דעתי בנושא...
מצד אחד מסכימה- כן, מילים חריפות מידי...סגנון קצת מתבהם ומסריח....נכון, אולי יש מי שתקרא ותזדעזע...נכון, אולי יש גם מי שתקרא ותחשוב...``היי, גם אני מחסלת את כל האוכל בבית...אם ככה גם אני בהמה מסריחה+ כל שאר התיאורים המתלווים``... או, אפילו חמור מזה...``אם ככה גם דיני הוא דין מוות...גם לי אין מקום בעולם שהרי גם אני בולסת כל מה שזז``.... מצד שני- לא חושבת שאחד יכול ``להלביש`` על עצמו הרגשה מסויימת של אחר רק משום שקרא אותה בפורום...לא חושבת שאחד ``יאמץ`` לעצמו תחושות כמו שמישהו אחר כתב רק בגלל שהוא כמו הכותב סובל מאותה הפרעת אכילה...כל אחד ודרכו הוא לראות את הדברים...כל אחד ודרכו- דרכו להרגיש, דרכו להתמודד, דרכו לפרש, דרכו לקום ולעלות, דרכו ליפול....כל אחד ודרכו להתבטא... מילים לא יגרמו לקורא אותן להתדרדרות מחלתו כמו שלא יוכלו להביא להחלמתו...מילים הן רק מילים...אין להם כוח מאגי...עדיין לא... ואני אסביר, אני יכולה לקרוא משהו מאד חיובי שמישהו כתב לי...(מילים יפות, המון תקווה, כוח וכאלה...) ובלי קשר למילים...רק עם ההרגשה שנוצרה אצלי לאור הדברים (התרגשות, הוקרת תודה, חיבה לכותב, או מאידך- כעס על זה שהוא בכלל לא מבין, אי הסכמה איתו...לא יודעת מה...), להיכנס לכזה בולמוס ענק... אני מתכוונת, זה כ``כ לא משנה מה נאמר ואיך...כל אחד מפרש דברים בצורה שונה..יש מי שמילים חיוביות בעת שהוא מרגיש רע יעודדו אותו, ירגשו אותו ומתוך התרגשות יגיח הסימפטום של מחלתו...יש מי שמילים כאלה יעצבנו אותו...ירתיחו אותו...ואז יופיע לו הסימפטום (הרעבה, זלילה, בולמוס)...יש מי שמילים כאלו אולי ישקיטו אותו...ירגיעו את הסימפטום...אין לדעת...כל אדם לגופו... אותו הדבר נכון גם לגבי התבטאות הכוללת מילים קצת פחות יפות...כל אחד מגיב אחרת...כל אחד מתייחס אחרת... לכן קשה להגיד איזו התנסחות מזיקה לפורום ואנשיו ואיזו לא... אולי, אם הלך המחשבה כזה, צריך לכתוב רק דברים שהם פרווה...לא יותר מידי חיוביים, לא יותר מידי שליליים, לא מרגשים מידי, לא עצובים מידי, לא שמחים, לא מצחיקים...דברים כאלה שלא יעוררו שום רגש מכל סוג שהוא.... ואז? ואז מה יקרה? אממ...לא מסובך מידי...יש שאנמיות ושיגרה וחוסר עניין יעוררו אצלם את הבולמוס, ההרעבה וכו`...ויש כאלה שלא.... בקיצור, לא יוצאים מזה... לכן, דעתי היא, שעדיף שאדם ידע שהוא מגיע לפורום ויכול להתבטא ולהגיד במלל שלו את הדברים הכואבים או הטובים...כי המחלה הזאת גדולה על המילים...מכניסה אותן לכיס הקטן...מתעתעת בנו לחשוב שעדיף לומר ככה ולא אחרת...ובסוף הרי רואים שהמילים כ``כ חסרות כוח לעומתה...או כן בעלות כוח...אך פועלות באופן שונה על כל אחד...(כמו שהדגמתי קודם)... לכן, לי זה נראה קצת חסר חשיבות למחוק את הדברים שאמרתי...דברים שאמרתי רק על עצמי...ולא על אף אחד אחר... אבל, מי אני? סתם בהמה מסריחה מזדיינת.... שלכם, אמ-אמ-אמא של הבהמות.