כן כן כותבת המון אני יודעת

[רוח רפאים]

כן כן כותבת המון אני יודעת

כותבת המון כי אין לי חברים אז יורקת הכל לתוך המחשב.. כבר חודשיים אני כותבת בשני פורומים זה ועוד אחד (כבר לא ממש כותבת בשני) פעם חשבתי שרע לי וזאת רק אני ואף אחד לא מבין ולאף אחד לא אכפת ממש... ידעתי שיש פסיכולוגים אבל אף פעם לא האמנתי בהם אני טוענת שהם שקרנים. כמו למשל היועצת שלי (אני לא אגיד מה באמת אני חושבת עליה מטעמי כבוד) לי היא אומרת שכשהיא הייתה קטנה יותר (היא בת 26 אולי) היו לה שתי חברות ולמישהי אחרת היא אומרת שהיו לה המון חברים... אז או פיצול אישיות או ש ק ר נ י ת לא מאמינה לה יותר באה אליה רק כדי להפסיד שיעורים. אז נשארתי לבד בעולם...בלי חברים שיבינו ובלי הורים שרוצה לספר להם..ובלי שום דבר שיעזור. אז גיליתי את המחשב הארור הזה... שונאת אותו כ``כ אבל עם כל השנאה לא יכולה בלעדיו מה אני יעשה בלי חברי הוירטואלים מה אני יעשה בלי מישהו לשפוך לו הכל כי למחדבת אפשר להגיד אבל היא לא תענה פה לפחות משתדלים לענות וזה די נחמד.. נורא רוצה להגיד שיש לי איזה סוד שבגללו מרגישה ככה.....הלוואי והיה אני חושבת שאם הייתה לי סיבה להרגיש רע....כמו למשל משהו שהיה קורה לי היה לי יותר נעים לבכות ולהיות עצובה ומגעילה כמו שאני לפני שניה חייכתי הנה שוב הדמעות באות באות וכמה זה כואב לבכות....ממש כואב כל דמעה שעולה ויוצאת מכאיבה בלב שוב אין אויר....שוב נחנקת. אולי התקף חרדה? אולי סתם ילדה טיפשה הכל יכול להיות לא טורחת לבדוק לא אכפת לי..רק רוצה שזה יפסק לא רוצה לשמוע שיהיה טוב ושאני אהיה חזקה כי אני לא מסוגלת לבד.. אם אני יילך לעזרה לבד מצבי רק יתדרד.. רוצה רק מישהו אחד לא יותר שיבין או תבין לא משנה לי... רק אחד בשביל שיהיה כשצריך... שוב כתבתי הרבה אתם לא חייבים לקרוא..אבל אם הגעתם לפה אז אולי באמת קראתם... תודה שקראתם. רוח,

 

[סהר-תמיכה]

רוח

אני קוראת את מה שאת כותבת, רואה שם הרבה כאב, הרבה שנאה. לא יודעת מאיפה באים הרגשות האלה, אולי אין להם סיבה מסוימת. אולי משהו בצורה בה התייחסו אליך (או לא התייחסו). לא יודעת. ומצד שני אני רואה גם הרבה יחס וקשב ואכפתיות בהודעות שאת כותבת לאחרים. אניגם יכולה להתווכח איתך על הגישות לאנשים בחייך, למשל לאותה יועצת. אבל אני לא אעשה את זה. כי נראה לי שדווקא בגלל העובדות שבחרת להביא כאן, את יודעת שיכול להיות שלא היתה כוונה להרע לך. שייתכן ואלו היו פירושים שונים של אותו מצב, מצד אנשים שונים. כמו שזה קורה תמיד. ואמת ברי היא רק בעיני המתבונן. יש לך אהבה בלב. את יכולה ללכת אליה. יש גם שנאה, וגם אליה את יכולה ללכת. זו הבחירה שלך, במה למלא את חייך.