כנראה שהבית שלי ישאר ריק עוד הרבה

[אופה3]

כנראה שהבית שלי ישאר ריק עוד הרבה

זמן, היינו בפגישה השבוע אצל העובדת סוציאלית, למרות שאני מוכנה הליך פתוח, ולמרות שאני מוכנה תינוק עד גיל שנתיים, ולמרות שאני מוכנה פג, ואפילו שקלנו בחיוב תסמונת סמים ואלכוהול, מסתבר שרק בעוד ארבע שנים נתחיל את התהליך, הסדנאות והכל............ אז מה אומר לכן, אני שבורה כרגע החלום להיות אימא התנפץ כאחד, חשבתי שאני כבר בפתח כנראה שלא........אני אמשיך עם הטיפולים שלי ומקווה שיהיה לי ילד במהרה. תודה לכן על הכל אופי

 

[משתפרת]

??? לא מבינה!!

לוח הזמנים שמסרת מתאים למי שממתין לתינוק בריא. מזמן שנרשמתם עד לאימוץ זה לוקח 5-6 שנים, לכן סדנא בעוד 4 שנים מסתדר עם זה. אתם במפורש מוכנים למסלול הילדים עם צרכים מיוחדים, מה שנמשך כעת בסביבות שנתיים, שחודשיים מתוכם כבר עברו. לדעתי הייתם אמורים להכנס לסדרת פגישות בקרוב, ולסדנה תוך מספר חודשים. הייתי מבררת עם העו"סית שוב את העניין. אם תשובתה לא תשביע את רצונכם הייתי מבקשת פגישה עם המפקחת עליהץ ובלי כל קשר- מאחלת לך שהטיפול הבא יהיה האחרון, שתצליחו!

 

[אופה3]

גם אני לא מבינה היא אמרה בפירוש

שהתורים מאוד ארוכים כרגע ובעוד שלוש ארבע שנים לחזור אליה ואז נמתין גם הילדים הללו שכביכול אני מוכנה לקבל, אני אחכה להם 4 שנים אז אני לא מבינה את זה.......בכלל, אני די שבורה יחסית........ חשבתי ולאחר שדיברתי איתכם הייתי בטוחה שתוך שנתיים אני כבר אימא מקסימום והתהליך יחל עכשיו אך נראה כאילו לא.......... מה אומר לכם אין לי מושג מה לעשות

 

[אופה3]

היתה לי תחושה לא טובה בפגישה הקודמת

היא אמרה בפירוש שככל שנהיה עם ראש גדול יותר הסיכוים להגדיל את התור גדולים יותר, אז למה זה? הרי אני מוכנה לחמש אפשרויות כמעט........ בכל אופן היא אמרה שיש עוד כמוני, היא ממש התיישבה עליי בקטע של, כאילו לדחוף לי דברים שאני לא מעוניינת בהם........אינני רוצה להגדיר מה בדיוק אבל כולכם יודעים, והאמת שאני כולה בת 26 לגדל ילד בן 10 או 8 נראה לי די מוגזם , ????????? לא??????? אני גם לא יכולה להתמודד עם ילד גדול כזה אין לי כל כך הרבה ניסיון....... היא גם אמרה שנגיד תינוקות עד גיל שנתיים ויותר נמסרים קודם לאנשים שאין להם סיכוי לקבל תינוקות , בגלל שהם עברו את הגיל, לא יודעת זה משגע אותי מאוד

 

[דניאל@זר]

../images/Emo35.gif נשמע לי ממש מוזר

אולי שווה לבדוק את זה מול האחראית על העו"ס שנתנה לכם תשובה כזאת ??

 

[אופה3]

איך אני בודקת, למי אני פונה והאם

פניה כזאת לא תקומם את העוסי"ת עליי ? בכך שאני עוקפת אותה? היתה לי הרגשה שמנסים לדחוף לי ילדים גדולים יותר ועם בעיות ולא את מה שאני רוצה......

 

[משתפרת]

אופה,

לא בדיוק מנסים "לדחוף" לך. מנסים לבדוק לאן בדיוק אתם מוכנים להגיע. אתם אמרתם מה מתאים לכם. היא בודקת עוד אפשרויות שמתאימות לה. והיא גם מנופפת ב"קלף" של הגיל שלך, שאת צעירה ויש לך זמן. כאילו שזה משמעותי... את בשלה לאימהות כבר זמן רב, לכן אין לך זמן להמתין. אל תעקפי את העו"סית. בקשי ממנה לקשר אותך עם המפקחת עליה. אם זה נעשה דרכה- זו לא עקיפה. יתר על כן: אם אין "כימיה" בין משפחה לבין העו"סית שלה אפשר להחליף את העו"סית המטפלת. זה קורה ומוכר.

 

[אופה3]

משתפרת דווקא כן הרגשתי כאילו מנסים

ללחוץ אותי לפינה וכאילו בגלל שאני כל כך מוכנה וכמהה לילד אז אני צריכה לקחת ילדים אחרים ולא לחכות הרבה זמן, אמרתי בפגישה הראשונה מה מתאים לי וקיבלתי תחושות שזו הדרך, בפגישה שהתקיימה השבוע הרגשתי שזה לא כך אני מבולבלת ולא מבינה מה קורה בכלל, חשבתי שכל האפשרויות הללו יפתחו לי דרך נראה לי שלא....... לכן אינני מבינה מה קורה פה בכלל. איך אני אגיד לה שאני רוצה לפנות למפקחת אם היא תשאל אותי למה מה אני אגיד לה?

 

[קייצית]

אני חושבת שאנשים ממש לא מבינים

מה קורה היום בארץ, למען האמת גם אני לא ממש מבינה. אופה - תינוקות עד גיל שנתיים זה לא צרכים מיוחדים. נכון תסמונת אלכוהול, גמילה מסמים פג, הם כביכול צרכים מיוחדים אבל היום יותר ויותר אנשים מוכנים לאמץ אותם (תודה לאל). אני הבנתי מהסדנא שיש הרבה יותר משפחות שמוכנות לאמץ היום גם בקטגורית הצרכים המיוחדים משיש ילדים. ולכן התור מאוד ארוך. שש שבע שנים הוא התור לתינוקות, ותינוק עד גיל שנתיים אפילו עם תסמונת גמילה הוא עדיין תינוק אז כנראה שהתור מתקצר רק בקצת. זה המצב בארץ, וזה מה שדוחף הרבה מאוד אנשים לאימוץ בין ארצי. צוואר הבקבוק כפי שאני מבינה זה ההליכים המשפטיים שלוקחים הרבה מאוד זמן. זה שאתם מוכנים להליך עם סעיף 12ג' עוקף כביכול את הבעייה הזו, אבל שוב כנראה שיש היום הרבה משפחות שמוכנות לכך. בכל מקרה אני מסכימה שצריך לבדוק שוב, לפנות גבוהה יותר ולא לוותר כל כך מהר, מצד שני אני יודעת שההמתנה הארוכה היא תוצאה של מצב נתון, ולא התרשלות של מערכת הרווחה.

 

[אופה3]

קייצית לפי העובדת סוציאלית שלנו

האפשרות שאנחנו מוכנים לקבל תינוק יותר גדול מתינוק בין יומו מעלה את הסיכוים יש כאלו שרוצים תינוקות רק בגיל שהם נולדים ולא בגיל שנה ויותר...למשל, . היא אמרה שהתור לתינוק בריא הוא חמש וחצי שני. תינוק עם תסמונת גמילה הוא לא תינוק רגיל אלא בסעיף אחר. אצלה צרכים מיוחדים זה חולים, ועוד......פג,ותינוק עד גיל שנתיים לא נחשב צרכים מיוחדים גם לא הליך פתוח........ אני לא אומרת שהמתנה היא התרשלות של מערכת הרווחה אני רק אומרת שהרושם שקיבלתי הוא מוטעה היא אמרה אז למשל שתינוק עם גמילה, פג, הליך פתוח הם דברים שיכולים לקצר לי את הזמן, ואני לא מבינה איך זה שגם זה לוקח ארבע שנים.לא ברור לי לא מובן לי, אם היה לי כסף לאימוץ בין ארצי הייתי הולכת לזה אבל אין, אז כנראה שלהיות הורים זה לעשירים בלבד.........כמו העתירה שיש עכשיו. ואני אמשיך עם הטיפולים שלי, אנחנו בסה"כ לא מוסברים ואני מקווה שיהיה לרפואה פיתרון ואם לא אז בעוד 4 שנים.........מה לעשות אני מרגישה שאינני יכולה להלחם במערכת. מה יעזור שאני אפנה למפקחת?

 

[הפלאות של עליזה1]

אופה 3

נסי שוב לקבוע פגישה עם המנהלת ודברי איתה ואמרי לה שיש לך שאלות שלא חשבת עלהם בפגישה , ואת רוצה להתיעץ ואם לא עוזר אותה תשובה אל תוותרי כול פעם צלצלי שידעו שאת שם באופק , בקשר לגיל את יכולה לומר להם שאת רוצה עד גיל מסויים , בתופס הבקשה כתוב שאלה של גיל הילד בכולאופן את יכולה לומר אני רוצה עד גיל כזה וכזה לא יותר ,זאת זכותך מלאה ,

 

[צוצי1]

הי אופה3

לא קל לשמוע שמחכה המתנה של עוד 4 שנים בעיקר שכל כך חיכית ליום הפגישה עם העו"ס, אני מבינה אותך..., אבל.. אני בטוחה שהעו"ס שלך טעתה מכיוון ואין קשר בין התחלת תהליך וסיומו לבין זמן ההמתנה. אימוץ דרך השירות למען הילד בארץ הוא בבחינת מזל וגורל וכל חודש חודשיים התמונה משתנה. פתאום צץ משהו.. אבל כדי שתוכלו לקבל ילד עליכם לעבור את כל התהליך. כשאנחנו היינו בסדנת הכנה לאימוץ, שזהו אחד השלבים הסופיים של התהליך (עד קבלת הילד) היו איתנו זוג צעיר בערך בגילך שהתעקשו על תינוק בריא בן יומו וידעו שמחכה להם המתנה של 6 שנים בערך, אבל הם עברו את כל התהליך. גם לנו אמרו שעם כל הויתורים שלנו ההמתנה ארוכה, אבל.. מכיוון וסיימנו תהליך והסכמנו להתפשר על עוד משהו... בום הגיעה הבת שלנו בהפתעה גמורה. אופי3, תראי.. זכותך להחליף עו"ס- זה עניין של אמון בינך לבינה. תחליפי עו"ס - סיימי תהליך ואני בטוחה שלא ירחק היום ואתם תהפכו להורים. בהצלחה

 

[קייצית]

אני מבינה את הלחץ

או מנסה להבין, כי אני לא באה בדיוק מאותו המקום. את יכולה להמשיך בשני המסלולים בו זמנית וממש לא חייבת לשלול אחד כדי להמשיך בשני, לעולם אי אפשר לדעת איך הדברים יתגלגלו בסופו של דבר.

 

[דיאנה*]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif אופה

אין לי הרבה מה לחדש לך. יכולה רק לשלוח לך מכאן חיבוק ענק. כל כך מובן מפח הנפש שלך

דווקא משום כך, כן הייתי חוזרת לעובדת הסוציאלית ואומרת לה (כמו שכתבה לך עליזה וכתבו האחרות) שנשארו לך המון סימני שאלה ועניינים לא ברורים ושאת מבקשת להבין טוב יותר. רשמי את כל השאלות שלך על דף (בפגישה את בטח תתרגשי נורא ותשכחי חצי מהן) ותשאלי אותן אחת אחת. עמדי על זכותך לקבל תשובה ברורה. אני מתקשה להאמין שהעובדת לא תהייה מוכנה לשוחח איתך שוב. אם כך יהיה, את יכולה בלב שקט לבקש ממנה לדבר עם מישהי אחרת בשירות. בהצלחה, חמודה - בכל דרך שהיא.

 

[tasid]

ליבי איתך ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

 

[חדשה במערכת]

אופה יקרה שלי קצת חדשות

אני קצת לא עוקבת אחרי כולם אז אני לא יודעת מה הגיל שלך, אבל אני רשומה לאימוץ פה בארץ לילדים עם צרכים מיוחדים, ולא הייתי מוכנה לישמוע על אימוץ פתוח. העוס"ית שלנו אמרה לנו שהנושא של אימוץ ילד עם צרכים מיוחדים לוקח בערך שנתייםץ אנחנו רשומים כבר 3 שנים ורק לאחרונה אחרי שהחלפנו עוסי"ת שהסבירה לנו את המצב הכללי של האימוץ ומה הולך ואיך הולך, מה זה צרכים מיוחדים וכו' אז החלטנו על ילד עם צרכים מיוחדים. העוסי"ת הקודמת שלנו היתה בתל אביב והיא בהחלט לא טרחה לנדב מידע ברור לגבי התהליך עצמו של האימוץ. כמה שהבנתי מהעוס"ת שלנו אין דבר כזה שמי שאין סיכוי לתינוק קטן יקבל קודם. אני חושבת שאולי היא התכוונה להגיד לך שבגלל הגיל הצעיר שלך עדיף לך לחכות לילד רגיל שלוקח בין 6 ל 7 שנים. אבל בהחלט יש להם נטייה לסלף מדי פעם דברים. אחרי שהחלטנו על ילד עם צרכים מיוחדים והודענו לה, היא עדיין המשיכה לחשוב שאנחנו רוצים ילד רגיל, אז קבענו איתה פגישה נוספתץ והבהרנו את עצמנו לגבי הרצונות שלנו. מקווה שעזרתי קצת בהצלחה

 

[אופה3]

חדשה אני לא מדברת על אימוץ פתוח אלא

על הליך משפטי שאינו סגור, סעיף 12 ג' בכל אופן ילדים עם צרכים מיוחדים לפי ההגדרה שלה, הם ילדים יותר גדולים, ילדים חולים וכו'......לכן אינני מבינה עוד מה קורה, אומנם אני צעירה אך זה לא מנע ממנה לומר לי כלום בפגישה הראשונה, ולעודד אותי שהליך פתוח, פג, ילד גדול יותר זה יזרז את הסיפור.משהו לא מסתדר לי כאן.

 

[ש ד מ ה]

אופה../images/Emo14.gifכאם ביולוגית תרשי לי..

היי רק כרגע נכנסתי הרבה זמן לא ביקרתי... עכשו בוקר שלחתי את הילדים למוסדות החינוך ו.. לאחר שקראתי את הודעתך בפורום אני חשה כאילו כל כוחותי נמוגו בין רגע, אני בכל רומח איברי יכולה לחוש את הכאב....כאחת שעברה לא מעט טיפולים אומנם שהצליחו בחלקם אבל בהחלט מכירה גם את מפחי הנפש. אנא אל תתייאשי....החזיקי מעמד ואני תקווה שעוד נשמח בשימחתך.

 

[Kalla]

לא מבינה בזה הרבה אבל ../images/Emo24.gif

מאחלת שתהפכי לאם בקרוב.

 

[אופה3]

../images/Emo41.gif../images/Emo41.gifעושה קצת סדר שתבינו ועוד שאלה

בפגישה הראשונה שהיתה לנו עם העובדת סוציאלית היא מאוד התלהבה מהעובדה שאנחנו צעירים ועושים צעד נכון שבאנו עכשיו. היו לנו כמה מחשבות לגבי ילדים גדולים וילדים עם הליך פתוח, העובדת הסוציאלית אמרה שנלך ונחזור ונחשוב מה אנחנו רוצים.כשמה שהבנו ממנה שככל שנהיה פתוחים יותר האפשרות להיות הורים מתקרבת יותר. השבוע חזרנו לשם ואמרנו לה שאנחנו מוכנים לקבל פג, תינוק עם הליך משפחתי פתוח, וילד עד גיל שנתיים אפילו שנתיים וחצי, היא אמרה טוב תלכו תחזרו בעוד 4 שנים, אז נתחיל את הסדנא והכל, עכשיו יש לי שאלה נגיד שאחזור בעוד 4 שנים, ונגיד שמאיזשהו מקום יחליטו שאנחנו לא מתאימים לאימוץ, אני לא רואה את הסיבה אבל נגיד, מקרים כאלו קורים נכון ? היא יכולה פתאום להחליט שאנחנו לא מתאימים או לא יודעת מה אז מה אני עושה בעוד 4 שנים?????? מחכה 4 שנים ביידים ריקות במקום לפנות לאפשרויות אחרות? ועכשיו אחרי שכל מה שאמרנו לה, היא אמרה שזה בשביל למנוע מפח נפש, שנשב ונחכה במשך שלוש שנים לטלפון שלהם וכווכוכו'........ אז אני לא מבינה גם האפשרויות הללו לא טובות? אז מה כן?הבנתי שהמספר של הילדים הנמסרים לאימוץ קטן, שאני אומר את האמת זה נפלא שהמדינה שלנו היא לא מדינת שנוטשים בה את הילדים והם גודלים ברחובות, אבל אני מוכנה לעוד דברים חוץ מתינוק ההדגש היה על כך שאקח ילד יותר גדול, ועוד דברים שכולכם יודעים ואינני צריכה לכתוב אותם כאן, ואז אני אתחיל את התהליך מיד. הרושם הראשוני של הפגישה הראשוני כנראה היה מאוד מאוד מטעה, כי חשבנו המון והתייעצנו המון וכו', ונראה שלא אז מה עושים עכשיו?