כמה מילים על מלחמת יום הכיפורים
בשנים האחרונות דעך סוף-סוף הצורך האובססיבי של התקשורת לעסוק במחדל מלחמת יום הכיפורים. אולי מתחילה להתגנב לתודעה העובדה שזו היתה מלחמה בה ניצחנו בסופו של דבר. וזה לקח בסה"כ שבועיים וחצי. ישראל איננה מדינה נורמלית. כמו שבכדורגל, בזעיר אנפין, אחרי הפסד מדברים על ירידת ליגה ועל פיטורי המאמן ואחרי נצחון שבא שבוע אחרי כן מדברים על אליפות, כך גם בכל תחום בחיים. הנצחון במלחמת ששת הימים בילבל לחלוטין את דעתו של הציבור. לפתע הפכה ישראל למעצמה אזורית, בעקבות מבצע מדהים שלא היה כמוהו בתולדות האנושות וספק אם יהיה. והעכבר ששאג החליט שלא די לו מעכשיו סתם לנצח את החתולים. לא, זה חייב להיות נצחון מוחץ ומוחלט תוך ארבעה ימים, המסתיים בהשמדה מוחלטת של צבא האויב. חמישה ימים זה כבר כשלון ושבועיים זה אסון המחייב וועדת חקירה. אין ספק שהיה כשל מודיעיני. פשלה גדולה. אך מתוך הבלבול והמבוכה הצליח צה"ל להתארגן, לבלום את התוקפים, לעבור להתקפת נגד ולנצח. כל זה תוך שבועיים וחצי. כן, כן, המלחמה ה"טראומטית" הזו, שהסתיימה כשהטנקים של צה"ל במרחק 35 ק"מ מדמשק ו-70 ק"מ מקהיר, ארכה רק שבועיים וחצי. זו היתה מלחמה שהוכיחה באופן סופי ומוחלט את עליונותו של החייל הישראלי על החייל הערבי. לא התכנון המבריק ניצח פה, לא גורם ההפתעה, לא מהלכי הפיקוד, שהיו בתחילת המלחמה מלאים בשגיאות. החיילים בשטח, באומץ לב, בהקרבה, בלחימה ללא פשרות - הם שניצחו במלחמה. האילתורים, התעוזה והחוצפה של חציית התעלה. בנחיתות מספרית שנראתה כבדיחה עצובה, בכלי נשק נחותים, כאשר כל התנאים ללא יוצא מן הכלל עומדים לצד התוקפים - החיילים שלנו עצרו אותם וניצחו. אפילו הרמטכ"ל המצרי הודה בכך בשיחה פרטית, כאשר אמר "כל התנאים האפשריים היו לטובתנו, אבל את השיחות אנו מנהלים בק"מ ה-101 לקהיר". הציבור הישראלי הגיב כציבור מפונק וטיפש. איך זה שאנחנו רק במבואות דמשק ולא בבגדד? איך זה שחיל האויר המצרי לא הושמד תוך ארבע שעות? טראומה! 28 שנים אחרי, הגיע הזמן להתפכח מעט, להביט לאחור לא בזעם אלא בגאווה. לזכור את הלקחים, אך עם זאת להבין שמלחמת יום הכיפורים היתה הנצחון האמיתי והגדול ביותר של צה"ל בכל תולדותיו. נצחון שהוכיח סופית ומעל לכל ספק שצבאות ערב אינם יכולים לגבור על צה"ל. בעיקר בזכות זה יש לנו היום שלום עם מצרים ושקט בגבול הסורי.
בשנים האחרונות דעך סוף-סוף הצורך האובססיבי של התקשורת לעסוק במחדל מלחמת יום הכיפורים. אולי מתחילה להתגנב לתודעה העובדה שזו היתה מלחמה בה ניצחנו בסופו של דבר. וזה לקח בסה"כ שבועיים וחצי. ישראל איננה מדינה נורמלית. כמו שבכדורגל, בזעיר אנפין, אחרי הפסד מדברים על ירידת ליגה ועל פיטורי המאמן ואחרי נצחון שבא שבוע אחרי כן מדברים על אליפות, כך גם בכל תחום בחיים. הנצחון במלחמת ששת הימים בילבל לחלוטין את דעתו של הציבור. לפתע הפכה ישראל למעצמה אזורית, בעקבות מבצע מדהים שלא היה כמוהו בתולדות האנושות וספק אם יהיה. והעכבר ששאג החליט שלא די לו מעכשיו סתם לנצח את החתולים. לא, זה חייב להיות נצחון מוחץ ומוחלט תוך ארבעה ימים, המסתיים בהשמדה מוחלטת של צבא האויב. חמישה ימים זה כבר כשלון ושבועיים זה אסון המחייב וועדת חקירה. אין ספק שהיה כשל מודיעיני. פשלה גדולה. אך מתוך הבלבול והמבוכה הצליח צה"ל להתארגן, לבלום את התוקפים, לעבור להתקפת נגד ולנצח. כל זה תוך שבועיים וחצי. כן, כן, המלחמה ה"טראומטית" הזו, שהסתיימה כשהטנקים של צה"ל במרחק 35 ק"מ מדמשק ו-70 ק"מ מקהיר, ארכה רק שבועיים וחצי. זו היתה מלחמה שהוכיחה באופן סופי ומוחלט את עליונותו של החייל הישראלי על החייל הערבי. לא התכנון המבריק ניצח פה, לא גורם ההפתעה, לא מהלכי הפיקוד, שהיו בתחילת המלחמה מלאים בשגיאות. החיילים בשטח, באומץ לב, בהקרבה, בלחימה ללא פשרות - הם שניצחו במלחמה. האילתורים, התעוזה והחוצפה של חציית התעלה. בנחיתות מספרית שנראתה כבדיחה עצובה, בכלי נשק נחותים, כאשר כל התנאים ללא יוצא מן הכלל עומדים לצד התוקפים - החיילים שלנו עצרו אותם וניצחו. אפילו הרמטכ"ל המצרי הודה בכך בשיחה פרטית, כאשר אמר "כל התנאים האפשריים היו לטובתנו, אבל את השיחות אנו מנהלים בק"מ ה-101 לקהיר". הציבור הישראלי הגיב כציבור מפונק וטיפש. איך זה שאנחנו רק במבואות דמשק ולא בבגדד? איך זה שחיל האויר המצרי לא הושמד תוך ארבע שעות? טראומה! 28 שנים אחרי, הגיע הזמן להתפכח מעט, להביט לאחור לא בזעם אלא בגאווה. לזכור את הלקחים, אך עם זאת להבין שמלחמת יום הכיפורים היתה הנצחון האמיתי והגדול ביותר של צה"ל בכל תולדותיו. נצחון שהוכיח סופית ומעל לכל ספק שצבאות ערב אינם יכולים לגבור על צה"ל. בעיקר בזכות זה יש לנו היום שלום עם מצרים ושקט בגבול הסורי.