כשאת/ה לא טוב/ה בלמצוא בן/בת זוג..
בעקבות תגובה שכתבתי באחד השרשורים, עולה שיש הבדל מעניין בין אנשים. יש כאלו שמאוד קל להם למצוא בן/בת זוג, או סתם שותפ/ה להעביר איתו את הלילה. ויש כאלו שזו משימה מאוווד קשה עבורם. את המילה טוב בכותרת, אפשר להחליף במילה יעיל. התיאוריה שלי בנושא, שזה די אקראי, אבל.. לא כולנו קיבלנו את אותה קוביה (הקוביה שלי היא 1:6.. של אחר יכולה להיות 1:60 ).. ולא כולנו מצליחים לזרוק אותו מספר של פעמים (יש כאלו שזורקים פעם בשבוע.. יש כאלו שזורקים פעם בשנה). (הניסוח בלשון זכר, אבל מכוון לשני המינים) מאפיינים של הסוג הראשון (שקל להם) : אתה מספר ששנים לא היית לבד למשך יותר מחודשיים-שלושה, גם כשהיית היו לך מיליון מחזרות/מחוזרות ואלפי דייטים. אתה לרוב בוחר (או יותר חשוב - מרגיש שאתה בוחר) את בנות הזוג שלך. כלומר אם אתה בקשר עם מישהי, סימן שזה בעיקר בגלל שהיא עונה למה שאתה מחפש. אם יש לך תקופה שבה אתה לא מחפש קשר רציני, אין לך שום בעיה למצוא שותפה לסקס. ובכלל, אתה יודע מה זה סטוץ, אתה בקושי מכיר את התחושה של תסכול מזה שחודשים לא היה לך דייט או לא היה לך סקס. אתה ככל הנראה לא מודע לכך שיש צד אחר. אם יש לך ערב פנוי, אתה תמצא כבר עם מי לצאת או תצא לבד ותכיר מישהי. מאפיינים של הסוג השני (שקשה להם): רוב חייך אתה לא בקשר. רוב חייך אתה לא בתקופה של לצאת לדייטים ולחפש להכיר. כשאתה יוצא לדייט, אתה לרוב מרגיש שזה לא האדם שאיתו היית רוצה להיות בדייט, האדם שמולך הוא פשרה של חוסר יכולת מצידך להתחיל עם אלו שכן מעניינות אותך. מאותו נימוק, רוב הקשרים שלך לא ענו לבחירה הראשונה שלך (או השניה) בבת-זוג. אתה ככל הנראה לא מודע שיש עוד אחרים בצד שלך.. חוץ מכמה חברים "לוזרים" כמוך, ובעיקר על זה אתם בוכים אחד לשני כל הזמן. יש לך ערב פנוי, ואתה יושב בבית/מבלה עם חבר/ים. אין בנות בחבורה. תגידו, חשבתם על זה פעם? על הצד השני, כמה קל/קשה להם, כמה כיף להם, אם זה גרע משהו אחר בחיים שלהם? (כל השאלות תקפות לשני הצדדים). חשבתם פעם אם אדם יכול לבחור לאיזה צד הוא רוצה להיות (לנסות להיות) שייך, או שברגע שאתה שם אתה די תקוע עם מה שיש? (וזו השאלה שיותר מעניינת אותי)
בעקבות תגובה שכתבתי באחד השרשורים, עולה שיש הבדל מעניין בין אנשים. יש כאלו שמאוד קל להם למצוא בן/בת זוג, או סתם שותפ/ה להעביר איתו את הלילה. ויש כאלו שזו משימה מאוווד קשה עבורם. את המילה טוב בכותרת, אפשר להחליף במילה יעיל. התיאוריה שלי בנושא, שזה די אקראי, אבל.. לא כולנו קיבלנו את אותה קוביה (הקוביה שלי היא 1:6.. של אחר יכולה להיות 1:60 ).. ולא כולנו מצליחים לזרוק אותו מספר של פעמים (יש כאלו שזורקים פעם בשבוע.. יש כאלו שזורקים פעם בשנה). (הניסוח בלשון זכר, אבל מכוון לשני המינים) מאפיינים של הסוג הראשון (שקל להם) : אתה מספר ששנים לא היית לבד למשך יותר מחודשיים-שלושה, גם כשהיית היו לך מיליון מחזרות/מחוזרות ואלפי דייטים. אתה לרוב בוחר (או יותר חשוב - מרגיש שאתה בוחר) את בנות הזוג שלך. כלומר אם אתה בקשר עם מישהי, סימן שזה בעיקר בגלל שהיא עונה למה שאתה מחפש. אם יש לך תקופה שבה אתה לא מחפש קשר רציני, אין לך שום בעיה למצוא שותפה לסקס. ובכלל, אתה יודע מה זה סטוץ, אתה בקושי מכיר את התחושה של תסכול מזה שחודשים לא היה לך דייט או לא היה לך סקס. אתה ככל הנראה לא מודע לכך שיש צד אחר. אם יש לך ערב פנוי, אתה תמצא כבר עם מי לצאת או תצא לבד ותכיר מישהי. מאפיינים של הסוג השני (שקשה להם): רוב חייך אתה לא בקשר. רוב חייך אתה לא בתקופה של לצאת לדייטים ולחפש להכיר. כשאתה יוצא לדייט, אתה לרוב מרגיש שזה לא האדם שאיתו היית רוצה להיות בדייט, האדם שמולך הוא פשרה של חוסר יכולת מצידך להתחיל עם אלו שכן מעניינות אותך. מאותו נימוק, רוב הקשרים שלך לא ענו לבחירה הראשונה שלך (או השניה) בבת-זוג. אתה ככל הנראה לא מודע שיש עוד אחרים בצד שלך.. חוץ מכמה חברים "לוזרים" כמוך, ובעיקר על זה אתם בוכים אחד לשני כל הזמן. יש לך ערב פנוי, ואתה יושב בבית/מבלה עם חבר/ים. אין בנות בחבורה. תגידו, חשבתם על זה פעם? על הצד השני, כמה קל/קשה להם, כמה כיף להם, אם זה גרע משהו אחר בחיים שלהם? (כל השאלות תקפות לשני הצדדים). חשבתם פעם אם אדם יכול לבחור לאיזה צד הוא רוצה להיות (לנסות להיות) שייך, או שברגע שאתה שם אתה די תקוע עם מה שיש? (וזו השאלה שיותר מעניינת אותי)
