ובאותו עניין...בן 10 חודשים
שהיה בבית צמוד אליי ורק אליי בעיקר כי ינק עד 8 חודשים ונגמל יפה מאוד. הכנסתי אותו ביום ראשון למשפחתון-8 ילדים, 2.5 מטפלות בהדרגה, כל פעם יותר והיום בעלי לקח אותו. הוא בוכה בבוקר , לא אוכל פירות ולא מרק אתמול באתי האכלתי אותו מרק הוא נרגע שיחק והלכתי ואז שוב בכה נרדם תוך כדי בכי. באתי ב2 בצהריים שוב ועיניו היו נפוחות ואדומות מבכי עכשיו, המטפלות מאוד חמות, עדינות בהחלפת הטיטול, נקיות ומתקתקות את כל הילדים במיומנות נפלאה ואין בכי ברקע בד"כ ואני...מה אני, בשבוע הבא אני מתחילה לעבוד בינתיים בבית כותבת לכם ונקרע לי הלב שהוא בטח בוכה ולא אוכל. אז מה שאני זקוקה לו זה: א. נורמלי? יש לכן מילות עידוד? זה יעבור? לי ולו? אני לא בוכה לידו ואפילו מדברת באנגלית כשהוא לידי
)) כדי שהוא לא יבין..אלק ב. חשבתי להשאיר אותו כל היום - ואני מתלבטת אם ליסוע אליו או לתת לו להתחזק..? ג.יש טיפים לריכוך חרדת הנטישה שמתפתחת? תודה למשיבות