כמיהה

כמיהה

ועכשו רגע לפני הטקס הקבוע שבו אני מודה ליקום שזימן אותך לחיי רגע לפני שאני מקדש אותך כדת משה וישראל רגע לפני שאנחנו פותחים את חיינו לשפע נסעת שגרת היום אינה שונה ילדים, עבודה, כלים, כביסה, שכנים (וגם שכנות...) עולם כמנהגו נוהג שגרת הלילה לעומתה מרמזת שבכל זאת אינך ניפקדותך מורגשת בעיקר עת הגיעה השעה לעצום עיניים והגוף בוגד והנשמה נעתקת והעיניים נשארות פקוחות בוהות בצורת גופך הטבועה על המזרן ואינני מוצא מנוח ובכל לילה, כמו בכיבוי מערכות כללי אני קורס השקט שמסביבי מעצים את הצורך להיצמד לחום גופך להרגיש את הבל נשימתך על פני לטבוע בעינייך לטעום משפתייך לחיות לצידך שמעתי יש האומרים שקוראים לזה כמיהה
 
למעלה