כשאנחנו חולים

כשאנחנו חולים


לכל אחד קורה שהוא נופל למשכב פעם ב... יש מי שזה קורה אצלו יותר, יש מי שזה קורה אצלו פחות, ויש גם הבדל בחומרת הנפילה למשכב.

קרה לכם שחליתם באופן שהקשה עליכם בתפקוד עצמאי? מה עשיתם במצב כזה? הזעקתם את ההורים? ביקשתם סיוע מהשותפה? שכבתם במיטה לבד בחושך וחיכיתם שיעבור? |פולניה|

* אני יושבת אמנם באור ולא בחושך, אבל מרגישה... לא משהו. בשעות הערב יש חברים "כוננים" לסיוע, אבל בשעות היום הם עובדים ואני גם לא אזעיק חברים לכל פיפס. ברגעים כאלו אני נזכרת בחברה שלי שגרה לבד, שנפצעה בתאונה ושברה את הרגל, ומצאה את עצמה במצב בו הייתה צריכה לארגן לו"ז ביקורים מסודר כדי שיהיה מי שיוציא את הכלב שלה... נראה לי שרק בתקופה הזאת היא חשבה שטוב היה אם הייתה לה שותפה.
 

נטע....

New member
תרגישי טוב


האמת היא שלמזלי אני חסינת שפעת באופן טבעי. הפעם האחרונה שחליתי בשפעת הייתה לפני כ-21 שנה, כשהייתי בת 16. מאז כן קרה לי שהצטננתי אבל לא ברמה שמוציאה אותי מתפקוד. (וגם לא הייתה לי מחלה אחרת שהצריכה אותי ממש להישאר במיטה)

באמת יוצא לי לחשוב על זה לפעמים, בתור מי שגרה לבד, איך הייתי מסתדרת אם היה קורה משהו כזה או שיקרה בעתיד. (ככל הנראה כשאהיה מבוגרת יותר גם מקרים כאלה יהיו..)
 

tenen

New member
לפעם הבאה של חברה שלך תציעי לה לקחת דוג ווקר.

עדיף אדם מהשכונה במקום להתחיל להריץ חברים מרחוק בשביל להוציא את הכלב...
 
מי הריץ חברים מרחוק?


רוב החברים הגיעו ברגל, וגם הרחוקים יותר שנדרשו לנסוע מרחק של 3-4 רחובות היו באים גם ככה לבקר, זה דבר מקובל שחברים מבקרים אחד את השני, במיוחד כשאחד מהצדדים עבר תאונה או שסובל מבעיה בריאותית כלשהי, לא הייתי קוראת לזה "להריץ", יש דברים שנכללים במסגרת מערכת יחסים חברית.
 

Cade Foster

New member
רפואה שלמה

אני מאלה ששוכבים במיטה ומחכים שיעבור. זה מזכיר לי לפני איזה חצי שנה שחטפתי מיגרנה כל כך חזקה (ברמה שחשבתי שיש לי סרטן בראש) היו איתי בבית ההורים (אמא שלי גם אחות במקצועה) ועדיין אף אחד לא ידע מזה, אפילו כדור לא לקחתי. בכלל אני בנאדם שממעט מאוד לבקש טובות מאחרים אפילו במחיר של סבל.

במה חלית?
 
כשעוד גרתי לבד (כלומר עם שותף)

היתה פעם אחת שהייתי ממש חולה (דלקת ריאות) בעיר מרוחקת (שעה נסיעה מהמשפחה והחברים) בה האדם היחיד שהכרתי במרחק הליכה היה האקס שלי, אבל לזכותו יאמר שהוא (והחברה החדשה שלו
) ממש נרתמו לעזרה, הגיעו להוציא את הכלבה כמה פעמים ביום, הביאו לי אוכל וכו... מהשותף לא הייתי מבקשת כי הקשר ביננו היה מינימלי ביותר.
בשנים האחרונות אני חיה עם בן זוג אז אין לי את הבעיה הזאת...
 

tenen

New member
קטעים איתך,

שנינו חולים בדיוק באותו שבוע כך שיש לנו הרבה זמן משותף בפורום.

אצלי מדיטציה מביאה אותי לתפקוד כמעט מלא והכדורים מהרופא נשארו בצד והסיבה היחידה שהרופא שלי נותן לי ימי מחלה זה בטענה שאחלה שאני מתפקד אבל לא כדאי להדביק את כל המשרד.

הייתי ממליץ לך לנסות אבל איכשהו אני סקפטי שאת בעד הנושא הזה או בכלל בעד לקבל ממנה עצה.
 
עצות ממך זה דבר שרצוי לוותר עליו

ולא רק למען הבריאות. בהתחשב בעובדה שאין לך מושג באיזו בעיה רפואית מדובר אצלי, העצה שלך אפילו יותר חסרת טעם.

אגב, אני מאוד בעד מדיטציה בכללי, אנשים שמכירים אותי היו צוחקים מאוד מתחילת הסיפא שלך.
 

SleeplessBeauty

New member
יצא לי לחשוב על זה הרבה

ועכשיו גם לחוות את הקושי במידה מסוימת.

חשבתי על מה הייתי עושה אם הייתי מחליקה נניח במקלחת ושוברת משהו. אין לי באזור הקרוב אלי חברים, וגם אלו שיחסית קרובים - לרוב אין רכבים. בעייתי משהו.

ועכשיו - אני עם כאבים עזים בשכם, כך שבקושי יכולה להזיז את יד ימין בלי כאבים מטורפים.
איך מבשלים במצב כזה? איך מסדרים ומנקים?
איך אני יכולה לדאוג לעצמי כשאני בקושי יכולה לסדר את השיער בבוקר ולצחצח שיניים?

קשה ומדכא.
 
למעלה