כמה שהוא ואח שלו דומים. . . (אולי ט')

lanfir1

New member
כמה שהוא ואח שלו דומים. . . (אולי ט')

אחרי קצת יותר משנה, כשכבר החלטתי שאני מנסה להמשיך הלאה, שאני מפסיקה לחפור לעצמי על מה שהיה ומנסה להשאיר את כל החוויות האלו מאחורי, הוא מופיע. ישבתי עם 2 חברות בבסיס שלי (החברות לא יודעות), ופתאום מגיע מישהו.כבר הייתה לי הרגשה קצת לא טובה... הוא עומד מולי ושואל את חברה שלי איזה תפקיד היא הולכת לעשות, ואז שואל אותי. אני עונה לו. המבט שלו משתנה כהרף עין "קוראים לך X?" אני עונה שכן. הוא מתרחק צעד אחד אחורה ואומר לי "כדאי שתעופי מפה מהר לפני שאני הורג אותך אני נשבע לך". אמרתי לו (קצת בתקיפות) שהוא מוזמן ללכת אם כל כך לא נוח לו בחברתי. הוא הלך, חזר אחרי 2 דקות ובינתיים הבטן שלי מתהפכת ואני תוהה אם זה קשור למה שקרה לפני שנה..אני אומרת לחברות שלי שאין לי מושג על מה הוא מדבר. ואז הוא חוזר , לוקח לי את היד לוחץ לי אותה חזק, ממש מנסה לשבור לי את העצמות ואומר "נעים מאד, אני אח של *****". שקט. הלב שלי מחסיר פעימה, היד שלי בוערת, הפנים שלי חיוורות, אין לי מילים. מה הוא עושה פה?!?!?! היו שם כ"כ הרבה אנשים מסביב... שהסתכלו על הדרמה הזאת. ואני, קצינה בצה"ל מנסה להשאר מאופקת. הדמעות כבר חונקות את הגרון. הוא עוזב לי את היד, ממשיך לדבר "עכשיו הכל מתחבר לך?? כן אני אח שלו הקטן, אני גם דומה לו, תסתכלי טוב!!!, בושה לצבא שנתן לך להיות קצינה, את מגעילה אותי...." בשלב הזה אנשים מסביבי התחילו להגיד לו שירגע, שלא ידבר אליי ככה ושאלו מה נפל עליו. הוא הסתובב, הלך, תוך כדי שהוא בועט באבנים, תיקים ועמודים בדרכו. כל העיניים פנו אליי.. הייתי כל כך בשוק, כל כך חסרת מילים, רעדתי כולי. הוא באמת דומה לו... בצורה מפחידה, מגעילה ונוראית. הלכתי משם, בכיתי בצד. בכי שכבר הרבה זמן לא היה לי. החברות באו אחריי רצו שאספר להם מי זה אח שלו הגדול ומה קרה איתו. לא הצלחתי להוציא מהפה כלום חוץ מ"אח שלו הגדול תקף אותי מינית". פעם ראשונה שאמרתי את זה בקול רם. הרגשתי כל כך מלוכלכת כשאמרתי את זה. נגעלתי מעצמי. החברות לא אמרו הרבה. חיבקו, החליפו מבטים נואשים, ידעתי שאין להם מושג מה לעשות עם מה שסיפרתי להן. וזה בסדר גמור.. הן אמרו שאין לי מה לדאוג, שהוא בד"כ לא בבסיס ואני לא אראה אותו יותר. האמנתי להן. והתבדיתי. מאותו היום אני רואה אותו כל הזמן. 3 פעמים ביום בחדר אוכל ועוד סתם ככה כי הוא חבר טוב של מישהו שאני עובדת איתו. אני לא מסוגלת יותר. כשהוא מסתכל עליי זה כאילו אח שלו נוגע בי. מבט מלוכלך, מגעיל, אני רוצה לצרוח!!!!! הלוואי ויכולתי להיעלם. אבל אני בתפקיד. אני לא יכולה פשוט לברוח ולהגיד לחיילים שלי שקשה לי לתפקד, שרע לי. שימות הוא, אח שלו הקטן וכל המשפחה ומתועבת הזאת. אוף
 
למעלה