוט יושבת בבית ולא קולטת שעשיתי את כל הבגרויות שלי כבר.סיימתי ללמוד. זה מרגיש כל כך חופשי ומוזר. אני שומעת על ילדים מהשכבה שהתגייסו,והנה היום שני ידידים טובים שלי[לא מביה"ס,לא מהעיר אפילו] התגייסו לקרבי.קשה לעכל שלא יצא לי לדבר איתם כמעט בזמן הקרוב. אז איך היה השבוע שלי?
ראשון-16.7 יום לפני עבדתי עד 1 בלילה,ובאותו היום הייתי צריכה להיות בעבודה ב-9.הלכתי לישון אצל סבתא כי היא גרה קרוב לעבודה והיא לקחה אותי. זו הייתה אמורה להיות משמרת כיפית עם בנות שאני אוהבת,אבל הבוסים ממש עמדו לנו על הראש כל הזמן וזה עצבן אותי. והייתי בקופה לבד[כי יש שני צדדים לחנות,יש קופה ליד המכונות קפה והאייסקפה ויש קופה ליד העוגות שזו קופה לבד], ככה שאם עשיתי טעויות בקופה[למרות שלא] מאשימים אותי. וסבא וסבתא באו לבקר באמצע העבודה
סיימתי את העבודה בסביבות 4,החלפתי בגדים והלכתי להיפגש עם ידיד שלי[אהמ.מאיזה פורום]. היה חביב...משם הוא לקח אותי לדודה שלי[חמוד[: ] והייתי אצלה עד איזה 8 וחצי כשאמא באה לקחת אותי. ואת הערב העברתי בבית כי לא היה לי כוח לצאת.
שני- קמתי מוקדם לקחת את אחותי לקייטנה. תכננתי להוציא כרטיס עבודה כי הבוסית שלי דרשה,אבל בסוף לא עשיתי את זה. הלכתי למרכז פה בשכונה והוצאתי תמונת פספורט שאני נראית בה כאילו לא לבשתי כלום חוץ משרשרת
כי השיער שלי הסתיר את החולצה. באתי הביתה וסתם הייתי בבית כל היום נראה לי.אני אפילו לא זוכרת
שלישי-היום שחיכיתי לו
קמתי בסביבות 9,התארגנתי ואבא לקח אותי לקניון לסדנת איפור של איל מקיאג'. חיכיתי עד שמישהי שם תתפנה בשבילי ושמו בינתיים בחנות את "ניסים" ו"בחולצת פסים" של עברי
[היה נחמד להתחיל עם זה את היום]. אז היא שמה לי מייקאפ,פודרה,סומק,אנאערף מה.אבל באמת למדתי להתאפר. הרגשתי קצת לא בנוח עם האיפור אבל אני יכולה להגיד שהיו מבטים מאנשים ברחוב
[ששש.אני לא משוויצה ולא כלום!]. קפצתי רגע לחנות שאני עובדת בה וקניתי קצת דברים לבית כי אבא ביקש[ווהו יש לי שם הנחה של 30%].החמיאו לי על האיפור ובלהבלהבלה. אבא לקח אותי לעיר והלכתי לרופאה לקבל ממנה אישור עבודה. שעה לקח לי לחפש איפה המשרד של הרופאה,כי מסתבר ששינו את השילוט מבחוץ של המשרד שלה ככה שלא זיהיתי והמקום שהייתי בו ממש ענקי ומבלבל. תוך 10 דק' קיבלתי את האישור והלכתי ברגל 20 דק' עד לתחנה המרכזית. למה לא אוטובוס בחום הזה?כי לא היה כל כך חם,וקצת ספורט לא מזיק,במיוחד לי.נהייתי קובבה. הגעתי למשרד התעסוקה להוציא כרטיס עבודה,והרבה חשבו שאני מעל גיל 20
חיכיתי לאוטובוס לסבתא וסבא בערך 5 דק' וחשדתי באיזה מישהו שם עם תיק ענקי כזה,אבל מסתבר בסוף שזה היה של איזה אישה... נטע התקשרה אליי בדרך והיה מצחיק לדבר איתה[: אכלתי עם סבא וסבתא צהריים ואז אני וסבתא החלטנו ללכת לנוח.ישנתי שעה בערך.קמתי,התארגנתי,ויצאתי להיפגש עם יעל[Magic Melody
] כי תכננו ללכת להופעה של עברי יחדיו[: חיכיתי לה ליד הבורגראנץ' והשומר שם התחיל איתי
הלכנו יחד ברגל עד למקום[בערך 20 דק' מסבתא שלי],ובדרך שמענו מן קול מעומעם כזה בא משומקום ושתינו חשבנו שזה אלוהים
באמצע הדרך קלטתי שנכנסנו לכניסה לא נכונה אבל אפשר גם היה להמשיך משם.מסתבר שטוב שהלכנו בדרך הזו כי נכנסנו דרך כניסה אחורית בלי שבדקו לנו כלום.מוהאהא
הגענו יותר מידיי למקום[פסטיבל הברים],אז סתם דיברנו מלא וקנינו רדבול. פתאום לקראת 6 וחצי אני שומעת צלילים מוכרים מהבמה.חשבתי ששמו דיסק של עברי לקראת ההופעה שלו,אבל יעל אמרה שהיא רואה אותו על הבמה. אז הלכנו לכיוון הבמה והפלא ופלא,עברי עשה באלאנס!
בעיקרון מי שהיה באזור באותה השעה היו רק העובדים,אנשי ההפקה,אני,יעל ועוד 2 מעריצות.אז ישבנו וראינו אותו עושה באלאנס ויעל צילמה לי 3 תמונות טובות שלו[: אח"כ באה מישהי שביקשה ממני ומיעל כרטיסים. אני ויעל המשכנו להסתובב ואנשים התחילו להכנס.ב-8 בערך התקרבנו לבמה כי ראיתי שאנשים מתחילים ללכת לכיוונה וממש לא רציתי להיות בעברי שורה 5 כשאני יכולה להיות שורה ראשונה.אז הצלחנו לתפוס שורה ראשונה באמצע. לפני עברי הייתה איזה תחרות הכנת משקאות,קיצור היה קצת משעמם. ואז עברי עלה!! התפרעתי לגמרי.הייתה אחת יצורה שכל הזמן צעקה לו דברים באמצע שירים. ויעל הלכה באמצע]; אבל היה לי כל כך כיף והוא עשה הקדמה ממש ממש מושלמת למרי לנצח
בעיתון כתבו שההופעה תהיה שעה אבל היא הייתה 80 דק'[: הוא עלה להדרן של תמיד אהבה וניסים
חזרתי לסבתא ברגל ובדרך דיברתי עם דפנה בטלפון,שכרגע מכייפת לה בים המלח כי היא עובדת שם
ובאחת תחנות האוטובוס בדרך,היה איזה מישהו שהחליט שהוא עצבני או שהוא עושה לעצמו שיעור קיקבוקסינג באמצע הרחוב.הוא פשוט הניף אגרופים באוויר