כמה שאלות בקשר לכביש ב"ש -י"ם

[fireman]

כמה שאלות בקשר לכביש ב"ש -י"ם

כמה שאלות בקשר לכביש ב"ש -י"ם
באר שבע - ירושלים לאחר זמן רב שלא נסעתי בכביש הזה יש קטע בכביש שמאוד עניין אותי מדובר בקטע שבין צומת ראם לבין מחלף לטרון (שממנו עולים על כביש מס1) בקטע הכביש הזה יש חלק מהכביש שהוא לא סלול אלא נראה כמו לוחות בטון שהונחו על הכביש אני חייב לציין שמדובר בכביש מאוד נעים וידידותי לנסיעה מה גם שהשליטה ברכב מבחינת אחיזת הכביש היא טובה יותר באופן משמעותי מכביש אספלט שחור האם מישהו יודע במה מדובר? האם אלו באמת לוחות בטון שהונחו או שמדובר בחומר חדש שנערך ניסוי שלו בקטע הכביש? עוד באותו קטע כביש עוברות 2 מסילות רכבת שחוצות את הכביש, אחת עם מחסום ואחת ללא מחסום לאיזה קווים שייכות מסילות אלו?

 

[שחף 1]

כביש מס´ 3

כמה שאלות בקשר לכביש ב"ש -י"ם
באר שבע - ירושלים לאחר זמן רב שלא נסעתי בכביש הזה יש קטע בכביש שמאוד עניין אותי מדובר בקטע שבין צומת ראם לבין מחלף לטרון (שממנו עולים על כביש מס1) בקטע הכביש הזה יש חלק מהכביש שהוא לא סלול אלא נראה כמו לוחות בטון שהונחו על הכביש אני חייב לציין שמדובר בכביש מאוד נעים וידידותי לנסיעה מה גם שהשליטה ברכב מבחינת אחיזת הכביש היא טובה יותר באופן משמעותי מכביש אספלט שחור האם מישהו יודע במה מדובר? האם אלו באמת לוחות בטון שהונחו או שמדובר בחומר חדש שנערך ניסוי שלו בקטע הכביש? עוד באותו קטע כביש עוברות 2 מסילות רכבת שחוצות את הכביש, אחת עם מחסום ואחת ללא מחסום לאיזה קווים שייכות מסילות אלו?

כביש מס´ 3
הלוחות הם אומנם לוחות בטון אשר סופגים שמנים מים וכו´ והוא כנראה חלק מחוצה ישראל זאת שיטת בניית כבישים מגרמניה

 

[nitsansh]

מסילות רכבת

כביש מס´ 3
הלוחות הם אומנם לוחות בטון אשר סופגים שמנים מים וכו´ והוא כנראה חלק מחוצה ישראל זאת שיטת בניית כבישים מגרמניה

מסילות רכבת
הראשונה (מערבית) היא המסילה לבאר-שבע, השניה לירושלים. היא לא פעילה כיום ולכן אין צורך במחסום.

 

[fireman]

בדבר אחד אני בטוח

כביש מס´ 3
הלוחות הם אומנם לוחות בטון אשר סופגים שמנים מים וכו´ והוא כנראה חלק מחוצה ישראל זאת שיטת בניית כבישים מגרמניה

בדבר אחד אני בטוח
חלק מחוצה ישראל הוא לא

 

[אולפניסט]

זה כביש מבטון

כמה שאלות בקשר לכביש ב"ש -י"ם
באר שבע - ירושלים לאחר זמן רב שלא נסעתי בכביש הזה יש קטע בכביש שמאוד עניין אותי מדובר בקטע שבין צומת ראם לבין מחלף לטרון (שממנו עולים על כביש מס1) בקטע הכביש הזה יש חלק מהכביש שהוא לא סלול אלא נראה כמו לוחות בטון שהונחו על הכביש אני חייב לציין שמדובר בכביש מאוד נעים וידידותי לנסיעה מה גם שהשליטה ברכב מבחינת אחיזת הכביש היא טובה יותר באופן משמעותי מכביש אספלט שחור האם מישהו יודע במה מדובר? האם אלו באמת לוחות בטון שהונחו או שמדובר בחומר חדש שנערך ניסוי שלו בקטע הכביש? עוד באותו קטע כביש עוברות 2 מסילות רכבת שחוצות את הכביש, אחת עם מחסום ואחת ללא מחסום לאיזה קווים שייכות מסילות אלו?

זה כביש מבטון
זאת טכניקה שנהוגה בחו"ל והחליטו לנסות אותה בארץ ובחרו בכביש הזה. היתרון של השיטה הוא שהכביש יותר עמיד ודורש פחות תחזוקה. מצד שני - זו שיטה מאוד יקרה. מסתבר שהחליטו לא להשתמש בה יותר ועכשיו כשעושים שם תיקונים מכסים באספלט. וחוצמזה - הוא לא כביש חוצה ישראל. נ.ב. נסעתי שם על 180 קמ"ש וזה באמת כביש מעולה - במהירות כזאת מרגישים.

 

[raminec]

אינפורמציה מעמיקה יותר בקשר

כמה שאלות בקשר לכביש ב"ש -י"ם
באר שבע - ירושלים לאחר זמן רב שלא נסעתי בכביש הזה יש קטע בכביש שמאוד עניין אותי מדובר בקטע שבין צומת ראם לבין מחלף לטרון (שממנו עולים על כביש מס1) בקטע הכביש הזה יש חלק מהכביש שהוא לא סלול אלא נראה כמו לוחות בטון שהונחו על הכביש אני חייב לציין שמדובר בכביש מאוד נעים וידידותי לנסיעה מה גם שהשליטה ברכב מבחינת אחיזת הכביש היא טובה יותר באופן משמעותי מכביש אספלט שחור האם מישהו יודע במה מדובר? האם אלו באמת לוחות בטון שהונחו או שמדובר בחומר חדש שנערך ניסוי שלו בקטע הכביש? עוד באותו קטע כביש עוברות 2 מסילות רכבת שחוצות את הכביש, אחת עם מחסום ואחת ללא מחסום לאיזה קווים שייכות מסילות אלו?

אינפורמציה מעמיקה יותר בקשר
לכביש זה תוכל למצוא בדוח מבקר המדינה בקטע של הביקורת על מ.ע.צ. מבקר המדינה קוטל את מעצ על כך שהם כבר 20 שנה עושים ניסויים בכבישי בטון ועדיין לא הגיעו למסקנה אם זה טוב או לא טוב ליהודים...

 

[raminec]

על כבישי בטון, מתוך הדו"ח...

אינפורמציה מעמיקה יותר בקשר
לכביש זה תוכל למצוא בדוח מבקר המדינה בקטע של הביקורת על מ.ע.צ. מבקר המדינה קוטל את מעצ על כך שהם כבר 20 שנה עושים ניסויים בכבישי בטון ועדיין לא הגיעו למסקנה אם זה טוב או לא טוב ליהודים...

על כבישי בטון, מתוך הדו"ח...
מתוך דו"ח מבקר המדינה מספר 52 ב´ עמודים 849-850: כדאיות מיסעות בטון: מיסעות בטון הן חלופה למיסעות אספלט. לפי סקר ובדיקת כדאיות כלכלית של מיסעות בטון שנעשה במארס 1994 ביוזמת מע"ץ (להלן - הסקר), השימוש בהן לדרכים בין-עירוניות מקובל בעולם, בעיקר במדינות המתועשות ובייחוד באירופה ובצפון אמריקה, שם מיסעות אלה הן בשיעור 30%-40% מן האורך הכולל של הדרכים. בכמה ממדינות אלה מחייבות הרשויות המוסמכות סלילה של מיסעות בטון בשיעור של כ-20% לפחות מדרכים החדשות. לפי הסקר, אורך החיים של מיסעות בטון הוא פי שניים משל מיסעות אספלט, הן עמידות יותר ותדירות הטיפול בהן קטנה בהרבה משל מיסעות אספלט. עלות התחזוקה השנתית של מיסעת בטון נמוכה במידה ניכרת מזו של מיסעת אספלט. לפי תוצאות הסקר, למע"ץ כדאי לסלול מיסעת בטון כאשר מחיר טון בטון גבוה ב-20% לכל היותר מטון אספלט, בהתחשב בעלויות ההקמה והתחזוקה בלבד. אם מע"ץ תתחשב גם בעלויות התחזוקה של כלי הרכב, סלילת כבישי בטון כדאית גם אם מחיר הבטון מגיע לפי חמישה לכל היותר ממחיר האספלט. לפיכך, השימוש במיסעות בטון כדאי בייחוד בדרכים שבהן נוסעים כלי רכב רבים וכבדים סלילת מיסעת בטון בכביש מס´ 3: 1. בנובמבר 1996 דנה מע"ץ שוב בסלילת כבישי בטון בארץ והחליטה לסלול מיסעת בטון בקטע של 6 ק"מ בכביש מס´ 3, בין צומת לטרון לבין צומת נחשון. בסוף דצמבר אותה שנה בחן מנהל אגף בכיר לחומרים ומחקר (להלן - מנהל האגף) שלוש חלופות, בהן כביש מס´ 3 וכביש מס´ 4, לסלילת כבישי בטון, לפי הקריטריונים של התאמת סוג הקרקע והתקדמות התכנון. על סמך תוצאות הבדיקה המליץ מנהל האגף על כביש מס´ 4 ופסל את כביש מס´ 3. במסמכי מע"ץ לא נמצאו נימוקים להחלטתה לסלול מיסעת בטון דווקא בכביש מס´ 3, בניגוד להמלצת מנהל האגף. 2. בדיקה שהזמינה מע"ץ בחו"ל, לצורך השוואה בין מיסעת הבטון שהיא סללה בכביש מס´ 3 לבין מיסעות דומות בגרמניה, העלתה, כי מידת השחיקה של המיסעה בכביש מס´ 3 גדולה בכ- 20% מזו של המיסעות בגרמניה. מע"ץ השיבה למשרד מבקר המדינה כי מידת השחיקה של הבטון הישראלי גדולה ממידת השחיקה של הבטון הגרמני "כנראה עקב העובדה שהאגרגט (דולומיט)[24] פחות טוב, בבדיקה זו, מאגרגט הגרמני (גרניט)" וכי בעתיד יובאו בחשבון דרישות עמידות בשחיקה במפרטי מע"ץ. מסקירת הפעילות של מע"ץ ב-15 השנים האחרונות לא עולה שמע"ץ בחנה במידה מספקת את הטכנולוגיה של סלילת מיסעות בטון, שעל פי הניסיון בעולם יש בה כדי לחסוך בעלויות התחזוקה. למעשה, היו שני ניסיונות בלבד, בשנת 1987 ובשנת 1998, שיש ליישם את הלקחים והידע שצברה מע"ץ בהם, בכל הקשור לבחירת הפרויקט, החומרים והקבלנים והפיקוח על ביצוע העבודה. אני מקווה שכל השאלות באו על סיפוקן. raminec

 

[fireman]

רוב תודות!

על כבישי בטון, מתוך הדו"ח...
מתוך דו"ח מבקר המדינה מספר 52 ב´ עמודים 849-850: כדאיות מיסעות בטון: מיסעות בטון הן חלופה למיסעות אספלט. לפי סקר ובדיקת כדאיות כלכלית של מיסעות בטון שנעשה במארס 1994 ביוזמת מע"ץ (להלן - הסקר), השימוש בהן לדרכים בין-עירוניות מקובל בעולם, בעיקר במדינות המתועשות ובייחוד באירופה ובצפון אמריקה, שם מיסעות אלה הן בשיעור 30%-40% מן האורך הכולל של הדרכים. בכמה ממדינות אלה מחייבות הרשויות המוסמכות סלילה של מיסעות בטון בשיעור של כ-20% לפחות מדרכים החדשות. לפי הסקר, אורך החיים של מיסעות בטון הוא פי שניים משל מיסעות אספלט, הן עמידות יותר ותדירות הטיפול בהן קטנה בהרבה משל מיסעות אספלט. עלות התחזוקה השנתית של מיסעת בטון נמוכה במידה ניכרת מזו של מיסעת אספלט. לפי תוצאות הסקר, למע"ץ כדאי לסלול מיסעת בטון כאשר מחיר טון בטון גבוה ב-20% לכל היותר מטון אספלט, בהתחשב בעלויות ההקמה והתחזוקה בלבד. אם מע"ץ תתחשב גם בעלויות התחזוקה של כלי הרכב, סלילת כבישי בטון כדאית גם אם מחיר הבטון מגיע לפי חמישה לכל היותר ממחיר האספלט. לפיכך, השימוש במיסעות בטון כדאי בייחוד בדרכים שבהן נוסעים כלי רכב רבים וכבדים סלילת מיסעת בטון בכביש מס´ 3: 1. בנובמבר 1996 דנה מע"ץ שוב בסלילת כבישי בטון בארץ והחליטה לסלול מיסעת בטון בקטע של 6 ק"מ בכביש מס´ 3, בין צומת לטרון לבין צומת נחשון. בסוף דצמבר אותה שנה בחן מנהל אגף בכיר לחומרים ומחקר (להלן - מנהל האגף) שלוש חלופות, בהן כביש מס´ 3 וכביש מס´ 4, לסלילת כבישי בטון, לפי הקריטריונים של התאמת סוג הקרקע והתקדמות התכנון. על סמך תוצאות הבדיקה המליץ מנהל האגף על כביש מס´ 4 ופסל את כביש מס´ 3. במסמכי מע"ץ לא נמצאו נימוקים להחלטתה לסלול מיסעת בטון דווקא בכביש מס´ 3, בניגוד להמלצת מנהל האגף. 2. בדיקה שהזמינה מע"ץ בחו"ל, לצורך השוואה בין מיסעת הבטון שהיא סללה בכביש מס´ 3 לבין מיסעות דומות בגרמניה, העלתה, כי מידת השחיקה של המיסעה בכביש מס´ 3 גדולה בכ- 20% מזו של המיסעות בגרמניה. מע"ץ השיבה למשרד מבקר המדינה כי מידת השחיקה של הבטון הישראלי גדולה ממידת השחיקה של הבטון הגרמני "כנראה עקב העובדה שהאגרגט (דולומיט)[24] פחות טוב, בבדיקה זו, מאגרגט הגרמני (גרניט)" וכי בעתיד יובאו בחשבון דרישות עמידות בשחיקה במפרטי מע"ץ. מסקירת הפעילות של מע"ץ ב-15 השנים האחרונות לא עולה שמע"ץ בחנה במידה מספקת את הטכנולוגיה של סלילת מיסעות בטון, שעל פי הניסיון בעולם יש בה כדי לחסוך בעלויות התחזוקה. למעשה, היו שני ניסיונות בלבד, בשנת 1987 ובשנת 1998, שיש ליישם את הלקחים והידע שצברה מע"ץ בהם, בכל הקשור לבחירת הפרויקט, החומרים והקבלנים והפיקוח על ביצוע העבודה. אני מקווה שכל השאלות באו על סיפוקן. raminec

רוב תודות!