כמה נקודות למחשבה
כולכם פה באים ומתייחסים למשתמטים כאגואיסטים ואינטרסנטים וכחרא של בני אדם וכה וכה' אבל האם חשבתם פעם שיש דברים שלא תלויים בהם אלה בהרבה דברים אחרים למשל בבית ספר שלי היו שתי מדניות שבאו וכמה ילדים באו אלייהם ואמרו להם שהם מפחדים ולא יודעים אם יצליחו והכל מה שהן אמרו להם זה "אתם יכולים ללכת לקב"ן ולספר לו מה אתם מרגישים ואוליי הוא יתחשב בזה ויפטור אתכם" וזהו, בלי להציע להם תפקידים קלים שיש בצבא בלי לתת אופציה של התנדבות בלי כלום ושמעתי את זה לא רק מהם אלה מעוד כמה מבתי ספר שונים אחריי זה האנשים האלו הולכים לקב"ן ואומרים "לא יודע, לא נראה לי שאני אצליח" והקב"ן בדרך כלל משחרר אותם על חוסר מוטיבציה ואז, מי שמשתחרר על חוסר מוטיבציה נקרא משתמט? למה? לא נתנו לו הזדמנות בכלל לבדוק את הצבא וגם כשהחיילים האלו בסוף למרות הכל מגיעים לשירות הם מפחדים, לא יודעים שום דבר, רק נוחתים בבק"ום למה פתאום צריך לקפוץ עלייהם מישהו/מישהי ולהתחיל לצעוק עלייהם כאילו הם עשו משהו רע לשלוח אותם לעשות עבודות נקיון ולאיים עלייהם שלא יהיה טוב אם יפרו את פקודתה למה צריך את הגישה המסריחה הזאת? לא יודע, אוליי פעם זה הרעיל חיילים ונתן להם יותר מוטיבציה היום זה רק מדכא ומשניא את הצבא על החיילים, אותם חיילים שהלכו במהלך התקופה שלהם לקב"ן והשתחררו על נפשי לא היו הולכים לשם בלי הגישה הזאת שהם קבלו מהמפקדים בטירונות, והיו גם נהיים חיילים למופת ועוזרים לצבא, גם היו מונעים מעצמם כתם לכל החיים וגם הייתה נמנעת ההשתמטות של החברים שלהם מהצבא בגלל שהם שמעו מהם כמה רע בטירונות לא יודע מה אתכם אבל לפי דעתי אין לזה מקום, במיוחד לא בטירונות של ג'ובניקים שסביר להניח שמייד אחריי כל הצעקות הם יישלחו למקום שהם יעבדו צמוד למחשב ויקבלו יחס חם מהמפקדים שלהם לפי דעתי יש פה איזה משהו שהצבא מפספס וגם אתם כמו במריבה קשה בין אב לילד, שנייהם לא בסדר, אבל בסופו של דבר האבא מקבל יותר אחריות בריב כי הוא הבוגר יותר והיה צריך למנוע את זה ככה גם המשתמטים רובם ילדים, ילדים שרק אתמול סיימו בגרויות, היו חופשיים, אף אחד לא נתן להם פקודות וקשה להם לקבל את זה הדרך הקלה בשבילם זה להתחמק או לפחות לנסות מה שהצבא צריך לעשות במקום לאיים ולהשמיץ פשוט לעשות יחסיי ציבור יותר טובים, דבר ראשון להתייחס יותר ברצינות לתפקיד של המדניות כי הן בסופו של דבר הכי קרובות לילדים והן הגורם הצבאי שהכי ישפיע עלייהם, צריך לתדרך אותן טוב ובקפדנות כי כל שתי מדניות כמו שכתבתי למעלה בבית ספר אחד זה 300 חיילים מינוס בצבא דבר שני למתן את הגישה כלפיי החיילים החדשים
כולכם פה באים ומתייחסים למשתמטים כאגואיסטים ואינטרסנטים וכחרא של בני אדם וכה וכה' אבל האם חשבתם פעם שיש דברים שלא תלויים בהם אלה בהרבה דברים אחרים למשל בבית ספר שלי היו שתי מדניות שבאו וכמה ילדים באו אלייהם ואמרו להם שהם מפחדים ולא יודעים אם יצליחו והכל מה שהן אמרו להם זה "אתם יכולים ללכת לקב"ן ולספר לו מה אתם מרגישים ואוליי הוא יתחשב בזה ויפטור אתכם" וזהו, בלי להציע להם תפקידים קלים שיש בצבא בלי לתת אופציה של התנדבות בלי כלום ושמעתי את זה לא רק מהם אלה מעוד כמה מבתי ספר שונים אחריי זה האנשים האלו הולכים לקב"ן ואומרים "לא יודע, לא נראה לי שאני אצליח" והקב"ן בדרך כלל משחרר אותם על חוסר מוטיבציה ואז, מי שמשתחרר על חוסר מוטיבציה נקרא משתמט? למה? לא נתנו לו הזדמנות בכלל לבדוק את הצבא וגם כשהחיילים האלו בסוף למרות הכל מגיעים לשירות הם מפחדים, לא יודעים שום דבר, רק נוחתים בבק"ום למה פתאום צריך לקפוץ עלייהם מישהו/מישהי ולהתחיל לצעוק עלייהם כאילו הם עשו משהו רע לשלוח אותם לעשות עבודות נקיון ולאיים עלייהם שלא יהיה טוב אם יפרו את פקודתה למה צריך את הגישה המסריחה הזאת? לא יודע, אוליי פעם זה הרעיל חיילים ונתן להם יותר מוטיבציה היום זה רק מדכא ומשניא את הצבא על החיילים, אותם חיילים שהלכו במהלך התקופה שלהם לקב"ן והשתחררו על נפשי לא היו הולכים לשם בלי הגישה הזאת שהם קבלו מהמפקדים בטירונות, והיו גם נהיים חיילים למופת ועוזרים לצבא, גם היו מונעים מעצמם כתם לכל החיים וגם הייתה נמנעת ההשתמטות של החברים שלהם מהצבא בגלל שהם שמעו מהם כמה רע בטירונות לא יודע מה אתכם אבל לפי דעתי אין לזה מקום, במיוחד לא בטירונות של ג'ובניקים שסביר להניח שמייד אחריי כל הצעקות הם יישלחו למקום שהם יעבדו צמוד למחשב ויקבלו יחס חם מהמפקדים שלהם לפי דעתי יש פה איזה משהו שהצבא מפספס וגם אתם כמו במריבה קשה בין אב לילד, שנייהם לא בסדר, אבל בסופו של דבר האבא מקבל יותר אחריות בריב כי הוא הבוגר יותר והיה צריך למנוע את זה ככה גם המשתמטים רובם ילדים, ילדים שרק אתמול סיימו בגרויות, היו חופשיים, אף אחד לא נתן להם פקודות וקשה להם לקבל את זה הדרך הקלה בשבילם זה להתחמק או לפחות לנסות מה שהצבא צריך לעשות במקום לאיים ולהשמיץ פשוט לעשות יחסיי ציבור יותר טובים, דבר ראשון להתייחס יותר ברצינות לתפקיד של המדניות כי הן בסופו של דבר הכי קרובות לילדים והן הגורם הצבאי שהכי ישפיע עלייהם, צריך לתדרך אותן טוב ובקפדנות כי כל שתי מדניות כמו שכתבתי למעלה בבית ספר אחד זה 300 חיילים מינוס בצבא דבר שני למתן את הגישה כלפיי החיילים החדשים