חנה של ליאור
New member
כמה "תכנים" צריך בגנון?
שיר בת שנה ותשעה חודשים. היא הולכת לגנון בקיבוץ ואנחנו מאוד מרוצים. הסיבה העיקרית לשביעות הרצון שלנו היא השמחה שבה היא הולכת לגן. כשהיא רואה את הגננת הראשית היא רצה אליה ולא מסתובבת בכלל כדי לאמר לנו שלום. ביום החופשי של הגננת צריך לפעמים לשבת איתה קצת בגן עד שמשהו מעניין אותה ואז היא נפרדת בשמחה. לפני כמה ימים פגשתי שני הורים מהגן. אמא של ילדה אחת ואבא של ילדה אחרת. שניהם חושבים שיש בעיה בגן והבעיה היא שאין מספיק תכנים ואין מספיק מגוון של הפעלות. לגבי התכנים, הם חושבים שיש יותר מידי שעות שהילדים "מסתובבים כמו זומבי". מדובר על השעות 7:00-8:30 שאז הם מתאספים ובשעות 15:00-16:30 בין השינה להליכה הביתה. בשעות האלה מוציאים להם תיבות שונות והמטפלות יושבות על הרצפה ונותנות לילדים להעסיק את עצמם. אין שום הפעלה בשעות האלה וגם הגננת כבר לא נמצאת. לטענת ההורים האלה, בשעות שאחרי השינה הילדים נמצאים בשיא הריכוז וההסתובבות הזאת פשוט מבזבזת להם שעות נהדרות שבהן יכלו להפעיל אותם. מרגיז אותם מאוד שהמטפלות יושבות על הרצפה ומתבטלות במקום לעשות משהו עם הילדים. אני דווקא חשבתי שאין פחות מידי תכנים. פעמיים ביום יש להם מפגש עם הגננת וכשמזג האויר יפה כמו עכשיו הם יוצאים כל יום לטיול. מבחינתי זה מספיק. הם רק בני שנה עד שנתיים! אני רואה שהשפה של שיר יותר ויותר עשירה. הרבה מהמילים היא לא שמעה מאיתנו. היא פשוט קולטת מהסביבה וברור שיש מאיפה. לגבי המגוון של ההפעלות, גם אני שמתי לב שלא נותנים להם לצייר. לא בצבעים רגילים ולא בצבעי ידיים. לא ראיתי מעולם בצק צבעוני. שיר לא ממש בונה פאזלים, בעיקר כי אין לה סבלנות לסובב את החלקים עד שיתאימו למקומם. עד היום לא ממש ראיתי בזה בעיה. הנחתי שהגננת מנצלת את הימים היפים לטיול וכשיהיה יותר קר היא תתחיל להעסיק אותם בגן בצבעים, למשל. אבל אולי אני טועה? אולי כדאי לדבר עם הגננת ולבקש שיעשירו את הפעילויות עם הילדים? (ולסיום, השווצה קטנה שאולי מחזקת את התחושה המקורית שלי
: האמא שאיתה דיברתי חושבת שבשעות ה"מתות" עדיף לשים להם קלטת ושלא יסתובבו כמו זומבי <אין בכלל טלויזיה ווידאו בגן, לשמחתי>. כדי להוכיח את טענתה היא סיפרה לי על בת של חברים, בת שנה ועשרה חודשים, שמכירה את כל הצבעים, את כל הצורות וסופרת עד עשר ואת הכל היא למדה מהקלטות. נהניתי מאוד לאמר לה ששיר בת שנה ותשעה חודשים, מכירה את כל הצורות, את כל הצבעים, סופרת עד עשר וגם יודעת את השמות של אצבעות הידיים ושום דבר לא מהקלטות! מספיק להיות איתם ולדבר איתם והם כבר לומדים לבד
)
שיר בת שנה ותשעה חודשים. היא הולכת לגנון בקיבוץ ואנחנו מאוד מרוצים. הסיבה העיקרית לשביעות הרצון שלנו היא השמחה שבה היא הולכת לגן. כשהיא רואה את הגננת הראשית היא רצה אליה ולא מסתובבת בכלל כדי לאמר לנו שלום. ביום החופשי של הגננת צריך לפעמים לשבת איתה קצת בגן עד שמשהו מעניין אותה ואז היא נפרדת בשמחה. לפני כמה ימים פגשתי שני הורים מהגן. אמא של ילדה אחת ואבא של ילדה אחרת. שניהם חושבים שיש בעיה בגן והבעיה היא שאין מספיק תכנים ואין מספיק מגוון של הפעלות. לגבי התכנים, הם חושבים שיש יותר מידי שעות שהילדים "מסתובבים כמו זומבי". מדובר על השעות 7:00-8:30 שאז הם מתאספים ובשעות 15:00-16:30 בין השינה להליכה הביתה. בשעות האלה מוציאים להם תיבות שונות והמטפלות יושבות על הרצפה ונותנות לילדים להעסיק את עצמם. אין שום הפעלה בשעות האלה וגם הגננת כבר לא נמצאת. לטענת ההורים האלה, בשעות שאחרי השינה הילדים נמצאים בשיא הריכוז וההסתובבות הזאת פשוט מבזבזת להם שעות נהדרות שבהן יכלו להפעיל אותם. מרגיז אותם מאוד שהמטפלות יושבות על הרצפה ומתבטלות במקום לעשות משהו עם הילדים. אני דווקא חשבתי שאין פחות מידי תכנים. פעמיים ביום יש להם מפגש עם הגננת וכשמזג האויר יפה כמו עכשיו הם יוצאים כל יום לטיול. מבחינתי זה מספיק. הם רק בני שנה עד שנתיים! אני רואה שהשפה של שיר יותר ויותר עשירה. הרבה מהמילים היא לא שמעה מאיתנו. היא פשוט קולטת מהסביבה וברור שיש מאיפה. לגבי המגוון של ההפעלות, גם אני שמתי לב שלא נותנים להם לצייר. לא בצבעים רגילים ולא בצבעי ידיים. לא ראיתי מעולם בצק צבעוני. שיר לא ממש בונה פאזלים, בעיקר כי אין לה סבלנות לסובב את החלקים עד שיתאימו למקומם. עד היום לא ממש ראיתי בזה בעיה. הנחתי שהגננת מנצלת את הימים היפים לטיול וכשיהיה יותר קר היא תתחיל להעסיק אותם בגן בצבעים, למשל. אבל אולי אני טועה? אולי כדאי לדבר עם הגננת ולבקש שיעשירו את הפעילויות עם הילדים? (ולסיום, השווצה קטנה שאולי מחזקת את התחושה המקורית שלי
