כרטיס רכבת העמק

[krause]

כרטיס רכבת העמק

כרטיס רכבת העמק
הכרטיס המצורף הינו של palestine railways מצמח לתל יוסף מה שנקרא "רכבת העמק".שנה 1935. מהירות הרכבת בעליות היתה כ 12 קמש. אפשר היה לטייל לצד הרכבת הנוסעת.

 

[יהוושע]

איזה יופי , יש לך עוד כרטיסי רכבת

כרטיס רכבת העמק
הכרטיס המצורף הינו של palestine railways מצמח לתל יוסף מה שנקרא "רכבת העמק".שנה 1935. מהירות הרכבת בעליות היתה כ 12 קמש. אפשר היה לטייל לצד הרכבת הנוסעת.

איזה יופי , יש לך עוד כרטיסי רכבת
מן השנים ההן? אולי כרטיס למצרים או ביירות? מנין לך הכרטיסים? אתה אספן?

 

[krause]

רכבת העמק

איזה יופי , יש לך עוד כרטיסי רכבת
מן השנים ההן? אולי כרטיס למצרים או ביירות? מנין לך הכרטיסים? אתה אספן?

רכבת העמק
שלום יהוושע. כן אני אספן.יש לי חומר רב בנושא ההיסטוריה של התחבורה הציבורית.בקרוב אציג כרטיס נסיעה מרחובות לקנטרה מצרים.צריך לסרוק אותו.

 

[nitsansh]

ועוד משהו שעבר מהעולם... מחלקה 3

כרטיס רכבת העמק
הכרטיס המצורף הינו של palestine railways מצמח לתל יוסף מה שנקרא "רכבת העמק".שנה 1935. מהירות הרכבת בעליות היתה כ 12 קמש. אפשר היה לטייל לצד הרכבת הנוסעת.

ועוד משהו שעבר מהעולם... מחלקה 3

 

[oren*]

האם יש משמעות לחיתוך המשולש בחלקו

כרטיס רכבת העמק
הכרטיס המצורף הינו של palestine railways מצמח לתל יוסף מה שנקרא "רכבת העמק".שנה 1935. מהירות הרכבת בעליות היתה כ 12 קמש. אפשר היה לטייל לצד הרכבת הנוסעת.

האם יש משמעות לחיתוך המשולש בחלקו
התחתון של הכרטיס?

 

[krause]

חיתוך המשולש

האם יש משמעות לחיתוך המשולש בחלקו
התחתון של הכרטיס?

חיתוך המשולש
אני חושב שהמשולש נוצר מהמנקב של הכרטיסן.

 

[יהוושע]

עוד שאלה : למיטב ידיעתך , מי היה

חיתוך המשולש
אני חושב שהמשולש נוצר מהמנקב של הכרטיסן.

עוד שאלה : למיטב ידיעתך , מי היה
אחראי לכיתוב העברי , הערבי והאנגלי על הכרטיסים , ומדוע כתוב בעברית " סמח " , כמו בערבית , ולא " צמח " ? אגב , לוחות הזמנים של הרכבת המנדטורית מאותה תקופה הם באנגלית בלבד , הלא כן?

 

[krause]

לוחות זמנים

עוד שאלה : למיטב ידיעתך , מי היה
אחראי לכיתוב העברי , הערבי והאנגלי על הכרטיסים , ומדוע כתוב בעברית " סמח " , כמו בערבית , ולא " צמח " ? אגב , לוחות הזמנים של הרכבת המנדטורית מאותה תקופה הם באנגלית בלבד , הלא כן?

לוחות זמנים
יהוושע שלום היו לוחות זמנים בעיברית.הכותרת היתה בעיברית: לוח השעות, ל"מסלות ברזל ארץ ישראל"היו לוחות מפורטים ב 1921 בעברית, וב1924.כמו כן בתי מלון, וחברות נסיעה פירסמו לוחות זמנים בעברית. אגב למחלקה ראשונה קראו: מרכבות שנה ואכילה.

 

[חן מלינג]

שפות בתקופת המנדט

עוד שאלה : למיטב ידיעתך , מי היה
אחראי לכיתוב העברי , הערבי והאנגלי על הכרטיסים , ומדוע כתוב בעברית " סמח " , כמו בערבית , ולא " צמח " ? אגב , לוחות הזמנים של הרכבת המנדטורית מאותה תקופה הם באנגלית בלבד , הלא כן?

שפות בתקופת המנדט
ראוי לציין שהבריטים הבינו כבר בשנות ה-20 את מה שרק היום מתחילים לתפוס בארץ - מושג השויון. אמנם אלו מילים גדולות ונפוחות, אבל שימו לב לכך שהם טרחו לפרסם את כל הפרסומות, הכרזות, השלטים ולוחות הזמנים (ובשלב מסוים, גם את חוברות התקנות הפנימיות שלהם) בשלוש שפות - אנגלית, ערבית ועברית. אפילו על קרונות הנוסעים הופיעו מספרי הקרונות וסיווג המחלקות גם בספרות לטיניות וגם בספרות ערביות, ועל קרונות המיכל להובלת דלק נכתבו האזהרטות בשלוש השפות גם כן. רכבת ישראל חישה את מנהג שלטי התחנות התלת-לשוניים רק בתקופת פתיחת התחנות באר שבע צפון ואוניברסיטה-מרכז הירידים (ותהליך ההחלפה נמשך באיטיות בשאר התחנות), לוחות הזמנים מופיעים עדיין רק בעברית ובאנגלית ואילו כלל הכריזה וההודעות האלקטרוניות ברכבות נעשה בעברית בלבד. נקודה למחשבה? (ולשאלתך, יהוושע - אנחנו לא יודעים מי היה אחראי לתרגומים ולתעתוקי השמות, סוגיה שהיתה כבר אז רגישה וטעונה. שמעתי שרכבת המנדט שינתה את התרגום מ-´מסילות ברזל פלשתינה´ ל-´מסילות ברזל פלשתינה (א"י)´ לבקשת היישוב היהודי) דרך אגב, כמובן ששם המקום הוא ערבי, ואני מניח שזו הסיבה שכתבו בעברית ´סמח´. עוד לא היתה ´צמח´... אני דווקא חשבתי שהשם בערבית היה ´צמח´ (האות צ מבוטאת בערבית כמו ס גרונית/מודגשת)

 

[יהוושע]

חן שאלה: אומנם כבר דיברת על זה

שפות בתקופת המנדט
ראוי לציין שהבריטים הבינו כבר בשנות ה-20 את מה שרק היום מתחילים לתפוס בארץ - מושג השויון. אמנם אלו מילים גדולות ונפוחות, אבל שימו לב לכך שהם טרחו לפרסם את כל הפרסומות, הכרזות, השלטים ולוחות הזמנים (ובשלב מסוים, גם את חוברות התקנות הפנימיות שלהם) בשלוש שפות - אנגלית, ערבית ועברית. אפילו על קרונות הנוסעים הופיעו מספרי הקרונות וסיווג המחלקות גם בספרות לטיניות וגם בספרות ערביות, ועל קרונות המיכל להובלת דלק נכתבו האזהרטות בשלוש השפות גם כן. רכבת ישראל חישה את מנהג שלטי התחנות התלת-לשוניים רק בתקופת פתיחת התחנות באר שבע צפון ואוניברסיטה-מרכז הירידים (ותהליך ההחלפה נמשך באיטיות בשאר התחנות), לוחות הזמנים מופיעים עדיין רק בעברית ובאנגלית ואילו כלל הכריזה וההודעות האלקטרוניות ברכבות נעשה בעברית בלבד. נקודה למחשבה? (ולשאלתך, יהוושע - אנחנו לא יודעים מי היה אחראי לתרגומים ולתעתוקי השמות, סוגיה שהיתה כבר אז רגישה וטעונה. שמעתי שרכבת המנדט שינתה את התרגום מ-´מסילות ברזל פלשתינה´ ל-´מסילות ברזל פלשתינה (א"י)´ לבקשת היישוב היהודי) דרך אגב, כמובן ששם המקום הוא ערבי, ואני מניח שזו הסיבה שכתבו בעברית ´סמח´. עוד לא היתה ´צמח´... אני דווקא חשבתי שהשם בערבית היה ´צמח´ (האות צ מבוטאת בערבית כמו ס גרונית/מודגשת)

חן שאלה: אומנם כבר דיברת על זה
בפורום בעבר אך לא הצלחתי למצוא זאת , תוכל להסביר שוב מה פשר האותיות " ב " ו " צ " לצידי המסילה? תודה על תשובתך .

 

[דניאל בוכמן]

האותיות "ב" ו "צ"

חן שאלה: אומנם כבר דיברת על זה
בפורום בעבר אך לא הצלחתי למצוא זאת , תוכל להסביר שוב מה פשר האותיות " ב " ו " צ " לצידי המסילה? תודה על תשובתך .

האותיות "ב" ו "צ"
עד כמה שאני יודע, ב- בלום צ - צפור.