כמה פוווווווו עשיתם הערב

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

הערתי את כל הבנין חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
 

שרונהה

New member
שמת לב איך משחר האנושות

אנחנו מטילים את האשמה על אחרים? למה אין לנו אומץ להודות בטעויות שלנו?
 
שאני אודה???????????שאני?

חוצ'מזה שלא חשבתי שזה חטא להתייחס אל הטרול הדגיגי הזה
 

שרונהה

New member
לא מבינה על מה את מדברת

ומי זה הטרול הדגיגי אבל בלי קשר, כשכתבת את "הנחש השיאני ואחטא", פתאום הבנתי שחווה אמנו היא זו שלימדה אותנו להאשים אחרים במקום לקחת אחריות על מה שעשינו. היא לא יכלה להגיד לאלוהים, וואלה, סליחה, טעיתי. אבל התפוח הזה כל כך נצץ, כל כך משך אותי לטעום ממנו, ואני הייתי כל כך רעבה, אז לקחתי ביס, והביס היה טעיםםםםםםםםםםםםםםםםם יאמי יאמי... ותראה איזו טובת לב אני. נתתי לאדם שגם הוא יהנה מהטעם האלוהי הזה של התפוח. וחוצמיזה, אלוהים, התפוח זה דיאטטי. במילא לא הייתי משמינה מביס אחד קטן. מה את אומרת? איך לדעתך אלוהים היה מגיב לטיעון הזה? אההההההההההה?
 
כמו שהגיב......

והטרול הדגיגי זה הדג הזה שהמבליח מהתחת של המים וחוזר לחושך של המצולות
 
רגע הבאתי לי בעצם רגע של תפלסף

אם אנחנו מטילים את הדופי באחר זה רק משום שעשה אותנו בצלמו והוא הרי גם מטיל את האשם באחר כשהוא מנחית כל מיני מכות יענו במוּכֶּה כי הוא אפ'פם לא טועה. טעות זו תכונה אנושית לא צלמנית. לא ככה?
 

שרונהה

New member
אני מפרשת אחרת את

"עשה אותנו בצלמו" אני חושבת שכל אחד מאיתנו הוא אלוהים. לכל אחד מאיתנו יש עיניים, והן רואות, יש אזניים, והן שומעות יש פה, והוא מדבר ויש לב והוא מרגיש... כלומר, אלוהים שוכן בתוכנו, בגלל זה אמר שאנחנו בצלמו ולכן טעות זו תכונה אנושית ותכונה אנושית נעלה יותר היא - להודות בטעות, להתנצל, ולא לחזור על אותה הטעות פעם נוספת....
 
אחלוק עליך מחר

סורי שרון נאלצת לנטוש,,,,,,,העיניים נעצמות לי. לילה טוב אחות.
 
למעלה