כניסה לתינוקייה

בנס

New member
כניסה לתינוקייה

נועה תהיה בת 5 חודשים כשתכנס לתינוקייה. המליצו לי לשים אותה שם בשבוע הראשון רק למס' שעות ולא ליום מלא. אם נניח לרגע בצד את תחושותי בנושא (
), האם מבחינתה זה באמת ישנה?
 

ELLA32

New member
מה השאלה?

אני מתה להגיב לך, רק לא הבנתי מה השאלה
 

michal@gal

Active member
מנהל
בגיל 5 חודשים לא צריכה להיות

שום בעיה בהסתגלות. הבן שלי נכנס לתינוקייה בגיל 5 חודשים. ביומיים הראשונים היה רק מספר שעות (עד הצהריים), וההסתגלות הייתה כל כך טובה, שביום השלישי כבר נשאר יום שלם.
 

lulyK

New member
את מכירה אותה הכי טוב.

אם לדעתך זה מיותר, אל תעשי את זה.
 
בעיני - ברור שכן

את יודעת איך זה הולך בתחילת שנה? ביום הראשון - שעתיים ביום השני - 3 שעות ביום הרביעי - 4 שעות ורק אח"כ יום שלם. זה מקל עליהם את ההסתגלות.
 

ל י ר י 1

New member
גם לדעתי הם צריכים זמן להסתגל.

תחשבי- הילד רגיל לטיפול הצמוד שלך במשך חמישה חודשים, לקירבה אליך, לסדר יום מסוים איתך וכל זה עומד להשתנות. איך אפשר לחשוב שהוא לא ירגיש בשינוי?! יכול להיות שהוא ייקח את זה בקלות יחסית אבל לא תדעי עד שלא תנסי. הבת שלי בת שלושה חודשים ואם אני מתרחקת ממנה יותר משעתיים- היא נהיית לא רגועה. באמצע ינואר אני חוזרת לעבודה ומשאירה אותה בפעוטון
. כבר מתחילת ינואר אני מתכוונת ללכת איתה לפעוטון לכמה שעות בכל יום, כדי שתתרגל. ברור לי שהיא צריכה את זה.
 

polinomialy

New member
לא יודעת עד כמה זה משמעותי

בגיל 5 חודשים. זה גם מאוד תלוי בילד. לבן שלי זה היה מאוד משמעותי. הוא נכנס לראשונה למסגרת בגיל 7 חודשים.
 

אביטלתל

New member
זה ישנה

דבר ראשון זה ישנה לך, הפרידה תהיה הדרגתית ואת מעבירה תחושות אליה דבר שני, אני חושבת שזו הדרך הנכונה בכל גיל
 
מה את שואלת בעצם?

לא הבנתי מה את שואלת אך מאד חשוב לעשות הסתגלות הדרגתית ולא בבת אחת יום שלם, וגם בהתחלה שתשארי איתה לראות איך היא מתאקלמת שם.
 

ליבי777

New member
באופן הדרגתי

אני הייתי עושה את זה באופן הדרגתי. הבן שלי בן 4.5 חו' ונמצא רק איתי מהבוקר עד הערב. לאחרונה התחלתי להרגיש שכאשר אני הולכת לכמה דקות ומשאירה אותו למשל עם חברה שאינו מכיר, זה לא מוצא חן בעיניו בכלל. כך שאני לפחות הייתי עושה את זה באופן הדרגתי בשבילו ובשבילי.
 
ברור שזה ישנה.

התינוקייה חדשה לה והיא לתינוקייה - צריך לתת לשני הצדדים זמן הסתגלות. אצלנו ביישוב עושים את זה במשך שבועיים.
 

ראליה

New member
ובאותו עניין...בן 10 חודשים

שהיה בבית צמוד אליי ורק אליי בעיקר כי ינק עד 8 חודשים ונגמל יפה מאוד. הכנסתי אותו ביום ראשון למשפחתון-8 ילדים, 2.5 מטפלות בהדרגה, כל פעם יותר והיום בעלי לקח אותו. הוא בוכה בבוקר , לא אוכל פירות ולא מרק אתמול באתי האכלתי אותו מרק הוא נרגע שיחק והלכתי ואז שוב בכה נרדם תוך כדי בכי. באתי ב2 בצהריים שוב ועיניו היו נפוחות ואדומות מבכי עכשיו, המטפלות מאוד חמות, עדינות בהחלפת הטיטול, נקיות ומתקתקות את כל הילדים במיומנות נפלאה ואין בכי ברקע בד"כ ואני...מה אני, בשבוע הבא אני מתחילה לעבוד בינתיים בבית כותבת לכם ונקרע לי הלב שהוא בטח בוכה ולא אוכל. אז מה שאני זקוקה לו זה: א. נורמלי? יש לכן מילות עידוד? זה יעבור? לי ולו? אני לא בוכה לידו ואפילו מדברת באנגלית כשהוא לידי :))) כדי שהוא לא יבין..אלק ב. חשבתי להשאיר אותו כל היום - ואני מתלבטת אם ליסוע אליו או לתת לו להתחזק..? ג.יש טיפים לריכוך חרדת הנטישה שמתפתחת? תודה למשיבות
 

m a m m y

New member
לדעתי זה מאד ישנה לה

במיוחד אם היא היתה איתך כל היום בבית. כשהכנסתי את הבת שלי לתינוקיה בגיל 9, היינו איהת שם אנשים שהיא מכירה בכמה ימים הראשונים וכל פעם היינו יוצאים לכמה זמן וחוזרים. כך היה לה ביטחון שאנחנו הולכים וגם חוזרים.
 
למעלה