כשלא מרגישים טוב בצבא
לפני שבועיים ביום רביעי, כנראה נכנס לי איזה וירוס - התחלתי להשתעל ועזבתי את המקום שהיה בו ריח קצת מוזר היו לי שיעולים קטנים כאלו שאפילו לא חושבים עליהם יותר מדיי. למחרת התעוררתי עם חולשה כללית, שיעולים חזקים יותר (הרבה יותר), שריר בגב תפוס וכנראה שחום (לא מדדתי על הבוקר). אני, זה שאף פעם לא קר לו מרגיש שהמצב לא משהו וישר מחליט ללבוש מעיל (ביום שמשי לגמרי). בדרך לבסיס נהיה לי מאוד חם אז הורדתי את המעיל. ואז נהיה לי קר, אז שמתי את המעיל. ושוב ושוב. הגעתי לבסיס, הלכתי למרפאה ונתקלתי באטימות שכזאת: אני לאיזו חיילת שהייתה שם: "איפה כל האנשים?" היא: "במסדר" אני: "מתי הם יבואו?" היא: "כשהמסדר יגמר" אני: "מתי המסדר יגמר...?" היא: "לא יודעת" אני: "בערך?!" היא: "5-10 דקות" הלכתי לצוות שלי בממר"ם, אמרתי למפקדת שאני לא מרגיש טוב ואני רוצה ללכת לחובש. היא אמרה למישהי אחרת שם להדפיס טופס שמאפשר לי ללכת למרפאה. אני חצי הולך, חצי מת, מנסה לשתות כמה שיותר כדי שלא יחברו לי אינפוזיה בטעות או לא בטעות, מגיע למרפאה. כמה נפלא! הם חזרו מהמסדר... אני מביא לפקידה שם את הטופס. אבל היי? למה שהמצב יהיה טוב? כנראה שקבעו שביום הזה אני צריך לסבול: הפקידה: "אתה צריך שהמפקדת תחתום לך על הטופס" אני לעצמי: "מפקדת $#%@&" חוזר כמעט מת לצוות (ועוד הבסיס הוא עם הרבה שיפועים ומדרגות) אומר למפקדת שהיא צריכה לחתום על זה. המפקדת האשימה את ההיא שהדפיסה... אחחח.. איזה כיף זה להיות חולה בצבא... אם חשבתם לעצמכם שזה סוף הסיפור - טעיתם, הוא רק התחיל. הלכתי לחובשת בשעה טובה ומוצלחת, החובשת כעסה שנכנסתי לחדר בלי ליווי של אף אחד (למרות שחובשת אחרת אמרה לי להכנס..). בדקה לי לחץ דם וחום - גבוה וגבוה. היא קבעה לי תור לאותו יום (עדיין יום חמישי) לרופאה כדי שהיא תמשיך את הטיפול. עוברים להן כמה שעות ואני כבר מרגיש טוב יותר. מגיע לרופאה - מספר לה את מה שעובר עליי. היא בדקה אותי עם ה...איך קוראים לו? זה שנגמר בסקופ.. ההוא ששמים באוזן ומקפיאים לי את החזה בזמן שאני נושם עמוק.. נראה לי שכבר הבנתם.. אחרי שסיפרתי לה שיש לי כאבי ראש, חולשה כללית, שיעולים חזקים יותר וכאבי בטן היא הביאה לי 2 כדורים: אקמול וכדור לא מוכר. אה כן, וגימל לא רציני. חזרתי הביתה, נכנסתי למיטה, נחתי כמה שעות תוך כדי שתיית תה ולקיחת אקמול. כשאמא חזרה הביתה היא בדקה לגבי הכדור ההוא, הוא נ"ג - איזה יופי! אה כן, אבל מה שהוא עושה זה להעלות את לחץ הדם. נכון שהרפואה בצה"ל מתקדמת? נחשו מה התופעות לוואי? חולשה כללית וכאבי בטן. הידד! אמא כבר טפלה בי כמו שהיא יודעת, בצורה הטובה ביותר. ואחרי כמה ימים זה עבר, היום אני מרגיש הרבה יותר טוב אם כי היום באוטובוס שוב היו לי שיעולים קטנים..
לפני שבועיים ביום רביעי, כנראה נכנס לי איזה וירוס - התחלתי להשתעל ועזבתי את המקום שהיה בו ריח קצת מוזר היו לי שיעולים קטנים כאלו שאפילו לא חושבים עליהם יותר מדיי. למחרת התעוררתי עם חולשה כללית, שיעולים חזקים יותר (הרבה יותר), שריר בגב תפוס וכנראה שחום (לא מדדתי על הבוקר). אני, זה שאף פעם לא קר לו מרגיש שהמצב לא משהו וישר מחליט ללבוש מעיל (ביום שמשי לגמרי). בדרך לבסיס נהיה לי מאוד חם אז הורדתי את המעיל. ואז נהיה לי קר, אז שמתי את המעיל. ושוב ושוב. הגעתי לבסיס, הלכתי למרפאה ונתקלתי באטימות שכזאת: אני לאיזו חיילת שהייתה שם: "איפה כל האנשים?" היא: "במסדר" אני: "מתי הם יבואו?" היא: "כשהמסדר יגמר" אני: "מתי המסדר יגמר...?" היא: "לא יודעת" אני: "בערך?!" היא: "5-10 דקות" הלכתי לצוות שלי בממר"ם, אמרתי למפקדת שאני לא מרגיש טוב ואני רוצה ללכת לחובש. היא אמרה למישהי אחרת שם להדפיס טופס שמאפשר לי ללכת למרפאה. אני חצי הולך, חצי מת, מנסה לשתות כמה שיותר כדי שלא יחברו לי אינפוזיה בטעות או לא בטעות, מגיע למרפאה. כמה נפלא! הם חזרו מהמסדר... אני מביא לפקידה שם את הטופס. אבל היי? למה שהמצב יהיה טוב? כנראה שקבעו שביום הזה אני צריך לסבול: הפקידה: "אתה צריך שהמפקדת תחתום לך על הטופס" אני לעצמי: "מפקדת $#%@&" חוזר כמעט מת לצוות (ועוד הבסיס הוא עם הרבה שיפועים ומדרגות) אומר למפקדת שהיא צריכה לחתום על זה. המפקדת האשימה את ההיא שהדפיסה... אחחח.. איזה כיף זה להיות חולה בצבא... אם חשבתם לעצמכם שזה סוף הסיפור - טעיתם, הוא רק התחיל. הלכתי לחובשת בשעה טובה ומוצלחת, החובשת כעסה שנכנסתי לחדר בלי ליווי של אף אחד (למרות שחובשת אחרת אמרה לי להכנס..). בדקה לי לחץ דם וחום - גבוה וגבוה. היא קבעה לי תור לאותו יום (עדיין יום חמישי) לרופאה כדי שהיא תמשיך את הטיפול. עוברים להן כמה שעות ואני כבר מרגיש טוב יותר. מגיע לרופאה - מספר לה את מה שעובר עליי. היא בדקה אותי עם ה...איך קוראים לו? זה שנגמר בסקופ.. ההוא ששמים באוזן ומקפיאים לי את החזה בזמן שאני נושם עמוק.. נראה לי שכבר הבנתם.. אחרי שסיפרתי לה שיש לי כאבי ראש, חולשה כללית, שיעולים חזקים יותר וכאבי בטן היא הביאה לי 2 כדורים: אקמול וכדור לא מוכר. אה כן, וגימל לא רציני. חזרתי הביתה, נכנסתי למיטה, נחתי כמה שעות תוך כדי שתיית תה ולקיחת אקמול. כשאמא חזרה הביתה היא בדקה לגבי הכדור ההוא, הוא נ"ג - איזה יופי! אה כן, אבל מה שהוא עושה זה להעלות את לחץ הדם. נכון שהרפואה בצה"ל מתקדמת? נחשו מה התופעות לוואי? חולשה כללית וכאבי בטן. הידד! אמא כבר טפלה בי כמו שהיא יודעת, בצורה הטובה ביותר. ואחרי כמה ימים זה עבר, היום אני מרגיש הרבה יותר טוב אם כי היום באוטובוס שוב היו לי שיעולים קטנים..