כמה שאלות...

[gracon]

כמה שאלות...

*האם ישנם פעלים נוספים במשקל פעול בבניין קל, מלבד יכול, יגור וקטון? *מדוע הפועל שכב הוא היחיד שמקבל את צורת שם הפועל לשכַּב (בפתח)? *האם נכון להגיד שהשורש של פעלים מגזרת ל"י/ה מסתיימים בה'? קביעה כזאת יוצרת שני שורשים שהם כביכול זהים ונוטים בדרך שונה, כמו ג-ב-הּ (לגבוה, עם מפיק) וג-ב-י/ה (לגבות). *מדוע המושג קדרות נכתב בק' בעוד כד נכתב בכ'? תודה רבה מראש למי שיוכל לענות.

 

[trilliane]

כמה תשובות

* לפי ברקלי גם שָׁכֹלְתִּי (לצד שָׁכַלְתִּי) אבל בבינוני: שָׁכוּל; וגם יָקֹשְׁתִּי, אבל בבינוני: יוֹקֵשׁ. * לפי ברקלי לא רק לִשְׁכַּב, גם בִּשְׁפַל בפתח; למה שני אלה חריגים? אין לי תשובה מלבד "כי ככה זה בעברית"... * אמנם בבי"ס קוראים לגזרה הזו נל"ה/י, אבל באקדמיה (הן בלימודים אקדמיים והן באקדמיה ללשון) כמו גם במילונים כגון מילון ההווה ומילון ספיר הם משויכים לגזרת ל"י בלבד, ואכן, גזרת ל"ה הם אלה שבהם הה"א עיצורית (גן כתם ועוד אחד או שניים, לא זוכרת בע"פ). * קַדָּר קשור לקְדֵרָה ולא לכד. באותה מידה יכולת לשאול למה בעצם קוראים לו "קדר" ולא "חרס", הרי הוא מכין כלי חרס, לאו דווקא כדים או קדרות. ה"תשובה" היא שהשפה לא מתנהגת באופן צפוי או מתוכנן, וכשיש כמה אפשרויות אז לרוב אחת מתקבעת כי... ככה. ככה יצא...

 

[gracon]

תודה רבה עזרת לי מאוד

 

[הדיוט גמור]

כד, קדרה, כדור

החבורה העגלגלה הזאת מדגימה את מסתורי השפה, שכן קשה לדעת עד כמה מילים אלו קשורות זו לזו, או שהדמיון ביניהן הוא מקרי. "כד" הוא מילה קדומה מאד (וחפץ קדום לא פחות) המופיעה במקרא; "קדרה" (או קדרא) היא מילה משנאית מאוחרת יותר, וה"קדר" נגזר ממנה, אם כי במשנה מופיע "כד מבית הכדר", ז"א שחילופי כ/ק טרם נתקבעו אז. מפתיע לגלות שהכדור מופיע כבר במקרא, אך מובנו המדויק הוא בגדר תעלומה. מישעיהו כב - "הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ, טַלְטֵלָה גָּבֶר; וְעֹטְךָ, עָטֹה. צָנוֹף יִצְנָפְךָ, צְנֵפָה, כַּדּוּר, אֶל-אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם" - ניתן להסיק כי מדובר במשהו שמגלגלים (צונפים, כמו מצנפת), מטלטלים וזורקים למרחק (לעוט = להפריח, כמו לעוט על השלל, וכמו עיט), אבל זה לא ממש בטוח. מצודת ציון סובר שחסרה כ"ף וצ"ל "ככדור". האזכור השני (ישעיהו כט) סתום עוד יותר: "וְחָנִיתִי כַדּוּר, עָלָיִךְ; וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב, וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת". יש מפרשים כדור = עיגול, ז"א שמדובר על מצור המקיף את העיר בעיגול.גם כאן, לכאורה, חסרה כ"ף - ככדור. בשני המקרים הכ"ף יכולה להיות גם אות יחס (= כמו דור), ואז "דור" באה אולי במובן המקורי שלה (עפ"י קליין) של תנועה מעגלית, הקפה, שממנה נגזר המובן של "בית" (מבנים המקיפים חצר) ושל "דור" (מחזור חיים שחוזר שוב ושוב, כמו הקשר בין "גיל" ו"מעגל"). וזה מחזיר אותי לתעלומה שמעסיקה אותי מאז ימי ילדותי: מיהם הקדרים/כדרים במשחק "הקדרים באים"?