כמה שאלות חדשות

רומי 007

New member
כמה שאלות חדשות../images/Emo51.gif../images/Emo39.gif

ההודעה הקודמת שלי כבר לא קופצת אז אני נאלצת לפתוח חדשה. מתנצלת מראש על מבול השאלות ומקווה שיש כאן מי שיענה לי... 1. מישהי השתמשה במכשיר הTENS ויכולה להמליץ עליו? 2. מה אתן ממליצות לשים בתיק אם ידוע מראש שהולכים לקיסרי (בנוסף לדברים שכבר נכתבו לגבי תיק רגיל - ומה בתיק הרגיל לא רלוונטי) אילו משחות או משככים כדאי לבקש בבי"ח ומה להביא מהבית? 3. מתי מומלץ לאפשר לאנשים לבקר אותך אחרי ניתוח קיסרי - באיזה יום מתחילים לחזור להכרה מלאה (במובן החברתי של המילה)? 4. למי ששהתה במלונית של תה"ש - האם נדמה לי או שהם פשוט מאוד מאוד לא נחמדים שם ושלחלץ מהם אינפורמציה זה פשוט משימה בלתי אפשרית? האם השהות שם שווה את התשלום? 5. מתי מתקשרים למוהל לקבוע תור - האם מחכים לאישור בי"ח או מייד עם הלידה? 6. ואחרונה: איך להרדם למשך לילה שלם ולא לקום כל שעה מסיבה אחרת?
 

דש1דש

New member
יבול דל של תשובות....

יכולה לעמות רק על השאלה הראשונה.... לי יש את הטנס - MATERNITY UNIT. אחותי השתמשה בו - ועברה לידה ללא אפידורל בזכותו. חברה שלי השתמשה בו והיתה פחות נפעמת - אם כי גם היא לא לקחה אפידורל - אבל שהתה באמבטיה את רוב הלידה.... (לא הולך ביחד) ניסיתי אותו - והפולסים קצת מעצבנים, אני חייבת לומר - אבל אני מניחה שעם צירים ההתיחסות שונה. עכשיו אני שואלת עצמי למה לא ניסיתי אותו אתמול בלילה עם הצירים שהיו לי - יותר נסיון של שעת אמת... נו טוב - מי חושב ישר עם צירים ב-3 בבוקר.... לא הבנתי למה את צריכה אם את הולכת לקיסרי - הוא עוזר לשלב הצירים - וזה נחסך ממך בקיסרי (יש יתרונות
)
 

רומי 007

New member
תודה

בינתיים אני לא רוצה אותו לצירים אלא לכאבי גב הקשים שאני סובלת מהם בגב העליון
 

דש1דש

New member
מאיפא את בארץ?

מאחר ויש לי בבית - את מוזמנת אלי לטיפולים בערב. המטרניטי שלי הוא גם לכאבי גב! לא היתי נותנת לך אותו כי אני יכולה ללדת כל יום - אבל לא אכפת לי שתשתמשי בו גם.
 
כמה תשובות חדשות

1. לא השתמשתי, לא יודעת. 2. משחה של רסקיו-רמדי שעושה נפלאות להקלה ואיחוי. משככי כאבים - בהלל-יפה נתנו לי אופטלגין נוזלי. אין צורך להביא מהבית הם נותנים כמה שצריך. התרופה האולטימטיבית לצלקות - מים וסבון. אני לקחתי מגבת מהבית. סתם כדי להרגיש קצת יותר "אנושית". לקחתי גם בגדים, אבל זה היה ממש מיותר. 3. אני ביקשתי שלא יגיעו ביומיים הראשונים, ופרט לזוהרה אהובתי וליאור וחנה אף אחד לא הקשיב לי. זה היה מאוד מעיק, בייחוד שכולם הגיעו יחד ובשעות הערב, כשהמחלקה עמוסה לעייפה. מבחינתי היה טוב יותר אם היו באים רק אחרי שהשתחררתי מביה"ח. 4. לא שהיתי ולכן לא אחווה דעתי. 5. אנחנו התקשרנו למוהל יומיים אחרי הלידה. הוא ביקש שנדבר איתו שוב אחרי שנצא מביה"ח כדי לוודא שאין צהבת. 6. קשה לי לייעץ פשוט כי אני ישנתי כמו בלוק במהלך כל ההריון, פרט לקימה אחת במשך הלילה כדי לעשות PP, אבל ליבי איתך, זה באמת קשה - אולי הגוף שלך מתרגל אותך לקראת הבאות?
 
זה היה לפני הרבה זמן אבל

אני עוד זוכרת: 2.בתיק אין צורך במשהוא מיוחד. 3.הביקור רק אחר 24 שעות לפחות הכרה חוזרת אחרי מספר שעות אחרי ניתוח אבל את מרגישה חלשה ואת לא יכולה לעמוד זקוף בגלל התפרים ומאוד קשה לקום מהמיטה לבד. 4.במלונית לא היתי אבל אני מעדיפה את הבית שלי. 5.בבית החולים מבקרים הרבה מאוד מוהלים ונותנים לך הסברים ומחירים ואת יכותה לבחור ולקבוע יום יומים לפני כי היו לך הרבה ממה לבחור. 6.הכי טוב לשון על הצד עם כרית בין הרגלים כך גם בלילה ליותר קל לקום לשרותים עם הרבה עזרה של הידים (בלילה אחרי הניתוח הולכים הרבה לשרותים בגלל הנוזלים). אם יושנים על הגב קשה מאוד להסתובב ולקום לשורתים. אבל הכי חשוב זה אחרי שבועים וקסימום שלוש את חוזרת לעצמך.
 
רק קצת תשובות

2. לא רלבנטי כל מה שמיועד להקל על כאבי הצירים בשמן שנמצאים חדר לידה, משחות לתפרים, ווקמן וכאלה. את יכולה להבין לבד מתוך הרשימות מה לא תצטרכי. כן צריך - קשיות לשתיה כדי לשתות בשכיבה, תחתוני רשת חובה!!!!! - הכי נוח ומחזיק את החבישה של הניתוח, לא לוחץ ולא כואב. אם בבי"ח שאת הולכת אליו נותנים פדים חופשי, עדיף לך להשתמש בהם וגם בכותנות ובמגבות של בי"ח בהתחלה, לא כואב לבזבז וזה נוח. ממילא את בטטה ביומיים הראשונים. משככי כאבים בטח יתנו לך אז לא צריך להביא, ואל תמרחי שום דבר על התפרים - רק תקפידי על מקלחת פעמיים ביום, חשוב מאד. 3. לי לא היה אכפת לקבל מבקרים כבר למחרת, אבל הוצפתי כבר ביום הניתוח (כי היה שבת, נותחתי בבוקר והיו מבקרים כל אחה"צ והערב) - וזה היה סיוט (מרגיז מאד, כי ביקשתי במפורש לא לבוא). נא לבקש במפורש (שמישהו יעשה את זה בשבילך אם לא נעים לך) לא להתנחל, ביקורים של חצי שעה גג זה מספיק מתיש. 5. למוהל מספיק להתקשר אחרי הלידה, כשיודעים שהכל בסדר. אנחנו עשינו אצל מישהו עמוס מאד וקבענו כמה ימים מראש (לא עשינו ביום 8 בגלל שיובל היה בפגיה).
 
חבל,כן חבל ונא לא לצחוק.

נורא קשה אחרי הניתוח להתרומם משכיבה לישיבה בגלל מצב שרירי הבטן. בחורה מנוסה שנותחה לידי קשרה חבל עבה וארוך למסגרת הברזל שלמרגלות הרגליים ואחזה בקצהו השני כל פעם שהיתה צריכה לקום משכיבה על הגב לישיבה. כולנו מתנו מקינאה בין אנחה אחת לשניה. בקשר לאופטלגין נוזלי,ממליצה לך לקחת עימך בקבוק ולא להיות תלויה בחסדי האחיות שנורא עסוקות וקשה להן להתפנות. המלונית בתה"ש שווה לדעתי כל אגורה והתגברות על השגת אינפורמציה מהן. ממש בית-מלון(ועוד יחסית למחלקה....) אחרי הקיסרי לא נתנו לי שמונה שעות לראות את פרי ביטני וגם הייתי מחוברת לקטטר. מי רוצה אורחים במצב כזה? בהצלחה!
 

רומי 007

New member
תודה על העצות הפרקטיות

חבל, קשיות, תחתונים (יש דעות שונות - מי מוכנה להכריע?) בדיוק לסוג העצות האלה התכוונתי אז למי שיש עוד - אשמח לשמוע
 
חבל דווקא קיבלתי במחלקה...

האחיות קשרו לי חבל מבד, אני לא חשבתי על זה, וזה באמת מציל חיים! ולגבי תחתונים - אחרי 10 ימים בערך כבר הייתי בבית ונגמרו התחתוני רשת, אז החלטתי שזהו וחזרתי לתחתונים שלי, ומה אני אגיד לך - הגומי בול על הצלקת... מזל שאצלי היא לא נסגרה טוב אז עוד הייתה חבישה! בהקשר זה - אם את מתעקשת על פדים משלך, נא לא לבחור כאלה עם כנפיים - זה לא יושב טוב בתחתוני רשת הרחבים. ואם לקראת השיחרור את עדיין צריכה חבישה (אצלי צד אחד לא היה סגור כי היה תחתיו שטף דם שהתנקז לאט לאט), תבקשי שיכינו לך גזות ופלסטר מנייר (לא צריך לקנות מראש, יש את זה בכל בית מרקחת אם צריך, ובד"כ לא צריך).
 
אותי לא תפרו אחרי הקיסרית, אלא

חיברו עם סיכות. לא תפרים ולא נעלים, וזה ממש היה טוב. הפדים הגדולים הגנו עלי מהרשת של התחתונים, אבל גם כשזה נתפס, זה לא היה נורא.
 
ורה אדומה אני ילדתי באיכילוב ואיך

שהשתחררתי מההתאוששות בעלי הביא לי את יובל ושם היא נשארה עד שהשתחררתי הביתה. והייתי אחרי קיסרי ולא ויתרתי על ביות מלא גם כשעוד לא קמתי מהמיטה. לי היה נעים שבאו לבקר אותי עוד באותו היום(טוב הייתי ממש היפרית ולא יכולתי לנוח כי לא האמנתי שאני כבר אמא לילדה הכי מופלאה בעולם)וקיבלתי בברכה כל אורח שרצה להגיע. ממולץ לקחת אופטלגין כי לא נותנים לך חופשי שם וביומיים הראשונים מומלץ לקחת כל 3-4 שעות ולא לחכות לכאבים (אני ראיתי כוכבים שחורים אחרי ההתאוששות ואחרי שנתנו לי וולטרן וגם זריקת אופטלגין ואז החלטתי שאני לא גיבורה ולקחתי כל 3 שעות אופטלגין במיוחד ביומים הראשונים) לקנות רפאל לפיטמות סדוקות אם את מתכוונת להניק. לקנות תחתונים חד פעמיים או להביא תחתונים שאת יכולה לזרוק אח"כ. וככל שתרדי יותר מהר ותסתובבי יהיה לך החלמה מהירה יותר וטובה. בהצלחה ולידה קלה
 

דש1דש

New member
עד כמה שהבנתי - לא רפאל

מדריכות הנקה היוםפ ממליצות על פיוראלן או משהו דומה ולא על רפאל. מקווה שאני לא מטעה
 
כמה תשובות ישנות ../images/Emo3.gif

1. לגבי מכשיר ה-Tens - אני מכירה אותו מביה"ח, ממרפאת כאב שאיתם אני עובדת. הוא מיועד לשיכוך כאבים כרוניים בגוף, לא רק לצירים, ויש אנשים שמגיעים באדיקות כמה פעמים בשבוע לטיפול. מכך אני מסיקה שזה עוזר, אבל כמו בהרבה מקרים אחרים - באופן אינדיבידואלי לגמרי. אישית לא השתמשתי. 2. לי תחתוני הרשת היו ממש ממש לא נוחים (הסתבכו לי בסיכות) - אמא שלי רצה וקנתה לי תחתונים עם גזרה גבוהה שמכסה על הצלקת (היא חשופה לגמרי אחרי כ-12 שעות) והיו לי הרבה יותר נוחים. לא השתמשתי במשככי כאבים אז בענין הזה אין לי מה לחדש שלך. 3. ביקורים - רק כמה שעות טובות אחרי שירדת מהמיטה ואת יכולה להסתובב קצת - כי זה יעודד אותך לקום ותהיות יותר פעילה וזה מאוד טוב. לפני שקמת מהמיטה - את עוד עם קטטר וזה פשוט פיכסה לקבל ככה אנשים זרים
4. לא הייתי בתה"ש - הייתי בליס בחדר פרטי (הם משתדלים לתת לכל מי שעברה קיסרי) והיה כמו מלון חמישה כוכבים (טוב, נו, רק בלי הבריכה
). 5. אנחנו התקשרנו למוהל מיד אחרי הלידה, קבענו איתו, ואח"כ כשהסתבר שיונצ'י עוד לא יוכל ל... (אין לי מושג איך להגיד את זה בצורה עדינה) בגיל 8 ימים תיאמנו עם המוהל מועד אחר. אבל היה לנו חשוב לדבר איתו מהתחלה כדי שהתאריך יהיה משוריין לנו - תזכרי שכל התינוקות שנולדו ביום ששלך ייוולד יעברו את הברית באותו יום - ואם זה מוהל מבוקש אז כל הקודם זוכה... 6. בואי אלינו, תראי איך יונתן ישן טוב, זה מיד יגרום לך לרצות להתכרבל יחד איתו ולישון
 

קט קט

New member
רומי

1. לא יודעת 2. אני לא לקחתי שום דבר מיוחד, רק אופטלגין נוזלי שלא השתמשתי בו בכלל כי נתנו לי בבי"ח. מה שכן - אבל זה גם ללידה רגילה, אלה תחתוני הרשת. זה פשוט מדהים! המשכתי ללכת עם זה גם בבית... נוח, אפשר לזרוק לפח, ולא לוחץ בתפרים. הייתי גם לוקחת כמה מכנסי טרינינג שלא לוחצים בבטן (חשוב!) שלא ילחץ על התפרים. משהו מטריקו. 3. ביקורים - אני קיבלתי מהיום הראשון אבל הייתי נותנת יומיים ראשונים רק למשפחה ואח"כ ביקורים. לא היו לי ממש כאבים אז אני לא דוגמא. עוד באותו יום קמתי מהמיטה. אבל לקחת בחשבון שזה יכול לכאוב ואז ממש לא בא לארח. חוצמזה, לדעתי את יכולה להרגיש נוח להגיד לאנשים לא לבוא - תראי איך תרגישי ותבקשי שיתקשרו לפני שבאים. 4. הם מאד נחמדים במלונית, והשהות שם שווה כל גרוש. אבל ממש. אל תוותרי! במיוחד אחרי ניתוח הנופש שם מאד חשוב. 5. מתקשרים למלונית כשאת נכנסת לניתוח, יומיים אח"כ את יכולה לעלות אליהם, אבל תודיעי כשאת נכנסת לחדר ניתוח (או כשאת יוצאת - זה בדל של 10 דקות...). 6. אין לי עצות... ר קקחי בחשבון שככה ייראו חייך אחרי הלידה... ועוד משהו - לקום מהמיטה כמה שיותר מהר. זה מה שעה לי את ההחלמה! וגם - לבקש שיביאו לך אוכל ביתי מבושל וטעים. חשוב מאד להחלמה ולאנרגיה. וללכת לכל ההדרכות במלונית - יש שפ הדרכה על אמבטיה ראשונה והנקה וכו'. חשוב! בהצלחה
קט
 

salpter

New member
עצות שמתאימות גם לי.

אז.... א. תחתוני הרשת היו הצלה מדהימה, לא כואב, לא לוחץ, צאוור את הכל. ב. סבון קמיל בלו נוזלי, רק בזה מומלץ להתקלח, במיוחד נוח לשים מעל התפר ולתת למים לשטוף כלפי מטה. ג. מיץ שזיפים או החביאי חוקן אחד ליום אחרי, כי לא נותנים לאכול מוצקים עד היציאה הראשונה, ולפעמים מרוב התרגשות , פחד, הרדמה או בגלל שאין פעילות מעיים אין יציאות ולא נותנים לאכול, אז אעזרי בהמלצה, זה לא חובה בתיק הראשוני. ד. נורא כואב להתכופף, אז כל נעל לא מסורבלת לנעילה גם למקלחת. ה. מגבת הכי חשוב, אנו נכנסות למצב של שביתות וכך היה בלידה הקודמת, ולא היו מגבות נקיות !. ו. אחרון חביב אולי משהו קטן לילדים (בתך, בני) שבאים לבקר מעבר למתנה שתחכה בבית. ז. בהצלחה.
 

חמניה1

New member
אלה התשובות מנסיוני הדל

לגבי הטנס לא השתמשתי. אם את הולכת לניתוח אלקטיבי, למה את צריכה את זה ?? מה לא רלוונטי בתיק - שמנים לעיסוי. כריתי. כדור טניס. זה בערך מה שאני זוכרת. להביא מהבית רסקיו רמדי וארניקה - תרופה הומאופטית שנקנית בבית מרקחת הום גליל. בביה"ח את מקבלת אופטלגין נוזלי לאחר הפעם הראשונה שאת מקבלת שתיה. לפני כן זריקות. ביקורים - אם הייתי יכולה הייתי מבקשת שלא יבקרו אותי בביה"ח. הראש שלי פשוט לא היה במבקרים. כל מה שרציתי זה להיות עם בר. יכול להיות שאצלי זה היה קיצוני משום שלא הצלחתי להניק ובכל הזדמנות הלכתי איתה לתינוקיה כדי שיראו לי איך להניק. איכשהו תמיד שהיו מבקרים אני לא הייתי פנויה אליהם. אבל למי זה אכפת ? לכל השאר, אין לי תשובות. ילדתי בליס, יש לי בת וישנתי מה זה טוב. בהצלחה,
 
גם ממני כמה תשובות

1. בלידה השנייה (הראשונה היתה בקיסרי) השתמשתי במכשיר הטנס בזמן הצירים ואני מודה שזה לא מי-יודע-מה עזר בשלבים המתקדמים. הרופא המרדים שבא לתת לי את האפידורל התפקע מצחוק ולגלג עלי חופשי (מעליב לאללה!). אחותי, לעומת זאת ילדה פעמיים בלידה טבעית בלי שום משככי כאבים למעט הטנס והיא מוכנה להשבע במכשיר הזה בכל הזדמנות. השתמשתי בטנס פעם אחת כשהיו לי כאבי גב תחתון (לשכנתי הפיזיותרפיסטית יש והיא השאילה לי) וזה אכן עזר להפחית את הכאב. 2. בעניין החבל שהוזכר קודם, אחת האחיות קשרה לי סדין פשוט של ביה"ח למעקה שלמרגלות המיטה והוא שימש לי כחבל שבעזרתו משכתי את עצמי לישיבה (אגב, הקימה משכיבה לישיבה היא הפעולה הכי קשה אחרי הניתוח, למעט פעולת המעיים הראשונה שלי היתה סיוט צרוף. ראי בעניין זה את הערותיה של סלפטר על שזיפים וחוקן קטן). גם אני הסתדרתי מצויין עם תחתוני הרשת וממש לא זכורה לי הסתבכות של הסיכות. אגב, אני מאוד ממליצה להביא כריתי לבית החולים. אף פעם אין בבית החולים מספיק כריות (אולי במלונית יש?) והכריתי נוחה לא רק להנקה. 3. מתי חוזרת ההכרה הוא עניין אישי מאוד, אבל למעט הקרובים ביותר (אמא, חמות, בת) אין סיבה לקבל מישהו לפני שעוברת לפחות מיממה (ורצוי שתיים) ואת כבר מסתובבת בנוחות יחסית. 4. לא יודעת. 5. מוהלים מטבע העניין רגילים להתראה קצרה. במגבלות האלה, כדאי הכי מוקדם שאפשר, אבל לא מוקדם מדי. 6. ושאלת השאלות: איך לישון לילה שלם? הגזמת לגמרי. אין דבר כזה! אבל אפשר להאריך את המשכים שבין התעוררות להתעוררות. קודם כל, התנוחה. איך שלא תגלגלי את זה (תרתי משמע), זה פשוט לא נוח! אבל הנה המתכון שפיתחתי לנוחות המרבית בעת השינה, במסגרת המגבלות: כללי: שוכבים על הצד שהכי נוח לך (לא חובה צד שמאל, אבל אומרים שעדיף, לזרימת הדם המיטבית לרחם). א. כרית גבוהה מתחת לראש, שהראש יהיה בקו ישר עם הצוואר. שימי לב שהכתף לא על הכרית אלא על המיטה. ב. כרית בינונית בין הברכיים, כך שגובה הברך הוא פחות או יותר בגובה האגן (אגב, זו עצה לא רעה גם בלי קשר להריון, בעיקר למי שסובל מכאבי גב תחתון). ג. כרית קטנה שתומכת מתחת לבטן. ד. כרית בינונית עד גדולה מחובקת בין הזרועות. כך הכתף העליונה לא נמשכת כלפי מטה ונמנע כאב בגב העליון. נשמע מפלצתי? נכון! ורק תנסי להתהפך לצד השני ולהעתיק את כל הקונסטרוקציה המסובכת הזו מצד לצד
. אבל בחיי שזה משפר את הנוחות ואת איכות השינה! אגב, ניסיתי להנדס את המבנה הזה עם הכריתי ולא הצלחתי, כי הקלקר פשוט בורח לו מצד לצד. אה... ואל תשאלי אותי איפה נשאר מקום לבן הזוג. שישן על הספה
. החלק השני של תשובתי מתייחס למה שהגדרת "סיבה זו או אחרת". מה שקורה אצלי הוא שאני מתעוררת מכל מיני סיבות (צריכה לשירותים, לא נוח, מגרד, קר, חם וכו') ואז אני נכנסת ללופ של מחשבות שחלקן קשורות לענייני היום-יום, (אצלך מן הסתם לעבודה) ויתרתן דאגות שקשורות לארוע השולי שעומד להתרחש בקרוב בחיי. ואז אין בכלל שום סיכוי שארדם שוב. אז מה עושים נגד זה? אני עושה כל מאמץ שלא להכנס ללופ הזה של המחשבות הטורדניות. מנסה לנקות את הראש מכל מחשבה או לחשוב על משהו טוב ונעים. זה לא תמיד עובד, אבל בחלק מהמקרים אני מצליחה. גם רסקיו רמדי עוזר לפעמים. אגב, יש הטוענים שמותר גם לקחת תכשירים טבעיים משרי שינה על בסיס פסיפלורה (קלמנרבין או רגיעון). אולי חצי מינון? יקירתי, את כמעט שם. נסי לנצל את חופשת הפסח למנוחה ורגיעה. מה שלא תספיקי - פשוט לא תספיקי (יא פרפקציוניסטית שכמותך!). והלקוחות שלך יאלצו פשוט להתרגל לזה שאת כבר לא זמינה להם כמו תמיד. אני בטוחה שהם יכולים להבין את זה.
 
למעלה